בשבוע האחרון עזבו אחרוני החיילים האמריקאים את בסיסיהם באפגניסטן, ועל המדינה השתלט מחדש הטאליבן. הטאליבן הוא ארגון איסלאמי צבאי וקיצוני, והוא כבר שלט במדינה בעבר במשך 6 שנים, עד לכניסת האמריקאים לאפגניסטן ב-2001. כבר בשעות הראשונות לאחר כיבוש הבירה קאבול ניכר השינוי באופי הדתי של המדינה. על אף שגורמים רשמיים בטאליבן טוענים כי הארגון כיום מתון יותר מבעבר, דיווחים ראשונים כבר מעידים על כך שנשים הפסיקו לצאת מהבית ולהסתובב ברחובות, וידוע לכל כי מעתה עתיד לשרור במדינה משטר קפדני של דת וצניעות.
כחלק מאותה הצניעות הדתית, לא מגלה הארגון כל סובלנות כלפי שימוש באלכוהול ובסמים שונים, מקנאביס ועד אופיואידים (אופיום או הרואין, למשל); כך לפחות על-פי הצהרות רשמיות. בפועל, נראה שהיחס של הארגון הצבאי כלפי קנאביס וכן כלפי סמים קשים הוא קצת יותר אמביוולנטי.
למעשה, לא רק שהטאליבן מעודד את תעשיית הסמים הלא חוקיים, נראה כי הוא לחלוטין נשען עליה ותלוי בה. על-פי מסמך רשמי של הממשל האמריקאי, בין 40 ל-60 אחוזים מההכנסה הכספית השוטפת של טאליבן מתבססים על הפצת אופיום וחשיש, אפגניסטן היא יצרנית האופיום מספר אחת בעולם וספקית החשיש השניה בגודלה, אחרי מרוקו. הדיווחים האמריקאים מעידים על כך שארגון הטרור מרוויח כספים רבים ממכירה ישירה של אופיום וחשיש, ובעיקר – מהטלת מסים על מגדלים ובעלי חוות. נראה שהמשטר החדש באפגניסטן יקשה מאוד על חייהם של אזרחים המעוניינים לצרוך קנאביס בשגרה. מאחורי הקלעים, לעומת זאת, ימשיך הקנאביס להוות גורם מרכזי בכלכלה המדינית.