העוקבים הנאמנים של ג'ודי ניר מוזס נתקלו לאחרונה בתופעה מעוררת תהייה. התעלומה קשורה לעיר הקודש ולאחד המאכלים האהובים עלינו ב-mako תרבות - פריכיות. כל מי שעיניו בראשו ובלוטות טעם בפיו יודע שפריכיות זה טעם החיים, אבל מצילומי פפראצי מהשנה האחרונה נראה שלג'ודי ולקרקר הקסום יש מערכת יחסים מיוחדת.

הכל התחיל בינואר 2018, כשיפעת הללי אברהם פרסמה ב-mako סלבס ידיעה על ביקור מיוחד של ג'ודי בירושלים. חדי העין הבחינו כבר אז בשקיות עמוסות פריכיות שנשאה עמה. כשאנחנו אומרים עמוסות, אנחנו מתכוונים לכך, כפי שיעידו התמונות.

ג'ודי ניר מוזס (צילום: פול סגל)
צילום: פול סגל

היינו יכולים להתעלם מהמקרה המוזר, עד שהיום התפרסמה באתר "וואלה!" ידיעה על ביקור נוסף של ג'ודי בירושלים, ובה היא שוב נצפתה עם שקיות עמוסות באותן פריכיות מסתוריות. בתור חובבי פריכיות ומעריצי ג'ודי, היינו חייבים לברר את הסוגיה מעוררת התיאבון. פנינו לנושאת הפריכיות בכבודה ובעצמה, ומה שהיא סיפרה כבר גרם לנו לקנות כרטיס טיסה היישר לבירת ישראל (ככה מגיעים לירושלים, לא?):

היי ג'ודי. ראינו כבר כמה צילומי פפראצי שלך בירושלים, ובשני מקרים שונים היו לך שקיות מלאות בפריכיות. רצינו להבין מה הסיפור עם הפריכיות, את נוסעת במיוחד בשביל זה?

"כן בטח, בשביל זה אני נוסעת לירושלים. יש שמה חנות שקוראים לה 'האחים חממי', ויש להם מכונה ישנה שעושה פריכיות על המקום, טריות".

וואו.

"הם מכינים פריכיות אורז ופריכיות כוסמת, וזה טרי טרי טרי, וזה טעים. הם אורזים את זה, 20 פריכיות בשקית, ואני לא מסוגלת לאכול פריכיות אחרות. כל אחת זה 20 קלוריות".

הפריכיות הטריות של חממי. שווה נסיעה לירושלים.

A post shared by Judy Mozes (@judymozes) on

את אוכלת את הכוסמת או האורז?

"את הכוסמת, אני קונה כל פעם 25 חבילות, זה מספיק לי לאיזה חודש".

וכל חודש את חוזרת לשוק מחנה יהודה לחדש את האספקה?

"אני נוסעת למחנה יהודה, הלוך חזור, רק בשביל זה".

באמת?

"כן, או שאני מסנג'רת מישהו שנמצא בירושלים ומביא לי".

מהמם, אני גם מאוד אוהב פריכיות.

"תעשה את זה פעם, אתה תמות על זה. תחשוב, פריכיות יוצאות לך, ממכשיר".

וזה יוצא חם מהמכונה?

"זה עוד חם, כן. אבל גם בבית, גם אם נגיד עברו איזה שבועיים, אני יכולה להרגיש אחרי שבועיים וחצי שזה לא הכי טרי. אז אני שמה את זה דקה אחת בטוסטר, וזה כאילו קניתי את זה היום".

יו, אני חייב ללכת לשם, אני חולה על פריכיות. אני גם ירושלמי במקור.

"אתה ירושלמי ואתה לא מכיר את זה?".

עזבתי את ירושלים לפני עשור לצערי... אני בפריכיות אורז הרגילות, הפשוטות.

"לא, זה משהו אחר, ממש שווה לנסוע בשביל זה. ואין את זה באף מקום בארץ, תבין".

אז אולי נעשה איזה סטארט-אפ, להעביר את זה לתל אביב.

"אני כל פעם אומרת לו את זה, אבל המכונה כנראה יקרה, או שאין אותה כבר...אבל זה מדהים".

ועם מה את אוהבת לאכול את הפריכיות?

"קוטג', כל בוקר קוטג' וכל העיתונים. וכל פעם שבא לי משהו לא משמין, אני טוחנת".

אין על פריכיות. זה משווק כמאכל בריא, אבל זה באמת ממש טעים.

"אני לא יודעת אם זה בריא, אותי לא מעניין הבריאות. אני יותר הולכת על הקלוריות, אני ממש לא טיפוס של בריאות. אני מודדת את החיים לפי הקלוריות, לא לפי הבריאות".

מהמם...

"אבל תלך לקנות, איתמר. זה מדהים. ממש שווה".