אחרי שני עשורים: כוכבת "הניצוץ" חוזרת לשחק, ותככב בסרט אימה חדש. שלי דובאל, שמוכרת במיוחד בתור וונדי טורנס מסרטו של סטנלי קובריק "הניצוץ", פרשה מעולם המשחק בשנת 2002. כעת, עשרים שנה אחרי התפקיד האחרון שלה, היא עושה קאמבק למסך – ותככב בסרט האימה החדש "The Forest Hills".
דובאל בת ה-73 תככב בסרט לצד אדוארד פרלונג ("שליחות קטלנית 2", "אמריקה איקס"), די וואלאס ("חרדה", "אי.טי – חבר מכוכב אחר") וצ'יקו מנדז. הסרט עוקב אחר אדם שחווה טראומה בקמפינג בהרי קטסקיל, ומאז מתייסר מחזיונות מסיוטים שטורדים את מנוחתו. דובאל תגלם את אמו של דמות בשם ריקו, גם הוא דמות מעורערת מבחינה רגשית. במאי הסרט הוא סקוט גולדברג, שגם כתב את התסריט.
"אנחנו מעריצים ענקיים של 'הניצוץ', וזה באמת אחד מסרטי האימה האהובים עלי בכל הזמנים", אמר גולדברג בהצהרה למגזין דדליין. "'הניצוץ' הוא יצירת מופת גם בזכות שלי", הוסיף. "היא נתנה את כל מה שיש לה, והופיעה בצורה שבאמת העבירה את תחושות הפחד והאימה של אמא שנמצאת בבידוד".
שלי דובאל הייתה כוכבת בנסיקה בשנות השבעים, כשהופיעה ברבים מסרטיו של הבמאי רוברט אלטמן ושיחקה תפקיד קטן גם ב"הרומן שלי עם אנני". ב-1980 הקריירה שלה הייתה בשיאה, עם ההופעה הזכורה בסרט "פופאי" וכמובן ב"הניצוץ". העבודה על סט "הניצוץ" גבתה מדובאל מחיר נפשי, אותו היא חשפה בשלב מאוחר יותר בחייה. היא הופיעה בסרטים גם בשנות השמונים המאוחרות יותר, כששיחקה בין השאר בסרטו הקצר של טים ברטון "פרנקנוויני" ובסרט "רוקסן".
במהלך השנים היא החלה להפיק סדרות בעצמה, תחת חברת ההפקה שלה Think Entertainment , ואף הייתה מועמדת פעמיים לפרס האמי. במקביל, בשנות התשעים היא המשיכה לשחק בטלוויזיה ובקולנוע. בשנות האלפיים גילמה תפקידים קטנים בעיקר, וב-2002 - השנה בה כיכבה בסרט "Manna from Heaven" - פרשה דובאל מעולם המשחק והתרחקה מהוליווד ומאור הזרקורים.
בנובמבר 2016 העיתון USA Today דיווח כי דובאל סובלת מהפרעה נפשית, וזמן קצר לאחר מכן היא עצמה התארחה דובאל בתוכנית של ד"ר פיל וחשפה כי היא מתמודדת נפש. "אני מאוד חולה, אני צריכה עזרה", אמרה בריאיון. הופעתה הייתה מדוברת מאוד בזמנו, ורבים מתחו ביקורת חריפה על ד"ר פיל, בטענה שהוא ניצל את מצבה הנפשי של דובאל על מנת להשיג נתוני רייטינג גבוהים לתוכניתו.
בשנת 2021 העניקה דובאל ריאיון נדיר למגזין ההוליווד ריפורטר, ובו סיפרה על ההשלכות שהיו לתפקיד ב"הניצוץ" על שפיותה. לדבריה, הצורך לבכות על סט הצילומים כל יום במשך 56 שבועות גרם לה למצוקה. "אחרי כמה זמן, הגוף מורד", אמרה. "הוא אומר: 'תפסיקי לעשות לי את זה, אני לא רוצה לבכות כל יום'. ולפעמים זה בפני עצמו היה גורם לי לבכות. להתעורר בבוקר של יום שני, כל כך מוקדם, ולהבין שאת צריכה לבכות כל היום כי זה הלו"ז – זה גרם לי לבכות".
ג'ק ניקולסון אמר בסרט הדוקו Stanley Kubrick: A Life in Pictures שקובריק הפך "לבמאי אחר" עם דובאל. לדבריו, בגלל השיטות המתודיות של קובריק, צילומי הסרט נמשכו שנה, וקובריק ודובאל התווכחו לא מעט. קובריק יצר אנטגוניזם עם השחקנים בכוונה להעניק לסרט את אווירת האימה הפסיכולוגית שלו: הוא בודד את דובאל בכוונה, ודרש ממנה לחזור על סצנת הבייסבול האייקונית מהסרט לא פחות מ- 127 פעמים. דובאל נתנה במתנה לקובריק קווצות שיער שנשר מראשה עקב המתח שהייתה שרויה בו במהלך הצילומים. למרות זאת, מאוחר יותר אמרה דובאל שהתפקיד ב"הניצוץ" היה עבורה מלמד יותר מאשר כל תפקידיה הקודמים.