איך יודעים שסרט הוא קאלט? כשממשיכים לדבר עליו מעל 15 שנה אחרי שהוא יצא, כמו במקרה של "ילדות רעות"(Mean Girls) - הקומדיה שכתבה טינה פיי, שהיא למעשה עיבוד של ספר עיוני וסרט שהרגעים האייקוניים בו ממשיכים להיות מצוטטים עד היום. כמדי שנה, כיוון שחג המולד מתקרב, בארה"ב הולכת וגדלה האובססיה עם סצנת מופע הכישרונות בו קיידי (לינדזי לוהן) והפלסטיקס נותנות הופעה נועזת למדי ומביכות את רוב ההורים בקהל.

עכשיו, במאי הסרט מארק ווטרס מספר איך נולדה התנועה הזכורה ביותר מאותה סצנת ריקוד - הרגע בו ארבעת הנערות מפליקות לעצמן בירכיים הפנימיות. מתברר שבמקור, התנועה הזאת הייתה אמורה להיות אפילו יותר נועזת. "הטקסט בתסריט שלא ידענו מה לעשות איתו היה 'הן עושות תנועה מינית ומביכה'", סיפר ווטרס בראיון חדש עם המגזין אנטרטיינמנט וויקלי. לפי ווטרס, מאחר שהסרט אמור היה להיות עם דירוג R (מוגבל לצפייה ומחייב נוכחות מבוגר מתחת לגיל 17), התנועה המקורית הייתה אמורה להיות חשיפת הישבן. "הם הראו לי את זה ואמרתי 'וואו, זה יותר מדי'", הודה.

הגרסה הסופית של הסרט, לעומת זאת, הייתה בדירוג הרך הרבה יותר של PG-13, ולכן התנועה הייתה צריכה להיות מוחלפת במשהו מעודן יותר, וכמו רוב הדברים הטובים שקורים בקומדיות - מדובר היה באלתור שנולד תוך כדי החזרות. "בזמן שהן למדו את הכוריאוגרפיה מישהו אמר 'אולי נעשה את הפלקת החשפניות על הירך בבת אחת' וזה בסוף היה הרגע הכי מצחיק בסצנה", אמר ווטרס. "והתגובה של ניל פלין!".

פלין גילם את אביה של קיידי והתגובה הנדהמת/מבולבלת שלו לתנועה הייתה גם היא מאולתרת. למרבה ההפתעה, ווטרס מספר שגם הריקוד של איימי פולר שעודדה את הבנות מהקהל היה מאולתר - אותו ריקוד שקיבל אפילו מחווה על ידי קריס ג'נר בקליפ של אריאנה גרנדה. "זה היה אחד הדברים המדהימים לגבי הסרט", הוא אמר. "זכיתי לעבוד עם כל הקומיקאים האלה שהם נינג'ה עם חגורה שחורה בקומדיה כמו ניל פלין וטים מדואס ואיימי פולר. השחקנים הצעירים היו הפוקוס של הסרט מן הסתם, אבל בכל פעם שאחד מהמבוגרים היו נכנסים לתמונה, הם היו פשוט הורסים. 

ווטרס סיפר שלא רק התנועה הזאת הייתה פתרון של הרגע האחרון, ושהסצנה כולה אמורה הייתה להיות שונה. הכוריאוגרפיה, לדבריו, תוכננה להיות מורכבת הרבה יותר במקור, אבל בגלל שלוהן הייתה קטינה בזמן צילומי הסרט ושעות העבודה שלה היו מוגבלות, היה קשה למצוא מספיק זמן לחזרות על הריקוד המורכב המקורי. "בסוף יצא שהריקוד היה קצת פחות מהוקצע ויותר מבולגן, אבל זה היה נהדר, כי זה הרגיש יותר כמו ריקוד של תלמידות תיכון וזה עבד עבור הסרט", הסביר.

עוד דבר שאמור היה להיות שונה הוא השיר לצליליו רוקדות הנערות. "תופתעו לגלות כמה קשה לקבל זכויות להשתמש בשירי חג המולד", סיפר ווטרס. "ג'ינגל בל רוק" לא היה הבחירה הראשונה לסצנה ואפילו לא השנייה או השלישית. רק אחרי שצוות ההפקה ניסה להשיג את הזכויות לכמה וכמה שירי חג מולד הם הצליחו להשיג את השיר הזה. "אני לא יודע אפילו כמה שירים ניסינו לפני שהצלחנו", הודה, "ואז פשוט שמחנו שמישהו הסכים".