על רקע אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת מאז התקיים אמש (מוצ"ש) בברלין טקס פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע - שכלל גם התייחסות לישראל. "השבועות האחרונים הכעיסו, אכזבו וזעזעו", אמר יו"ר האקדמיה האירופית לקולנוע, מייק דאוני, וציין שבאקדמיה יש חברים מכל הצדדים. "יש לנו חברים רוסים, יש לנו חברים אוקראינים, יש לנו חברים ישראלים יש לנו חברים פלסטינים".
"זה לא קל להרגיש גאה או מלא בתקווה", אמרה נשיאת האקדמיה, הבמאית הפולנייה אניישקה הולנד, בדברי הפתיחה ואז שאלה: "מי מעז לדבר? מי מעז להגן על ידידינו היהודים באירופה? מי מעז להפגין סולידריות עם מיליוני פלסטינים סובלים? האם אנחנו פועלים במקום לדבר?".
רגע מרגש נרשם בסרטון "לזכרם" המסורתי, שנותן כבוד אחרון לאנשי קולנוע שהלכו לעולם, ובו הוזכר הבמאי יהב וינר, שנרצח בשבת השחורה. וינר, בן קיבוץ כפר עזה, תיעד את החיים בעוטף עזה בסרט "הילד" - שבו נגע בחוויה הכואבת של פוסט טראומה בצל החיים בעוטף. גם חיים טופול, שהלך לעולמו בחודש מרץ, הוזכר בסרטון.
הבמאית והשחקנית הגרמנייה מריה שרדר ("המורדת"), שהגישה את פרס הבימוי, הקריאה קטע משירו של יהודה עמיחי: "מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים". "זה שיר שאני סוחבת איתי בשבועות האחרונים", הסבירה שרדר ואז ציטטה מהשיר: "מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים, לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם פְּרָחִים בָּאָבִיב".
בגזרת הפרסים עצמם, הזוכה הגדול של הערב היה "אנטומיה של נפילה" הצרפתי - אחד הסרטים המוערכים של השנה שכבר גרף בפסטיבל קאן האחרון את פרס דקל הזהב. סרטה של ז'וסטין טרייה זכה ברוב הקטגוריות הגדולות של הטקס, כולל פרס הסרט האירופאי, פרס הבימוי (עבור טרייה), פרס השחקנית (עבור סנדרה הולר) ופרס התסריט (עבור טרייה וארתור הררי). את פרס השחקן הטוב ביותר גרף מאדס מיקלסן על תפקידו ב"הארץ המובטחת", ופרסי מפעל חיים הוענקו לשחקנית הבריטית ונסה רדגרייב ולבמאי ההונגרי בלה טאר.