במשך שנים, הקנאביס היה מוקצה מחמת מיאוס. השימוש בו יוחס ללוזרים ובטלנים במקרה הטוב או לנרקומנים ופושעים במקרה הרע. אם יש דבר אחד שעשה את המהפכה התודעתית האדירה שאנחנו רואים היום, אותה המהפכה שבזכותה הערוץ הזה קיים, זהו ידע אמין, איכותי ונגיש. עוד בימים בהם "עלה ירוק" היו העומדים היחידים בשער שהתעקשו שהקנאביס הוא לא מסוכן ואפילו יכול להיות בעל יתרונות רפואיים, הידע היה הכלי החשוב ביותר של פעילי הלגליזציה. עם זאת, לאורך כל השנים האלו, לא נעשה ניסיון לרכז את כל הידע הזה באנציקלופדיה אחת בעברית. גם אם נכתבו כל מני ספרים בעברית במשך השנים, הם לרוב היו יותר סיפורים סובייקטיביים על חוויות עישון ותמיד לבשו פן היתולי. עכשיו, יוזמה חדשה הולכת בפעם הראשונה לעסוק בקנאביס על כל היבטיו – בשיא הרצינות.
"הבנתי שישראל בפער אדיר לעומת העולם במודעות לקנאביס"
זיו ג'ניסוב חוקר את הקנאביס על כל היבטיו כבר מעל 15 שנה. מה שהתחיל כתחביב שגרתי, הכולל קריאת ספרות מקצועית או שיח עם מומחים בתחום, הפך למסע בכל רחבי העולם בחיפוש אחר מהותו של הקנאביס. מאופני השימוש המגוונים בו ועד למטען התרבותי שנסוב סביבו, זיו התנסה בעשרות חוויות שמוצאות עכשיו בית ביוזמה החדשה שלו – האנציקלופדיה העברית הראשונה לקנאביס.
"הספר יעסוק בהיסטוריה והתרבות של הקנאביס, לצד טכניקות גידול והפקת תוצרי לוואי כמו חשיש, שמנים וכו", מסביר זיו. "חשבתי בהתחלה שהשם 'אנציקלופדיה לקנאביס' הוא אולי יומרני מדי, אבל עם הזמן, התחלתי לראות כמה זה מתפתח. פתאום נכנסו לפרויקט הזה מומחים מכל התחומים שנוגעים לעולם הזה – מגנטיקאים ורופאים ועד לחוקרי תרבות. היום זה כבר לגמרי הפך לאנציקלופדיה לכל דבר".
איך מצאת את עצמך כותב אנציקלופדיה?
"זה התחיל לפני כעשור. באותה תקופה היה יובש מאוד חמור ואני הייתי מגדל בשביל הכיף. לי תמיד היה כשהייתי צריך, אבל ראיתי כמה חברים שלי נוקטים בדרכים לא דרכים כדי להשיג. הם היו נוסעים לכל פינה בארץ, מתחברים לכל מני טיפוסים מפוקפקים. זה היה נראה לי פשוט לא הגיוני. זה רק גרם לי להיעשות סקרן אפילו יותר ושקעתי עמוק לעולם הקנאביס. קראתי ספרים ומגזינים בינלאומיים ופשוט קינאתי. את מה שאנחנו מסתירים ומפחדים ממנו, מציגים על נייר כרום צבעוני עם תמונות ברזולוציה גבוהה בכל העולם. הבנתי שישראל בפער אדיר לעומת העולם במודעות לקנאביס ושאני רוצה לשים את כל מה שאני יודע על קנאביס על הנייר. זה התחיל מכל מיני תובנות וטיפים שהיו לי על תאורה, על טכניקות גידול, על הפקת חשיש וכו'. הרגע החשוב ביותר הגיע כשהגעתי לכנס הקנאביס הראשון בישראל ב-2015. שם התחברתי לביולוג יואב גלעדי וגיליתי שיש לי שותף לאובססיה. ליואב יש המון ניסיון בפיתוח זנים בארץ ובחו"ל. כבר כמה שנים שאנחנו עובדים יחד על הספר. עם הזמן, צירפנו עוד ועוד אנשים שיש להם ניסיון וידע בתחום עד שנבנה צוות נרחב שמלווה אותנו וקורא כל פרק חדש, מעריך אותו, מתקן אותו ומבקר אותו".
מרמאללה עד להרי האטלס – מסע אחר תרבות הקנאביס של העולם הערבי
המסע של זיו הביא אותו לכמה מוקדים שרק ישראלים בודדים זכו לבקר בהם. כבר מגיל צעיר זיו רצה להכיר מקרוב את התרבות הערבית הסובבת אותנו. השילוב של שני תחומי הסקרנות האלו – קנאביס ותרבות ערבית – לקח אותו למסע שגם הוא לא ציפה שייכנס אליו.
איך התחלת להתוודע לתרבות הקנאביס בעולם הערבי?
"הבנתי שכדי להכיר באמת, אני חייב לרדת לעומק. אחרי הכול, קנאביס זה נושא רגיש וטעון. רציתי להיכנס אל המגרש הביתי של החברה הערבית ולשמוע, כאינסיידר, מה השיח בתוך החברה הזו. הקנאביס הוא פשוט עוד נדבך בסקרנות הזו. תמיד רציתי לדעת כמה שיותר על הפוליטיקה האזורית, התרבות והשיח ברחוב הערבי. גם כשזה מגיע לקנאביס, בעיקר רציתי לראות איך מסתכלים על זה באזורים שונים במזרח התיכון. בכל מדינה ערבית כמעט יש, השאלה היא רק כמה ועד כמה זה מקובל. מרתק לשמוע כמה היחס משתנה מגורם לגורם וממדינה למדינה ולא פחות - מה המחיר שאנשים יכולים לשלם על הצריכה שלו".
אני מבין שבמסע הזה נכנסת גם לסוריה. איך זה קורה בעצם?
"קודם כל הרבה תושייה" זיו צוחק. "באופן כללי, אני ממליץ לכל אדם להנפיק דרכון זר. בעצם, שנה לפני שהייתי בסוריה, הייתי בעיראק. שם הכרתי אנשים שאמרו לי שיוכלו להכניס אותי לסוריה. זה היה בשנת 2017. חיברו אותי לאיש קשר בצד הסורי והבנתי שזה אדם שאני כן יכול לסמוך עליו ושמדובר באפשרות ריאלית. עברתי לטורקיה ומשם חציתי את הגבול היבשתי לסוריה".
אז מה גילית במסע הזה?
"באזורים שזה פחות נוכח, כמו עיראק וסוריה, מעניין מאוד לשמוע מה אנשים חושבים על זה. מאוד דומה לחברה הישראלית. אנשים עם רקע יותר דתי משתמשים בטיעון הדתי, שעישון הקנאביס אסור על פי האסלם".
זה באמת איסור חד משמעי?
"תראה, בתור יהודי דתל"ש שמכיר את ההלכה היהודית, אני לא אוהב שמנסים להסביר לי דברים על ההלכה, מה גם שהרבה פעמים ההסברים הללו לא מדויקים. באותה מידה, אני משתדל לא להטיף למוסלמים על מה מותר ומה אסור בדת שלהם. כמובן שיצא לי לשמוע המון עמדות של האסלם לדבר הזה".
ומעבר לטיעון הדתי?
"יש כמובן את הטיעונים הקלאסיים. למיעוט האשורי בסוריה יש משטרה עצמאית. קצין שראיינתי מהמשטרה הזו פשוט אמר לי שמי שמעשן קנאביס תמיד עובר להרואין. זו הגישה שמנחה את היחס לקנאביס בסביבה של הלבנט".
ראית יחס שונה במדינות ערביות אחרות?
"כשאתה מגיע לצפון אפריקה, בעיקר למרוקו ולסודן, שם היחס הוא כבר שונה לגמרי. גם מצרים היא מעצמת חשיש בפני עצמה, אבל תעשיית הקנאביס המרוקאית היא אדירה. אתה מגיע לאזורים שבהם מתפרשים שדות עד האופק של קנאביס. בהרבה אזורים, הם עדיין מפיקים חשיש בשיטה המסורתית עם התופים והבד שמסנן את הטריכומות, אבל היום אתה יכול למצוא שם מפעלים שלא היו מביישים מדינות מובילות בעולם בתעשיית הקנאביס. מיכון עוצמתי, פרסרים, מבודדים".
ואיך ההבדל הזה בתעשייה משפיע על היחס לחשיש?
"בוודאי שלא כל המרוקאים עפים על החשיש. אבל בחוויה שלי, למרות שרוב הגידול הוא של זנים היברידיים אירופאיים בכלל, נראה שרוב המקומיים רואים בחשיש המרוקאי גאווה לאומית. בעיקר בקרב הברברים בצפון. הרושם שלי מכל המקומות שביקרתי בהם הוא שאנשים מכל פלחי האוכלוסייה וקבוצות הגיל, למעט אולי ילדים, צורכים את החשיש המרוקאי על בסיס קבוע. יצא לי לראות קבוצות של קשישים יושבים ומעשנים במקטרת העץ המסורתית. באתי וביקשתי שכטה. הם אמרו לי "בשמחה, אבל בגלל שאתה לבן בוא ניכנס פנימה". השוטרים המרוקאים עוצרים תיירים ומנצלים הזדמנות לבקשיש. במקומיים הם לא כל כך נוגעים".
רגע, אז כל השדות והמפעלים והחשיש בעצם לא חוקי?
"זה מורכב. בעבר, הקהילה הברברית הייתה נאמנים מאוד למלך ובתמורה הם קיבלו אישור להמשיך ולייצר את החשיש. כשמרוקו קיבלה עצמאות והפכה למדינה רשמית באו"ם, תעשיית החשיש יצאה מהחוק, גם על רקע לחצים מהעולם הערבי. העניין הוא שזה כבר הפך לאלמנט כל כך בלתי נפרד מהתרבות עד שהחוק כבר לא יכול היה לעצור את זה. כיום, זה רץ בעיקר על בסיס שוחד".
מזכיר את המצב בהודו
"ממש כמו בהודו. יש בדיחה כזו במרוקו שכשהקימו את המשטרה המרוקאית, המלך אמר להם שהוא נותן להם רק מדים - את המשכורת תקבלו כבר מהאזרחים. בכל מקום שהגעתי אליו הופיע פתאום שוטר, שואל מה נשמע, מחליף בלחיצת ידיים כסף עם הבעלים, אומר להתראות ועוזב".
גיוס המימון לאנציקלופדיה בעיצומו
בשבועות האחרונים, מגייס זיו ביחד עם כלל צוות הכותבים של האנציקלופדיה לקנאביס מימון להוצאתה לאור. עד היום, גויס כשליש מהסכום והיד עוד נטויה. תורמים בפרויקט ההדסטארט יוכלו לקבל את האנציקלופדיה עד הבית ואפילו לפגוש את זיו ולשמוע עוד הרבה סיפורים מרתקים על המסעות שלו בכל המזרח התיכון.