ברוס לי היה אחד מאמני הלחימה, השחקנים והיוצרים המפורסמים ביותר בארה"ב בשנות ה-70, אשר התפרסם בזכות יכולותיו וביצועיו המופתיים בזירה ומול המצלמה. לי מת במפתיע בשנת 1973 כשהיה בן 32 בלבד, ונתיחה שלאחר המוות טענה כי הסיבה היא אירוע מוחי נדיר שגרם לבצקת במוח, וזאת עקב תגובה גופנית קשה למשכך כאבים שנטל. אלא שספר חדש טוען אחרת.
העיתונאי האמריקאי מת'יו פולי, שכתב את הספר "ברוס לי: חיים", ראיין יותר מ-100 אנשים שהיו קשורים ללי, החל מחברים, בני משפחה וקולגות ועד לאשתו, לינה לי קדוול והבת שלו, שאנון לי. בספר טוען פולי כי סיבת המוות האמיתית של לי הייתה מכת שמש, או מכת חום: "המפתח להבין את מותו של לי הוא העובדה שהוא התמוטט 10 שבועות לפני מותו, וכמעט מת כתוצאה מאותו הדבר", הוא אומר.
מתברר שב-10 במאי 1973 נכנס לי לאולפן הקלטות באחד מהימים החמים ביותר בחודש, וכיבה את המזגן בחדר כדי שלא ישפיע על ההקלטה. הוא החל להרגיש סחרחורות וחולשה כמעט באופן מידי, ולאחר מכן עזב את החדר אבל בכל זאת התמוטט על הרצפה. הוא קם וחזר אל החדר החם, אבל אז נפל שוב והתחיל לפרכס בפראות. לי נלקח לבית החולים והרופאים שם חשדו לראשונה שיש לו בצקת במוח. ההתמוטטות באולפן היתה האירוע הבריאותי המשמעותי הראשון שעבר עליו, והיתה מקבילה בעוצמתה למכת שמש חזקה.
כמו כן טוען פולי כי חודשים לפני מותו, עבר לי ניתוח להסרת בלוטות הזיעה שלו כיוון שחשב שההזעה זה לא נראית טוב על המסך: "העבודה שלו הייתה להיראות טוב מול המצלמה, אבל זה הקשה על הגוף שלו להתמודד עם חום".
את מותו של לי בהונג קונג אפפו בזמנו המון שמועות, החל מנינג'ה שתקף אותו במפתיע ועד לכישוף והרעלה. אבל פולי טוען כי אין באמת ראיות לכל סוג של טיוח משטרתי: "המסקנה של היא שהוא פשוט סבל ממכת חום, שהיא גורם ידוע למוות בגיל צעיר בקרב ספורטאים צעירים". לי מת בדירתה של השחקנית בטי טינג פיי, אשר סיפקה לו את משכך הכאבים שנטל אחרי שסבל מכאב ראש חמור. פולי טוען שהשניים היו מאוהבים, ושפיי היתה אהבת חייו של ליו. תגליות נוספות מהספר הן שלי ניהל רומן גם עם המלהקת שרון פרל בסוף שנות ה-60, וכן שנהג להשתמש במריחואנה כדי להירגע מהלחץ הרב שהופעל עליו.