מאידך הנתונים אודות התמכרויות בישראל לא מעודדים. לפי מחקר אפידמיולוגי שנערך בשנה האחרונה על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות, בשיתוף חברת iPanel ופורסם בחודש שעבר. 1 מכל 10 ישראלים בוגרים מהאוכלוסייה היהודית, כלומר, כחצי מיליון איש בישראל סובלים מהתמכרויות, מהממצאים עולה עוד ש 11.2% סובלים מהתמכרות לחומרים או התמכרות התנהגותית, 4.7% סובלים מהתמכרות לאלכוהול, סמים או תרופות מרשם. - אחוז הסובלים משימוש מזיק בחומרים דוגמת אלכוהול ותרופות מרשם עומד על 22% בקרב עשירונים 1־2; כ־18% בקרב העשירונים 3־6 וכ־20% בקרב העשירונים 7־10, ללמדנו שמעמד סוציו אקונומי לא מהווה פאקטור בכל הנוגע להתמכרויות. ההערכה המקובלת בישראל, לפי הנתונים הקיימים היא, שכ- 9% מצרכני קנאביס עלולים לפתח תלות בצמח, אך בשימוש יומיומי, הסיכון להפרעת שימוש גדל בלא פחות מ 50%.  

 "לאחר שהחלמתי מסרטן השד, אשר במסגרת הטיפול בו צרכתי גם קנאביס רפואי והוא בהחלט הקל עלי מאד, הרגשתי שכל הזמן בא לי לעשן, גם בלי קשר למחלה. זה התחיל לנהל אותי, ראיתי שאני לא שולטת בזה ושהגירוי התמידי הזה הוא, למעשה, התמכרות. הרי כבר לא הייתי חולה באותה תקופה, ואם אני צורכת מתוך צורך אחר, מה הוא? מכיוון שאני אמא ובעלת עסק, הרציונל שלי דחה את זה ובהחלטה של יום, נכנסתי למכון אברמסון, יצאתי משם כעבור רבע שעה ומאז לא נגעתי לא בג'וינט ולא בסיגריות בכלל. זה היה לפני שנתיים. בדיעבד יכולה לומר שזה היה צעד נכון ואני מברכת עליו. מעדיפה את עצמי טבעית, בלי מיסוכים". את הסיפור הזה מספרת א', בת 50 אם ל-3, שהיתה מספיק ממוקדת להבין מתי הצמח כבר לא עושה לה טוב ולא נחוץ לה. אבל אין יותר מדי סיפורים כאלו, להפך. רוב מי שצורך קנאביס, בטח לאורך שנים, מתמודד עם שאלת הצורך הנפשי והאפקט על החושים. הקושי להפסיק מאפיין את אופי הצריכה ומתחבר ומהווה מנת חלקם של רבים.

 ד"ר נדב שליט, מנהל המרפאה לטיפול בהתמכרויות של המרכז לבריאות הנפש לב השרון והמרכז הישראלי להתמכרויות, הוא פסיכיאטר שגם מנפיק רישיונות קנאביס רפואי.

במרכז הישראלי להתמכרויות לא מכנים את התופעה "התמכרות" לקנאביס, אלא הפרעת שימוש. הסיבה היא משום היותם של תסמיני הגמילה לא קשים באופן יחסי, כלומר לא יהיו קריז או פירקוסים וגם היותו של הקנאביס סם שניתן לתפקד איתו ביום יום לאורך שנים מבלי שיגרם נזק מהותי, להבדיל מהתמכרויות לאלכוהול או לסמים קשים. מאידך, אנשים שמנסים להפסיק לצרוך קנאביס מתארים מגוון תופעות לא נעימות בכלל ביניהן אפשר למצוא קושי להירדם, סיוטים, כעס, רעידות, הזעה ותחושה כללית ש"שום דבר לא כיף בלי ג'וינט". תלות שאפשר לכנותה כרגשית. בסקר שערכה הרשות למלחמה באלימות סמים ואלכוהול ב 2016 שבדק את שכיחות השימוש בקנאביס, ישראל הובילה בעולם בשימוש בקנאביס ושליש מתוך קבוצת הגיל הצעירה 18-24 דיווחו על שימוש בחודש האחרון.

 זה נתון מטורף לא?
"נכון. העובדה היא שיש דה קרימנליזציה ושיח לגליזציה נרחב ביותר ויותר מדינות בעולם מורידה מחסומים בפני הרבה אנשים. ברגע שקרוב משפחה מקבל קנאביס רפואי, זה נותן לגיטימציה. וכמובן שהשימוש בקנאביס רפואי מעוגן במחקרים כך שגם תפיסת המסוכנות פחתה והאוכלוסיה שצורכת גדלה. צעירים ומבוגרים שחששו בעבר עכשיו חוששים פחות. 

אתה לא חושב שיש פרדוקס בהגדרת התפקיד שלך?
"לא. הרציונל במרפאה לטיפול בהתמכרויות הוא שמכוונים נקודתית. למשל לטיפול במטופלים שסובלים מכאב כרוני, שעדיף שיטופלו בקנאביס רפואי מאשר בתרופות בעלות אפקט מגביל ומקשה יותר. כמו כן, במקרים שהגיעו אחרי ניסיונות עם תרופות קו ראשון ושני, העברנו לטיפול בקנאביס רפואי שהיה יותר אפקטיבי ופחות מזיק. גם אנשים שמגיעים עם "הפרעת שימוש בקנאביס" העברנו לקנאביס רפואי מתוך כוונה לצמצם מגע עם גורמים פליליים מחד ושתהיה צריכה של חומרים מפוקחים ומבוקרים, מאידך".

מה הקשר בין התמכרות לקנאביס/אלכוהול / סוכר, אם בכלל ישנו?
"זה כמו שיש אנשים עם הפרעה אובססיבית - האובססיה תהיה רק האובייקט מתחלף. זה די דומה. הימורים ופורנו גם נכנסים לאותה קטגוריה. חלק מהסיכון לפיתוח הפרעת שימוש בחומרים הוא גנטי. יש גנים מסוימים שנמצאים בסיכון ספציפי להתמכרות. יש הרצפטורים שעליהם פועל ה THC ויש אנזים מסוים שמפרק אותם. אם הוא ברף פעילות גבוה יש יותר סיכון לפתח הפרעת שימוש בקנאביס".

 "אין לנו שום תרופה שאנחנו נותנים בצורה כל כך לא מבוקרת וללא ביסוס - כמו קנאביס. אני נניח רושם למטופל T10 C10. הוא הולך לבית מרקחת, לוקח משהו וכעבור חודש אין את הזן. הוא יקבל זן אחר כל פעם, אין עיקביות והוא צורך בעישון, שזה לא מאד בריא. בהמשך הטיפול אני לא יודע כמה חומר פעיל יש וכו'. רמת הפיקוח הנדרשת מתרופות עד שמקבלות אישור למכירה, לעומת מה שקורה עם קנאביס - זה פער עצום. יש תחושה שהכניסה של הרפואיזציה לא קורית ממניעים רפואיים טהורים. אי אפשר להתעלם מהרכיב הפוליטי".

 מי מגיע אליכם יותר ביחס לצריכת קנאביס - צעירים או מבוגרים?
"בעיקר אנשים בסוף שנות ה-30, תחילת ה-40. כי הקנאביס, בניגוד להרבה חומרים ממכרים, הוא מאד תפקודי. הנזקים לא יהיו כל כך חריפים כמו באלכוהול. אז מגיעים אנשים באמצע החיים כשהבעיות הן פחות אקוטיות אבל יותר מתמשכות, תחושה שהשימוש ארוך הטווח לקח מהם איזה נתח מהחיים. רוב הזמן מוקדש לעישונים והם מנותקים קצת. לפעמים זה בן זוג שאומר שהוא מרגיש את הניתוק. אלו לא בעיות חריפות אבל חברה בני 20 פלוס עדיין לא חווים את המחיר הזה. הצעירים יותר מגיעים אחרי או בעקבות משברים נפשיים". 

 בני נוער וקנאביס – בעיה הולכת וגדלה

"אנחנו בעיקר שומעים על חשיפה מוגברת של בני נוער לצריכת קנאביס באופן לא מפוקח וסחר אגרסיבי וחסר עכבות במסגרת השוק השחור", מתאר שליט. עמוס סילבר (מקים טלגראס) פעל ממניעים אידיאולוגים אבל היו לו דעות מעט מסוכנות בכל מה שקשור לבני נוער. בני 15 לא מתקשים להשיג היום קנאביס ואף אחד לא בודק אפילו את הגיל שלהם. בהקשר הזה כדאי ללמוד ממחקרים בעולם - כשיש לגליזציה השימוש עולה - אבל בני נוער פחות נמשכים לדבר משום שהוא אינו אסור. חייבים לקחת בחשבון את העניין במסגרת שינויי החקיקה. היום אין שום שליטה, הטלגראס חתך את דיון ה"לגליזציה כן או לא", הסוסים ברחו מהאורווה. לכן לדעתי עדיף שתהיה רגולציה. 

 מה דעתך על נושא בני הנוער? הם בסוג של מלכוד, משום החשיפה לרשתות
"במובן של הקנאביס זה אכן מלכוד, כי הם בחשיפה גבוהה ברשתות והעניין קורה בסביבה שלהם, כך שלומר לנוער להפסיק יהיה כמו לומר לו להתנתק מהסביבה, מה גם שבלא מעט מקרים זה באמת מסייע. לכן במרכז להתמכרויות אנחנו מגיעים מגישה של מזעור נזקים במסגרתה אנחנו שואפים לרדת בכמויות, להוריד אחוזי THC ולדחות תחילת השימוש לגיל מאוחר יותר, בגלל ששימוש בגיל מוקדם כן מתקשר לסיכון מוגבר להתמכרות והסיכוי לפתח הפרעת שימוש גדל משמעותית. יש גם סיכון מוגבר לפתח לפיתוח פגיעה קוגניטיבית. עדיף לומר להם לחכות, לא "אל תעשן", כי הם גם ככה חשופים כל הזמן".

מה דעתך ביחס לקנאביס ופוסט טראומה?
"קלינית מניסיון ודאי עוזר לשינה ומונע סיוטים יותר מכל דבר אחר. אבל לגבי שאר הדברים זו לא תרופת פלא לפוסט טראומה. הטיפול המרכזי יהיה פסיכולוגי ויכוון למנוע הימנעויות, כשהקנאביס פועל באפקט הפוך. בפוסט טראומה מדובר במרשם מניעתי ולא מרפא. 

עצות למי שרוצה להפחית את מינון הקנאביס: להנמיך רמות THC- החומר הפסיכואקטיבי בצמח

  • להתחיל לצרוך בשעה מאוחרת יותר של היום
  • להפחית בכמויות מתוך מודעות
  • מדיטציה, ספורט, לצאת להליכה
  • לנשנש משהו טעים במקום

 ***המרכז הישראלי להתמכרויות עורך סדנאות ZOOM למי שחשים רצון להתמודד עם הפרעת השימוש בקנאביס. המחזור השני כבר יצא לדרך, כעת הם לקראת מחזור שלישי ומתכננים סדנאות המשך לתחזוקה. הקהל שמגיע לסדנאות לדבריו של ד"ר שליט מורכב מאנשים נורמטיבים ותפקודים שמבקשים להפחית צריכה.

בנוסף קיימת קבוצת הפייסבוק מפסיקים ומפחיתים קנאביס יחד שמהווה פלטפורמה וירטואלית קהילתית תומכת למבקשים להפסיק.