צילום:
נעם וינד
קרוב ליובל מאז שירדה מפסי היצור במפעל אוטוקרס בחיפה הסוסיתא חוזרת לישראל – בקטן.
אותה קוביה רבועה שנולדה בראשית ימי המדינה בעקבות תעוזה של איש עסקים עם חלומות גדולים בשם יצחק שובינסקי מקבלת כעת את הכבוד שמגיע לה בדגם לאספנים בקנה מידה 1 ל-18.
הכל התחיל בימים בהם רוני קוסובסקי ניהל חנות לדגמי מכוניות לאספנים בירושלים. מרבית הלקוחות אמנם חיפשו פרארי, למבורגיני או לכל הפחות פורד או שברולט, אך היו כאלה שממש כמו בבדיחה על עוגת הגזר בקונדיטוריה שוב ושוב שאלו על דגם של סוסיתא. קוסובסקי לא התעצל, החליט לערוך בירור מעמיק וגילה שאף מכונית ישראלית לא זכתה, לא עכשיו ולא בשנים בהן יוצרה, לכבוד ולדגם בצורתה.
קוסובסקי חשב שיש לשנות את המצב אך לא הסתפק בחלומות בהקיץ והחליט לקחת את העניינים לידיים.
בשלב ראשון הוא יצר קשר עם מכר שלו בשם אבי גרוסברג הידוע יותר כ"אבי סוסיתא". גרוסברג שיפץ ומחזיק מספר מכוניות עבריות וביניהן סוסיתא קוביה קלאסית מודל 1965. קוסובסקי צילם את הקוביה האייקונית מכל זווית אפשרית מבחוץ ומבפנים וגם התמקד בפרטים הקטנים מהסמלים ועד לידיות החלונות וכיסוי ההגה ושלח את הצילומים בצירוף שלל מידות ושרטוטים ליצרן דגמים, שכפי שאתם יכולים לנחש במציאות העולמית של 2013, נמצא בסין.
אחרי שנה וחצי שכללה שלל תחלופות מיילים, חלקים שנשלחו מסין ובהמשך גם אבות טיפוס הפרויקט הגיע לקו הסיום ומאות סוסיתות לבנות ומצוחצחות הועמסו בנמל סיני על אוניה שעשתה את דרכה לישראל.
פיסת נוסטלגיה ישראלית בהישג ידכם | צילום:
האתר הרשמי
קוסובסקי בהחלט גאה בפרויקט ומספר שלמרות שמעולם לא היה בעליה של סוסיתא ושגם ילדותו לא כוללת חוויות מוטוריות על סיפונה של המכונית הוא חושב שמדובר באחד הדברים הכי ישראלים שנוצרו כאן ובגלל זה היה חשוב לו כל כך לשמר אותו.
לצורך מכירת הדגמים בחר שלא להסתפק בהפצה לחנויות לאספנים וחנויות צעצועים ברחבי הארץ והחליט להקים אתר אינטרנט בו ישווקו הדגמים אך גם יכלול את מורשת המכונית.
לאחרונה קוסובסקי הציג את הקוביה במסגרת תערוכת אוטומוטור ולמרות מיקום הדוכן בביתן צדדי זכה להתעניינות רבה מצד המבקרים ולתגובות מדהימות מאנשים שנזכרו במכונית שהייתה לפני כמה עשורים חלק כה משמעותי מהנוף הישראלי.
קוסובסקי מציין שבניגוד לקוביה בגודל מלא שהייתה, לבד מאפיזודה קצרה, מוגבלת בהיקפה ומביכה של יצוא לארצות הברית בראשית שנות ה-60, מוצר שעניין רק את השוק המקומי, באופן מפתיע הדגם זוכה להתעניינות ערה גם מעבר לים ועד היום "ייצא", קוסובסקי מספר לא מבוטל של סוסיתות לאספנים בארצות הברית, ספרד, ארגנטינה אוסטרליה ומדינות נוספות.
רוני קוסובסקי הופתע לגלות שמעולם לא יוצר דגם לאספנים של סוסיתא | צילום:
נעם וינד
- מה יש לאספנים מהעולם ולמכונית הישראלית פשוטת המראה והרבועה הזו?
תראה, לכולם יש באוסף פרארי, למבורגיני ועוד שלל דגמים המיוצרים בעשרות אם לא מאות אלפי עותקים אבל סוסיתא זו מכונית ייחודית נדירה עם סיפור מעניין ואספנים אמתיים רוצים לגוון את האוסף שלהם גם עם דגמים שאין לכולם, יוצרו במהדורה מוגבלת ויש להניח שבעתיד יהיו בעלי ערך אספני רב.
- ערך אספני?
הקפדה על הפרטים הקטנים | צילום:
האתר הרשמי
כן, ככל שמשהו נדיר יותר הוא שווה הרבה יותר. הערך של דגמי אספנות נקבע לא לפי ערכה של המכונית עליה הם מבוססים אלא על פי רמת הדיוק, הירידה לפרטים וכמובן הנדירות של הדגם המוקטן.
למשל בשנות החמישים והשישים הייתה בארץ חברה בשם גמדא שיצרה דגמים בגודל 1:43 למכוניות כמו שברולט קורבט ואחרות ועל אף שממש לא מדובר בדגמים ברמה גבוהה הערך של דגם כזה בקרב האספנים עשוי להגיע לכמה מאות דולרים בשל נדירותם.
- יש תוכניות לעתיד לייצר דגמים נוספים, אולי את הסברה, אותה מכונית ספורטיבית ארץ ישראלית מרהיבה?
בשלב זה אני עדיין עסוק במכירת דגמי הקוביה ובניסיון להחזיר את העלויות הגבוהות של הפרויקט, אבל כן, בהחלט יש תוכניות לדגמים נוספים. בשלב זה אני חושב יותר על טנדר כרמל דוכס שהיה מאוד פופולרי בישראל במחצית השנייה של שנות השישים ותחילת שנות השבעים.
אני חושב שדגם שיכלול ארגז עם כיסוי ברזנט כמו שהיה בארץ יקסום הרבה יותר לאנשים מאשר דגם של מכונית ספורט, אמנם יפהפייה, אך שכמעט לא נמכרה כאן ואינה מזוהה כאייקון ישראלי.
- וכמי שמשקיע מאמצים בשימור המסורת המוטורית הישראלית, מה עם לעבור מדגמים בקנה מידה לדבר האמיתי להפוך לבעליה של סוסיתא בגודל מלא?
קוסובסקי בהחלט גאה בתוצאה הסופית | צילום:
נעם וינד
אני חושב על זה ברצינות כבר לא מעט זמן. זה נראה לי עיסוק מעניין והאמת היא שלאחרונה הנושא קיבל תנופה לאחר שאחד המבקרים בתערוכה שכל כך התרגש ממה שאני עושה לשימור המורשת המוטורית החליט שהוא רוצה להעניק לי טנדר דוכס ישן שיש לו בחצר כדי שאשפץ ואשמר אותו.
- אחרי כל כך הרבה זמן ועיסוק בסוסיתא מה אתה יכול לספר לנו על הטענה שגמלים אוהבים לאכול סוסיתות?
זה סיפור שכל הזמן שומעים אותו אבל עד היום אף אחד לא סיפק לי הוכחה של ממש לאמיתותו שתכלול עדות מהימנה ממקור ראשון או תצלום של גמלים שאוכלים את המכונית.
לדעתי זו לא יותר מאגדה ארץ ישראלית בלי ביסוס של ממש במציאות אבל אני בהחלט מזמין אנשים להציג טענה ואם אפשר גם צילומים שיוכיחו אחרת.
בנוסף מכיוון שכאמור, לבד ממכירת הדגמים, באתר שהקמתי אני מנסה לאסוף ולשמר כמה שיותר פרטים על סוסיתא אשמח בהחלט לקבל כל סיפור, חוויה ואנקדוטה הקשורה במכונית הישראלית כמו גם צילומים מהאלבום המשפחתי של אנשים שהחזיקו סוסיתא כשהמכונית מצולמת בחיי היומיום ועל רקע נופי הארץ, מהחרמון ועד אילת.
המחיר של פיסת הקלאסיקה הישראלית בקנה מידה של 1:18 עומד על 290 שקלים והוא כולל משלוח בדואר. אמנם זה לא זול, אבל דומה למחירם של דגמי מכוניות בקנה המידה הזה וללא ספק ייחודי ביותר.
אנו כאן ב-mako רכב מקווים שהמכירות יהיו מוצלחות ויאפשרו להמשיך להנציח את המסורת של תעשיית הרכב הישראלית בדגמים נוספים בקרוב.
הדגם מקבל צורה במפעל ההרכבה בסין | צילום:
האתר הרשמי
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן