פרופ' רפאל משולם הוא המדען הראשון בישראל שבודד את רכיב הקנאביס ה-THC עוד בשנות ה-60'. מאוחר יותר גם את ה-CBD. שיתוף פעולה חדש שלו עם חברת תרופות מובילה בעולם עשוי לשנות את כל התמונה בתחום הקנאביס הרפואי.
לאורך רוב המאה ה-20, הדימוי של הקנאביס הגיע לשפל חסר תקדים. הצמח ששימש כעשב מרפא במשך אלפי שנים, נתפס ברוב המדינות המערביות כחומר מסוכן וכ'סם מעבר' להתמכרויות קשות. בתחילת שנות ה-60, ערך פרופ' רפאל משולם סדרה של מחקרים שחשפו את מה שעתיד להיות חומר נפץ פוליטי ורפואי – הקנאביס מכיל שלל רכיבים פעילים בעלי פוטנציאל טיפולי מובהק. לאורך השנים, הוא גילה את המערכת האנדוקנבינואידית ובמובנים רבים, הוא אבי חקר הקנאביס בעולם.
עם זאת, הטיפול בקנאביס רפואי עדיין רצוף בלא מעט אתגרים. בתור התחלה, הצמח עדיין כלול בפקודת הסמים המסוכנים ומפוקח ברגולציה כבדה. בנוסף, תהליך מיצוי מולקולת הקנאבידיול (או CBD) שמעורבת בחלק משמעותי מהייעודים הטיפוליים של הקנאביס, הוא מורכב מאוד והחומצה ממנה היא מופקת מאוד לא יציבה בצורתה הצמחית. אם נוסיף לכך את העובדה שבקנאביס עוד מאות חומרים פעילים נוספים שמביאים איתם לא מעט תופעות לוואי משלהם, הטיפול עשוי להיות מורכב. יוזמה חדשה שמוביל פרופ' משולם עם יזמים ישראלים ובריטים, עשוי לפתוח דלת ליישומים רפואיים חדשים.
הפרדוקס של ה-CBD
פרופ' משולם מעולם לא תלה את חלוק המעבדה. גם היום, הוא ממשיך לקדם במרץ את חקר הקנאביס בארץ ובעולם. בשנים האחרונות, הוא ממקד את המחקר שלו על החומצות המרכיבות את צמח הקנאביס כדי למצות את המיטב מיעילות ה-CBD.
"כבר בשנות ה-80 ערכנו ניסויים קליניים בדרום אפריקה על נסיינים אנושיים וזיהינו יעילות נגד אפילפסיה. למרבה הצער, לא היה לנו מימון ראוי כדי לשחזר את התוצאות במדגם רחב יותר. רק ב-2018, חברת תרופות אנגלית בשם GW, שעמדו לרשותה משאבים הרבה יותר נרחבים, שחזרה את תוצאות הניסוי שלנו בהיקפים גדולים בהרבה. כך בעצם אושר הקנבידיול על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי", מסביר משולם.
אז למה בעצם לא מופקות היום תרופות מה-CBD?
"אם תבחן תפרחת טרייה של קנאביס, לא תמצא בה CBD. למעשה, לא תמצא בה את רוב הקנבינואידים. כל החומרים הפעילים שאנחנו עושים בהם שימוש, יימצאו בצמח רק לאחר שהוא מת ומתייבש. הקנאביס מכיל חומצה שממנה יופק בסופו של דבר ה-CBD. בתנאים הללו, כשהמקור שלנו ל-CBD הוא כל כך לא יציב, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להפיק תרופה יעילה עם מענה טיפולי מדויק וניתן לשחזור".
אז אם ככה, העובדה שה-CBD הוא ממקור צמחי היא חלק מהבעיה?
"בדיוק, קשה מאוד לשחזר את חומצות הקנאביס. תהליכי המיצוי מאוד מסובכים והחומצה בלתי יציבה. אם היינו מנסים לצרוך את החומצה היישר מהצמח, חום הגוף שלנו היה מפרק אותה לפני שהיא הייתה נספגת ברקמות שלנו. אתגר נוסף הוא הכדאיות הכלכלית. חברות תרופות לרוב נמנעות מחקר הקנאביס מהסיבה הפשוטה שהן לא יכולות לרשום פטנט על תרכובות טבעיות".
מעשב מרפא לטיפול פרמקולוגי מפוקח
כדי לעקוף את האתגר הזה, פרופ' משולם מקדם היום לייצר נגזרת של הקנבידיול שתעבור שינוי כימי שיהיה מותאם יותר לגוף האנושי, ישמור על יציבות ושיעילותו תהיה עקבית וניתנת לשחזור.
"עצם הרעיון הוא לא חדש", מבהיר משולם, "רוב התרופות שאנחנו צורכים היום לא מופקות מהמולקולות הצמחיות שמהן הן יוצרו במקור. גם מורפין לא מיוצר היום מפרגים. כדי להפיק מולקולה יציבה ובעלת יעילות אופטימלית לגוף האדם, מופקות נגזרות כימיות מותאמות במעבדה. זה מה שאנחנו מנסים לעשות היום עם הקנבידיול".
היום, בשיתוף עם חברת התרופות EPM, הוא מפיק נגזרות סינתטיות חדשות של CBD וניסויים קליניים כבר התחילו להיערך לטיפול במגוון מצבים רפואיים – מאפילפסיה וקרוהן ועד לסכיזופרניה.
"שיתוף הפעולה עם EPM הוא לא האפיק היחיד בוא הרעיון הזה מקודם היום. אני עובד בשיתוף עם חברות תרופות ומכוני מחקר ברחבי העולם ומאות חוקרים מעורבים היום בקידום היוזמה הזו. ככל שמימון המחקר יימשך והניסויים יתקדמו בכיוון הנכון, נוכל להפיק פתרונות פרמקולוגיים יעילים לטווח רחב של מצבים רפואיים מתרכובות הקנבידיול".