אחת לכמה שנים מפציע במאי צעיר שתופס את תשומת לבם של אוהבי קולנוע מרחבי העולם, ומשכנע אותם שגאון חדש נולד. כך היה עם טרנטינו ועם נולאן - ולפני כמה שנים גם עם ארי אסטר, הבמאי שמאחורי "תורשתי" (2018) ו"מידסומר" (2019). סרטיו של אסטר, סרטי אימה שהם גם קולנוע אומנותי פורץ דרך, הפכו אותו לכוכב רוק עבור חובבי הז'אנר. הם משכו אליהם את מי שבאים בשביל העשייה שוברת המוסכמות, ואת מי שבאים בשביל לתדלק לעצמם את הסיוטים בעזרת ראשים כרותים ואיברים פנימיים שעפים באוויר.

סרטו החדש של אסטר בן ה-36, "בו מפחד" (החל מסוף השבוע בבתי הקולנוע), הוא עוד צעד קדימה בחזון הזה. יש שיגידו שהוא צעד אחד רחוק מדי, ויש שיעופו לראות אותו בדיוק בגלל זה. ב"תורשתי" אסטר הציג את טוני קולט כאמא שעוברת התמוטטות עצבים בעקבות טראומה משפחתית, ב"מידסומר" הייתה זו פלורנס פיו כצעירה שאחותה רצחה את הוריה והתאבדה; וגם הפעם אסטר שב ומציג את התא המשפחתי כשדה קרב. זהו סיפורו של בו (חואקין פיניקס), גבר יהודי ונוירוטי שחי בשכונת מצוקה גיהינומית ונדרש לבקר את אמו, למרות שהוא יודע שהנוכחות שלה בחייו רק מזיקה לו. ובכל זאת הוא יוצא למסע, שהופך לגרסה היסטרית, אפלה ומצחיקה של "הלב", עם פיניקס בתפקיד מרקו.

"הסרט הזה מרגיש מאוד יהודי עבורי", אומר אסטר במסיבת עיתונאים וירטואלית שנערכת לכבוד יציאת "בו מפחד", "אבל הניסיון שלי להסביר את היהדות הזאת נמצא בסרט עצמו, וכל מה שאגיד עכשיו רק יפליל וירשיע אותי". אסטר טען בעבר שמדובר בגרסה היהודית שלו ל"שר הטבעות", ובהתחשב בעובדה שגם "בו מפחד" אורך שלוש שעות, ההשוואה נשמעת הגיונית. 

אצלנו בישראל, מדינת היהודים, בקושי רואים סרטי אימה. יש בכלל קשר בין יהדות לפחד, לאימה?
"באופן כללי, יש זיקה בין אנושיות לפחד. אני מקווה שלסרט יהיה משקל תלמודי כלשהו, וזאת לא תשובה אמיתית, אבל אומר זאת כך - הסרט הזה מציג סיוט של רדיפה, וזה מרגיש לי די יהודי".

אתה עובד פה עם שני שחקנים שזכו למעמד אגדי, פאטי לופון וחואקין פיניקס. מה למדת מהם במהלך העבודה המשותפת שלכם?
"עם חואקין הבנתי מוקדם מאוד שלא כדאי שאגיד לו לאן ללכת ואיפה לעמוד בכל רגע נתון. לא להיות נוקשה לגבי הדרך שבה עליו לעבוד ומה עליו לעשות. ידעתי שכדאי לי לעבוד בגמישות. ידעתי שבליהוק שלו אני מגייס שחקן עם כישרון אדיר ומאגרים עצומים של אינטליגנציה דרמטית ורגשית. ככל שנמנעו מתכנית מוגדרת מראש, והמשכנו לשחק, כך הסרט צמח בדרך מעניינת יותר".

"ובנוגע לפאטי - כן, היא מופלאה", ממשיך אסטר, "הופתעתי מהעובדה שהתהליך של חואקין ופאטי היה דומה מאוד. חשבתי שהם יתנגשו בדרך מעניינת, אבל הם למעשה רקדו בדרך מעניינת. כל שוני שהיה בגישה ובטכניקה שלהם רק עזר לשחקן השני". 

חואקין פיניקס, "בו מפחד" (צילום: באדיבות בתי קולנוע לב, יחסי ציבור)
חואקין פיניקס ב"בו מפחד" | צילום: באדיבות בתי קולנוע לב, יחסי ציבור

"עם חואקין הבנתי שלא כדאי שאגיד לו לאן ללכת ואיפה לעמוד בכל רגע נתון. ככל שנמנעו מתכנית מוגדרת מראש, והמשכנו לשחק, כך הסרט צמח בדרך מעניינת יותר"

כל סרט הוא הסרט האחרון

"לפני שעבדתי עם חואקין חשבתי עליו כעל השחקן הכי טוב בעולם", מסביר אסטר, "עכשיו, אחרי שעבדתי איתו, נראה לי שהוא טוב יותר ממה שחשבתי. רציתי לעבוד איתו המון זמן, אני זוכר שנדהמתי ממנו ב'פיתוי קטלני' משנות התשעים, ונדהמתי ממה שעשה עם השם ועם הפרסונה שלו בדוקומנטרי 'אני עדיין פה'. הוא מבריק". 

לאן אתה שואף להגיע?
"אני שואף להמשיך לעשות עוד סרטים, ולהתייחס לכל סרט כאילו הוא הסרט האחרון שלי".

"בו מפחד" הוא הסרט החדש של אולפני A24, שנהיו בשנים האחרונות לגיבורים החדשים של שוחרי קולנוע האיכות, עם סרטים כמו "ליידי בירד", "אחרי השמש", וזוכה האוסקר "הכל בכל מקום בבת אחת". גם שני סרטיו הראשונים של אסטר הופצו על ידם, ועם תקציב מדווח של 35 מיליון דולר, "בו מפחד" הוא הסרט היקר ביותר שהאולפן הבוטיקי והעצמאי שחרר עד היום. 

איך מערכת היחסים שלך עם A24 עובדת? אתה חופשי עם היצירתיות שלך, או שהם מתווים דרך שעליך ללכת בה?
"אני ממש בר מזל על זה שאני עושה סרטים איתם, ועל התמיכה שלהם. לא נראה לי שהייתי מסוגל ליצור את הסרט הזה בלעדיהם".

הסרטים שיצרת הם על טראומה ויחסי הורים-ילדים. למה אתה אוהב לעסוק בנושאים האלה?
"אני לא יודע. זה פשוט נכנס אל הסיפורים האלה. אני אנסה להתחמק מהנושאים האלה בקרוב, כי אני לא רוצה להיתקע באותה טריטוריה", הוא אומר. ואז, הבמאי הצעיר והמוערך מתוודה: "זאת לא תשובה יעילה במיוחד, וזה לא עוזר שאני בהנגאובר. הפרמיירה הייתה אתמול בלילה, אז אני עדיין מנסה לחבר את המוח שלי".