"השטן לובשת פראדה" חוגג 15 שנה, ולכבוד המאורע התכנסו (וירטואלית) שחקני הסרט והיוצרים כדי לדבר על הסרט האייקוני, למרות שלא באמת צריך תירוץ כדי לדבר עליו: כותרות שקשורות לסרט מתפרסמות באופן עקבי גם בלי לחגוג אבן דרך כזו או אחרת, כי בכל זאת, הוא השאיר חותם אדיר על התרבות הפופולרית.

במגזין אנטרטיינמנט וויקלי אספו את מריל סטריפ, אן האת'ווי, אמילי בלאנט, סטנלי טוצ'י, אדריאן גרנייה וג'יזל, כמו גם את במאי הסרט והתסריטאית שלו, ונראה שהנושא העיקרי על הפרק היה הדמות אותה גילם גרנייה, נייט. בסרט, נייט הוא בן זוגה של אנדי (האת'ווי), ולא לגמרי תומך בקריירה שלה, עד כדי כך שהאינטרנט הכתיר אותו בתור "הנבל האמיתי של הסרט", למרות שהשטן בכותרת היא בכלל מירנדה, דמותה של מריל סטריפ.

"בזמנו, לא ראיתי את הניואנסים של הדמות ומה הוא ייצג בסרט עד שחוכמת ההמונים הגיעה לרשת והתחילה למחות נגדו", גרנייה אמר בראיון הקבוצתי. אחת הסצנות המדוברות בהקשר של נייט היא האכזבה שלו מאנדי כשהיא מפספסת את יום ההולדת שלו, בגלל שהייתה חייבת להיות באירוע עבודה. "התפרסמו המון ממים שהיו הלם עבורי", גרנייה אמר. "לא הבנתי את ההתנהגות שלו עד שבאמת התחלתי לחשוב עליה, ואולי זה היה בגלל שהייתי ילדותי בדיוק כמו נייט באותה התקופה. הוא היה מאוד אנוכי ומרוכז בעצמו, הכל היה קשור רק אליו, והוא לא תמך באנדי בקריירה שלו. בסופו של יום, זה רק יום הולדת, לא? זה לא סוף העולם. אנדי רצתה יותר מנייט, והיא התחילה להשיג את זה. הוא לא היה מסוגל לתמוך בה כי הוא היה ילד שברירי ופצוע, ואני חושב שאנדי הייתה צריכה מבוגר". 

אדריאן גרנייה, "השטן לובשת פראדה" (צילום: Barry Wetcher באדיבות yes, יחסי ציבור)
"הוא היה מאוד אנוכי ומרוכז בעצמו". אדיראן גרנייה ב"השטן לובשת פראדה" | צילום: Barry Wetcher באדיבות yes, יחסי ציבור

למרות שגרנייה רואה בדיעבד את הפגמים בדמות שלו, דווקא הנשים בשיחה הגנו על נייט, ובראשון האת'ווי עצמה. "אולי הצופים לא לגמרי כנים עם עצמם", היא אמרה. "נייט היה עצבני ביום הולדת כי החברה שלו לא הייתה שם! אני בטוחה שבדיעבד הוא היה רוצה להתנהג אחרת, אבל מי לא מתחרט? כולנו היינו מעצבנים בשלב מסוים".

אלין ברוש מקנה, שכתבה את התסריט לסרט (ויצרה יחד עם רייצ'ל בלום את הסדרה "האקסית המטורפת"), הגנה גם היא על נייט והסבירה מאיזו נקודת מבט היא כתבה את הדמות שלו. "התפקיד שלו זה להגיד לאנדי שהיא הולכת אחרי השטן בדרך לא נכונה. זה תפקיד שבדרך כלל מגולם על ידי נשים, שמזכירות לגברים מה המטרות המוסריות שלהם", סיפרה, והסבירה שהסרט כולו הוא גרסה למחזה המפורסם "פאוסט" על אדם שמכר את נשמתו לשטן. "אני לא חושבת שהוא לא תומך בקריירה שלה, הוא שמח בשבילה בסופו של דבר. אני לא חושבת שהוא לא רוצה שהיא תעבוד. הדבר שהוא ביקורתי כלפיו הוא שהיא לא הולכת עם הערכים שהיא הציבה עבור עצמה, ויש שם צביעות".

בראיון, מריל סטריפ סיפרה שכדי להיכנס לתפקיד, היא סיגלה לעצמה משחק מתודי, מה שאומר שגם בין הסצנות היא הייתה קרירה, בעיקר כלפי האת'ווי ובלאנט. "מריל מלאת חיים וכל כך כיפית", אמרה בלאנט בראיון. "אז בהרבה מובנים לא היה כל כך כיף שהיא הייתה צריכה להוציא את עצמה מהסיטואציות האלה. זה לא שהיא הייתה לא נגישה, יכולתי לגשת אליה ולספר לה על דברים מצחיקים שקרו, אבל אני לא חושבת שעבורה היה כיף להיות ככה על הסט". סטריפ, מצדה, לגמרי מסכימה עם הדברים. "זה היה נורא! הייתי אומללה. שמעתי אותם מחוץ לקרוואן שלי צוחקים ונהנים. הייתי כל כך מדוכאת!", נזכרה, "זו הייתה הפעם האחרונה שניסיתי משחק מתודי". 

אן האת'ווי, מריל סטריפ, "השטן לובשת פראדה" (צילום: Barry Wetcher באדיבות yes, יחסי ציבור)
סידרה לה את התפקיד. אן האת'ווי וסטריפ ב"השטן לובשת פראדה" | צילום: Barry Wetcher באדיבות yes, יחסי ציבור

סטריפ אולי הייתה קרירה על הסט, אבל עוד לפני שהחלו צילומי הסרט, מתברר שהיה לה תפקיד גדול מאוד בליהוק של האת'ווי, שסיפרה לא מזמן שהיא הייתה "הבחירה התשיעית לתפקיד". בין השחקניות שהוצע להן התפקיד לפניה היו סקרלט ג'והנסון, נטלי פורטמן, קייט האדסון, קריסטן דאנסט ובעיקר - רייצ'ל מקאדמס. 

"הצענו את התפקיד לרייצ'ל מקאדמס שלוש פעמים", הודה הבמאי דיוויד פרנקל. "האולפנים ממש התעקשו ללהק אותה, והיא ממש התעקשה לא לעשות את זה. כשהתחלנו לנהל משא ומתן עם אן זה לא הלך חלק איתם". האת'ווי סיפרה שהתפקיד דיבר אליה והיא חיכתה בסבלנות, ובסופו של דבר סטריפ נתנה את הדחיפה הנחוצה.

"מריל מאוד רצתה להשתתף בסרט, אז היא אמרה לנו 'תנו לי להיפגש איתה'", סיפר פרנקל. "'הר ברוקבק' בדיוק עמד לצאת ולאן היה שם תפקיד קטן ונפלא, ומריל צפתה בסצנה, נפגשה איתה ואחר כך התקשרה ישירות לאולפנים ואמרה להם 'כן, הבחורה הזאת נהדרת, ואני חושבת שנעבוד טוב ביחד".