אלונסו. התרגש (gettyimages) | צילום:
ספורט 5
מאז הפעם האחרונה ששומאכר עמד על פודיום, כשזכה בגרנד פרי הסיני ב-2006, עברו 99 מירוצים. אבל לאחר הגראנד פרי הודה שבכלל לא היה מודע לכך שההמתנה הסתיימה: "לא חשבתי בכלל על הפודים, גם לא בסיבוב האחרון, רק כשחציתי את קו הסיום שאלתי את הצוות איפה סיימנו", סיפר שומי, "לא ציפיתי לדבר כזה, אתה קצת מאבד את הספירה בשלבים המתקדמים של המירוץ. זה בהחלט אחד מאותם רגעים שאתה נהנה עמוקות וזו הרגשה נפלאה לחזור אחרי כל כך הרבה זמן".
אבל עם כל הכבוד לגרמני הוותיק, הוא לא מאיים על אליפות הפורמולה 1. מי שבהחלט כן ואף עשה צעד גדול הוא אלונסו, שניצל בעיות מכאניות אצל סבסטיאן פטל מרד בול ורומן גרוז'אן מלוטוס שפרשו, ולואיס המילטון ממקלארן שהתרסק, כדי לעלות מהמקום ה-11 על הגריד לראשון שרואה את הדגל המשובץ. הוא הקדים את קימי ראיקונן, שזינק מהמקום ה-5, ב-6.4 שניות.
בעזרת הניצחון הזה במגרש הביתי, הספרדי זינק למקום הראשון בטבלת הנהגים עם 111 נקודות, 20 יותר ממארק וובר מקבוצת רד בול, שסיים היום רביעי. "זה אולי הניצחון הכי מרגש שהיה לי, אני גאה להיות ספרדי היום", אמר אלונסו.
העשירייה הראשונה בולנסיה:
1. פרננדו אלונסו (פרארי)
2. קימי ראיקונן (לוטוס)
3. מיכאל שומאכר (מרצדס)
4. מארק וובר (רד בול)
5. ניקו הולקנברג (פורס אינדיה)
6. ניקו רוזברג (מרצדס)
7. פול די רסטה (פורס אינדיה)
8. ג'נסון באטן (מקלארן)
9. סרחיו פרס (סאובר)
10. פסטור מלדונדו (וויליאמס)
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן