הבמאי והיוצר טומי וויזו התבשר השבוע על ידי בית המשפט הקנדי כי דווקא הוא ייאלץ לשלם סכום של 700 אלף דולר ליוצרים של סרט דוקומנטרי לא רשמי ולא מאושר שסובב סביב "החדר", סרט הקאלט של וויזו משנת 2003, שנודע בסגנון המשחק המוגזם שבו, בתסריט המופרך ובבימוי המחופף שלו.

נחזור קצת אחורה: בשנת 2017 יצא בהוליווד "חי בסרט" של ג'יימס פרנקו - סרט עלילתי ומבויים לחלוטין שמשחזר את אחורי הקלעים של הפקת "החדר". בעקבות הצלחת "חי בסרט", החליטו ארבעה יוצרים תיעודיים - ריצ'רד הארפר, פרננדו פורור מקגראת', מארק רקיקוט וריצ'רד טאונס - להפיק סרט דוקומנטרי סביב אותו נושא.

הסרט שזכה לשם "חדר מלא בכפיות" (Room Full of Spoons) היה כבר בשלבי הפצה, כאשר ארבעת היוצרים חטפו תביעה מאת וויזו. הסיבה: הוא לא אישר להם להשתמש בחומרים ובקליפים מתוך "החדר", ואפילו חמור מכך - לטענתו, היוצרים הפרו את זכותו לפרטיות. מתברר כי הסרט הדוקומנטרי צולל לתקופת ילדותו של וויזו בפולין, בעוד הוא נהנה לשמור על אווירת מסתורין סביב ענייני המקור והמוצא שלו.

המשפט נפתח בינואר באונטריו שבקנדה, ובסוף חודש אפריל פסק השופט דווקא לטובת היוצרים הדוקומנטריים. לטענתו, השימוש שעשו בקליפים מתוך "החדר" נופל תחת הקטגוריה של שימוש הוגן בחוק זכויות היוצרים. יש לציין כי הסרט הדוקומנטרי משתמש ב-69 קליפים מתוך "החדר", שאורכם הכללי מסתכם בשבע דקות בלבד. במהלך המשפט נחשף כי היוצרים ביקשו מוויזו אישור להשתמש בקליפים כבר בשנת 2015, אך הוא דרש מהם לשלם לו בתמורה סכומי כסף גבוהים (בשלב זה, וויזו כבר היה מודע לחלוטין להצלחתו המשונה של "החדר", ואף נהג להגיע להקרנות ולמפגשי מעריצים מיוחדים), והתעקש על הזכות לאשר את הסרט הדוקומנטרי. לפי היוצרים, אחת הדרישות שלו בשלב מסוים הייתה "שהסרט יהיה יותר חיובי כלפיו בלפחות 60 אחוזים". השופט קבע כי כמות הקטעים מ"החדר" שבה נעשה שימוש אמנם לא טריוויאלית, אבל גם לא מוגזמת, וניתנת להצדקה בכך שמדובר בביקורת או דיווח חדשותי.

באשר לטענות של וויזו על הפרת הפרטיות שלו, השופט דחה גם אותן מכל וכל וטען כי המידע בנוגע לשמו האמיתי של וויזו, מקום הולדתו ותאריך הלידה שלו הוא זמין לחלוטין במאגרי מידע שפתוחים לציבור הרחב, וכך למעשה השיגו אותו היוצרים. "וויזו אולי רגיש בנוגע למידע הזה משום שהוא טיפח אווירת מסתורין לגביו, אבל חשיפת הפרטים הללו היא לא משהו שאפשר באופן אובייקטיבי לקרוא לו 'פוגענית במיוחד'", נכתב בפסק הדין.

כמו כן קבע השופט כי וויזו התנהג בצורה תזזיתית במהלך המשפט, ניסה לקבל דחיות ברגע האחרון ואפילו נעדר מהדיון בתחילתו. רק לאחר שהשופט דחה את בקשתו להעיד באמצעות וידאו צ'אט, וויזו הופיע בגופו ביום השלישי של המשפט. "הרבה מהעדות שלו היו טענות חסרות שחר", קבע השופט, "הוא נמנע מלענות על שאלות, התלונן על התהליך כולו, ואף העניק תשובות ארוכות שמפארות אותו עמו". כתוצאה מכך הכריז השופט כי כוונותיו של וויזו בהגשת התביעה לא היו טהורות, וכי מטרתו היחידה הייתה לנסות ולעכב את הפצת הסרט בכוונה. לכן הורה לו לשלם ליוצרים הדוקומנטריים סכום של 550 אלף דולרים בגין אובדן הרווחים שלהם, ועוד כ-140 אלף דולר כפיצוי על ההתנהגות שלו, שהייתה "אכזרית ושערורייתית".