בימים אלה עומד מייסד טלגראס, עמוס דוב סילבר למשפט, כאשר בעיני עשרות אלפי ישראלים המתפרנסים מתעשיית הקנאביס יש לזכותו ולשחררו מכמה סיבות.

ראשית, ברור לכל שההסדרים הנוכחיים שלנו כחברה סביב צמח הקנאביס הינם בלתי סבירים, לא הומניים ומצויים בתהליכי שינוי דרמטיים (גם אם איטיים מטבעם וכחלק מהמצב הנוכחי ספציפי של שנת קורונה וחוסר היציבות השלטוני בישראל בימים אלו). בתקופה זו של שינוי, ראוי שיופעל שיקול דעת אמיתי לגבי האופן שבו מערכת האכיפה והמשפט בוחרת לאכוף חוקים שברור לכל שזמנם עבר.

מעבר לכך, חוקי איסור הקנאביס הנוכחים אינם עומדים בקנה אחד עם הערכים של חברה דמוקרטית-ליברלית-פלורליסטית-הומנית, המאמינה בזכותו של כל אדם בוגר, לעשות כל מעשה שאינו פוגע באחר, ובזכותו של הפרט לחיפוש אחרי האושר. בהקשר זה חשוב לציין את החוק נגד הומוסקסואליות אותו השכילה ישראל לבטל בשנת 1988, מאותן סיבות.

נסיבות תפיסתו של עמוס הם תוצאה ישירה, לא של פעילות הקנאביס שלו, אלא של פעילותו החברתית האינטנסיבית והנטל הציבורי הכבד שהוא בחר לשאת על כתפיו הצרות על מנת להנגיש את צמח הקנאביס לאנשים הזקוקים לו. משטרת ישראל לא הייתה משקיעה את המאמצים האדירים שהשקיעה באיתור וגיוס יהודה איש קריות, וחטיפתו מאוקראינה אילו היה סוחר קנאביס רגיל או אפילו חבר בכיר בארגון פשע. הסיבה היחידה למאמץ האדיר הזה היא פוליטית, ניסיון דיכוי של מאבק בין שלושה עשורים להפסקת מדיניות ההפללה בעניין צמח הקנאביס.

אני סבור כי אין הבדל בין פעילותו של עמוס בעבר לראשי ממשלותינו בעבר, אהוד ברק ואהוד אולמרט, או כאלה שנשאו תפקידים בכירים במערכת הבטחונית, כמו יוחנן דנינו, מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר.הם עושים את אותה פעילות רק בהבדל אחד- עמוס פעל ממניעים אידיאולוגיים ואילו אלה האחרונים מבקשים להפיק רווחים כלכליים עצומים.
עמוס הינו פעיל חברתי, ולא סוחר קנאביס, ששם לו מטרה להנגיש את צמח הקנאביס לכל מי שזקוק לו, ללא הבדל דת, גזע, מין, או מצב רפואי. עמוס מעולם לא התעניין ברווחים הכלכליים שפעילות קנאביס עשויה לייצר וכי כל מטרתו הייתה הנגשת של צמח הקנאביס לכל מי שזקוק לו, גם כתב האישום הנוכחי, מעיד על כך.
אין, ולא תהיה הצדקה מוסרית שלאלה יהיה מותר למכור קנאביס בעוד עמוס נמק בכלא ללא משפט. זו אפליה מכוערת ואסורה.

חוקי הקנאביס מהווים אות מתה בספר החוקים הישראלי מזה כמה שנים ודווקא משום כך ניתן לראות את המקרה של עמוס במשקפים של אפליה על רקע עדתי. עמוס הוא ממוצא מזרחי, חרדי לשעבר מצפת, אין זה פלא שהוא נאשם כמעט יחיד על "עברות" שבוצעו ומבוצעות על ידי מאות אלפי אנשים.

יש לראות בעמוס דוב סילבר אסיר מצפון. יש לו זכות גדולה בשינוי שנוצר בשיח הציבורי אשר הגיע זה מכבר עד לכנסת, ועל כך מגיע לו קרדיט על מאבקו החברתי הראוי, ולא שיגזלו ממנו את שנותיו היפות מאחורי סורג ובריח. לדעת המונים יש לעמוס מקום טוב ברשימה שבראשה נלסון מנדלה, מהטמה גנדי, מרטין לותר קינג ופעילי זכויות אדם נוספים, אשר כולם נכלאו בגלל פעילותם המבורכת, מופת של הובלת התנגדות אזרחית בלתי אלימה כנגד עוול, ודיכוי אלים ובלתי מוסרי.

בשם תעשיית הקנאביס הישראלית המפרנסת עשרות אלפי עובדים, משלמת מאות מיליוני שקלים מיסים למדינה, ומאפשרת לממשלה להעניק שירותים חיוניים לאזרח (בין היתר רווחה, חינוך, בריאות וביטחון) אני מבקש ממך, כבוד השופטת מרב גרינברג שחררי את עמוס סילבר. בשם ערכי החברה שלנו כפי שהם משתקפים במגילת העצמאות, בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק, עשי את הדבר הנכון.

פלג פסטיג, ממייסדי תעשיית הקנאביס בישראל, מנכ"ל משותף של רשת הידרושופ, ופאפיז ומחבר רב-המכר "המדריך הישראלי לגידול קנאביס".