בסוף השבוע, הוכיח ג'סטין ביבר פעם נוספת שהוא קולו של הדור. מה זה קול? שופר עוצמתי. בסטורי אילם, ביבר נצפה מלטף את פניו בפתיינות, כשהוא מצביע מעדנות על הפצעונים שמעטרים את הפנים הנ"ל. הכיתוב שליווה את הווידאו-ארט הזה: Pimples are in - חצ'קונים זה אִין. ביבר הוא רק אקורד סיום לסימפוניה מפוארת של אמנים ויוצרים מפורסמים שמתגאים בעורם מוכה האקנה. החצ'קונים של קנדל ג'נר, למשל, פרנסו לא מעט אייטמים רכילותיים. בחודש שעבר, לורד דרשה מהעוקבים שלה ברשתות החברתיות שיניחו לה קיבנימט ויפסיקו להעיר על המצב הדרמטולוגי של פניה ופרסמה מסר של תקווה למעריצים שסובלים מגורל דומה: "אני מרגישה את כאבכם. אנחנו עוד נתגבר על זה, אני מבטיחה לכם". בדיווח על ביבר, ציין אתר האופנה The Cut שכבר לפני שנה זכה הפגם העורי לחותמת אישור של תעשיית האופנה העילית, לאחר שהמעצב המלזי מוטו גואו הצעיד דוגמנים מחוצ'קנים על המסלול במסגרת שבוע אופנת הגברים במילאנו.
עוד לפני שנצלול לעומק התופעה, יש דבר אחד שחשוב להבהיר: חצ'קונים הם תופעה גלובלית, ולמעט אותם ברי-מזל שהגנטיקה חננה בעור פנים קטיפתי מטבעו, כולנו סובלים, סבלנו ואולי נסבול מהם בעתיד. הכתבה הזו מוקלדת על ידי אדם שאם זה היה לגיטימי, היה מגיע למשרד עם מסכת נייר עצומה בסגנון מפעל הפיס כי אין לו כבר כוח לעבור בכל בוקר את טקס הפּלייה, המתיחה, הטפיחה והמריחה שדרוש לפרצוף שלו כדי לעבור כחלק מגוף אנושי ולא אצבעון עור ורדרד שמגיר כמויות שומן שאפשר לטגן בהן מנת פנקייקים. זה דיסקליימר שחשוב לשלב משום שלמרות כל הגאווה והריקליימינג שהסלבס עושים לחצ'קונים, זו גאווה שתמיד מהולה בה גם בושה אמיתית על הסטטוס העורי.
רשימת המפורסמים שדיברו בחדווה על כמה הם ממש בסדר עם הפצעונים שלהם ארוכה. "יש לי 'יום מכוער' פעם בחודש", השתפכה ריהאנה בראיון, "חצ'קונים על הפנים, אני שמנה ויש לי מצב רוח רע". קייטי פרי חשפה, "העור הבעייתי גרם לי לרצות להתחבא, הייתי מתאפרת לפני השינה ונשארת בבית אם היתה לי התפרצות פצעונים", וקרי וושינגטון הודתה שהיא מבקרת אצל רופאי עור מגיל 6. כוכב שרוצה לקחת את זה צעד קדימה, יפרסם גם תמונה לא מרוטשת באינסטגרם ויתגאה בפצעוניו. בשנים האחרונות עשו את זה, בין השאר, מינדי קלינג, לוסי הייל, מיילי סיירוס, רייצ'ל בלום וקיילי ג'נר. כיתובי התמונה שמלווים את התמונות האלה משדרים תמיד את אותן שתי הנימות: תראו כמה אני זורם ומעורר הזדהות או תראו כמה אני אמיץ ואנושי. הייל כתבה "הם תפסו אותי!" בתוספת רצף אימוג'יז מבודח כדי שנדע כמה היא לא מתרגשת מתמונות הפפראצי שלה בהן יש קרם אקנה מרוח על פניה, ובלום הזמינה את עוקביה לזכות בפרס אם יצליחו למצוא את החצ'קון על פניה.
אפשר להבין את האפּיל של תמונות החצ'קונים האלה. למין האנושי יש איזה עניין חייתי כמעט בפצעונים (ופיצוצם, אם להסתמך על כמות הערוצים ביוטיוב שמוקדשים להוצאת שחורים, שאיבת מוגלות וכו'), כך שכל תמונה כזו מייצרת דיון מיידי. בתפיסה הקלאסית של כוכבוּת, נהוג לחשוב על סלבס כעל דמויות סמכות בתחום טיפוח העור - אנחנו מצפים שעור הפנים של המפורסמים יהיה מושלם, ומתאכזבים/שמחים לאדם כשאנחנו מגלים את ההפך. אבל התפיסה התרבותית הזו מתה, שלא לומר יובשה תחת חצי ליטר של משחת "פייס איט", בבואן של הרשתות החברתיות.
הסלב בן זמננו יודע שתהילה נובעת מיצירת שוויון ומחיקת הריחוק. הפסקנו לחשוב על כוכבים כעל מורמים מעם, ולכן גם בעלי עור חלק יותר משלנו. אנחנו תומכים במי שמזכיר לנו את עצמנו, או את הדימוי הכי קרוב ונעים לתפיסה שיש לנו על עצמנו. ובמילים אחרות, אם קרי וושינגטון בסדר עם האקזמה שלה, אז גם אני אחיה בשלום עם שלי. מוצרי הטיפוח שקים קרדשיאן וריהאנה משווקות הם רק שלוחה נוספת של זה. שימו לב לקמפיינים המכלילים והנאורים שנרקחו כדי למכור את המוצרים האלה - דוגמניות ודוגמנים בכל גוון עור, טוטוריאלס נעימים בגובה העיניים שמראים לצרכנים הפוטנציאליים כמה הכל קול ולא צריך להתרגש אם העור הדוחה שלהם זקוק במקרה לכיסוי והסתרה 24/7. זה צ'יל, זה פאן, גם לריהאנה יש ימים רעים. המוצר האמיתי שמשווק פה הוא הזדהות, כי הזדהות פירושה נתוני מכירות גבוהים יותר. גם ג'סטין ביבר, הסיבה והמסובב לדיון כולו, היה בעבר פרזנטור של תרחיץ פנים למניעת פצעונים.
אז האם חצ'קונים באמת טרנדיים כרגע? כן ולא. הם תמיד היו טרנדיים כי הם תופעה גופנית אנושית. זה כמו להגיד שפזילה היא טרנד כרגע. מאידך, העידן הנוכחי מקדש את החמידות והנגישות וטווה מהן זהב. נחמד לדעת שגם הכוכבים הגדולים סובלים מאותן הבעיות היום-יומיות שטורדות אותנו, וזה בטח גם נחמד ללורד או לינה דנהאם לדעת שהן לא היחידות בעולם שסובלות מאקנה. אבל מסרים חיוביים בבסיסם כמו אהבה עצמית וגאווה בכל צורת גוף שהיא הפכו לתכליתיים, יש להם ערך כלכלי והם כלי עבודה עבור מי שיש לו מספיק חשיפה ציבורית. אל תטעו, החצ'קונים הם לא המסר, הם רק המדיום, וכמו בכל מדיום: יש בו פרסומות.