אדי ג'אקו, שורד שואה שנולד בגרמניה וחי באוסטרליה לאחר המלחמה, הלך אתמול לעולמו בגיל 101. למרות שעבר את זוועות השואה ושכל את הוריו במחנות ההשמדה, ג'אקו החשיב את עצמו "האיש הכי מאושר בעולם" ובשנה שעברה, כשמלאו לו מאה שנים, הוציא לאור ספר בשם זה, שהפך לרב מכר באוסטרליה כמעט מיד. "חייתי מאה שנים ועמדתי פנים אל פנים מול הרוע, אבל כיום אני מחשיב את עצמי האיש הכי מאושר בעולם", כתב ג'אקו בספרו. "זה מה שלמדתי בשנות חיי: החיים יכולים להיות יפים, אם רק הופכים אותם לכאלה. זה תלוי בכם".

ג'אקו הקדיש את חייו לתמיכה בשלום, באדיבות ובסליחה, וזאת למרות שמשפחתו נרצחה על ידי הנאצים. "אני לא שונא אף אחד. שנאה היא מחלה שיכולה להרוס את האויבים שלך, אבל היא גם תהרוס אותך", התבטא ג'אקו בעבר.

ספרו, "האיש הכי מאושר בעולם", עוקב אחר סיפור הישרדותו יוצא הדופן. כשהוציא אותו לאור בגיל 100 הפך לאחד מהסופרים המבוגרים ביותר בעולם שספריהם פורסמו. "חייתי במשך מאה שנה, ואני יודע מה זה לבהות בפני הרוע", הוא כתב. "ראיתי את הרע ביותר שבמין האנושי, את זוועות מחנות ההשמדה, את המאמצים של הנאצים להשמיד את חיי ואת חיי כולם. אבל אני עכשיו מחשיב את עצמי בתור האדם הכי מאושר בעולם".
ג'אקו נפטר בבית אבות בעיר סידני. הוא חי באוסטרליה מאז שנות החמישים. הוא הותיר אחריו את בת זוגו פלורה בת ה-75, את בניו מייקל ואנדרה, ארבעה נכדים וחמישה נינים.

"הפכתי מאדם לשום דבר"

ג'אקו נולד ב-14 באפריל 1920 בעיר לייפציג, גרמניה בשם אברהם ג'אקובוביץ'. הוא היה היהודי היחיד בבית הספר שלו. עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא עבר לפנימייה, שם השתמש בשם בדוי על מנת שלא ידעו על יהדותו.

כשחזר הביתה מהפנימייה בהפתעה בנובמבר 1938 הוא מצא בית ריק מאנשים: היה זה ליל הבדולח, ומשפחתו התחבאה מהנאצים. היחיד שנשאר בבית היה לולו, הכלב של המשפחה. באמצע הלילה הגיעו עשרה חיילים נאצים ושברו את דלת הכניסה. בספרו מתאר ג'אקו כיצד הכו אותו וגרמו לו לצפות בהם בעוד הם הורסים את הבית העתיק והורגים את כלבו.

"מול עיניי, איבדתי את הכבוד שלי, את החופש שלי, את האמונה שלי באנושות", הוא אמר בנאום בשנת 2019. "איבדתי את כל מה שחייתי עבורו. הפכתי מאדם לשום דבר".

אז נלקח ג'אקו הצעיר למחנה הריכוז בוכנוואלד, ושוחרר לאחר חמישה חודשים כדי לעבוד במפעל. אביו הגיע לאסוף אותו לעבודה החדשה, אך השניים ברחו לגבול והוברחו לבלגיה. בבלגיה תפסה אותם המשטרה וכלאה אותם, אך לא בשל יהדותם אם כי בשל היותם פליטים גרמנים. לבסוף הם שוחררו, וכשנה לאחר מכן נתפס אדי ונשלח למחנה המעצר גירס.

משם, הוא נלקח לרכבת שממנה היה אמור להגיע למחנה אושוויץ. לפני שעלה עליה הצליח לגנוב מהתחנה מברג, פטיש ומפתח ברגים. בשעות הספורות שהיו לו עד יציאתה של הרכבת, הצליח להבריג החוצה את לוחות הרצפה של אחד הקרונות. לאחר קילומטרים ספורים של נסיעה הצליח ג'אקו להתפתל ולברוח מתחתית הרכבת יחד עם שמונה אסירים נוספים.

הוא ברח לבלגיה והתחבא בעליית גג עם הוריו ואחותו עד אוקטובר 1943, אז נעצר ונשלח לאושוויץ. "הגיהנום שלי עלי אדמות", תיאר אותו ג'אקו. הוריו נרצחו בתאי הגזים. הוא ניסה לברוח שוב, אך מקומי ירה ברגלו והוא נאלץ לחזור למחנה. ב-1945 מחנה אושוויץ פונה ועשרות האלפים ששכנו במחנה נאלצו להשתתף ב"צעדת המוות". את הצעדה הראשונה שרד אדי, ובהמשך עבר למחנה נוסף ונאלץ להשתתף בצעדה נוספת. ממנה הוא הצליח לברוח, והסתתר במערה במשך כחודשיים. בספרו כתב כי הוא נאלץ לאכול חלזונות וחשופיות על מנת לשרוד. בסוף המלחמה חיילים אמריקאים מצאו אותו והצילו אותו.

בשנת 2013 הוענקה לו מדליה ממסדר האבירות האוסטרלי על שירותו לקהילה היהודית. ב-2019 קיים הרצאת Ted בסידני. "אני עושה את כל מה שאני יכול כדי להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר בשביל כולם, ואני מפציר בכל לעשות את הכי טוב שלכם גם", אמר לקהל. "אושר לא נופל מהשמיים. זה בידיים שלך. אם אתה בריא ומאושר, אתה מיליונר".