מלחמה היא מילה דרמטית, אבל כאשר בצד אחד ניצבים אזרחים שפעמים רבות יצאו לעצרות הפגנה המוניות ואפילו בילו מספר פעמים במעצר בשל כך, ומצד שני ניצב שלטון בלתי מתפשר שמקבל מחד את העובדה שקנאביס מסייע לחולים אבל מנגד לא מכיר בזכות הפרט לצרוך אותו, כנראה שהדרמה דווקא כן מתאימה כדי לתאר את המצב. וכמו בכל מלחמה, גם היא מלאת סיפורים מעניינים מהשטח – מהיום שבו מטופל עישן לראשונה ג'וינט בשידור חי ועד שאחר נכנס לכלא לכאורה בתור מנהיג המהפכה.
מי שתיעד וממשיך לתעד עד היום את הסיפורים הללו, בדגש על צידם האנושי והעמוק ולא רק על העובדות ההיסטוריות, הוא תום וגנר. ספרו, "מלחמות הקנאביס", יצא לאחרונה לאור וכבר עורר לא מעט סערה ברשתות החברתיות. הספר מתיימר להיות מדויק ומבוסס על עובדות בלבד אך במקביל כתוב כחוויה אנושית מותחת ומעניינת ולא כמו ספר היסטוריה שגרתי ויבש, מה שצפוי לסחוף ולרגש את הקורא תוך שהוא לומד את העובדות שבשטח. כדי לצלול רגע לתודעה החברתית שמנסה "מלחמות הקנאביס" להעביר לקוראיו לגבי "השקר הגדול של שוק הקנאביס", ולנסות לראות את התמונה המלאה של המלחמה שרבים לא שמעו עליה מעולם, הצגנו לתום מספר שאלות בנוגע לספר ולפרויקט התיעוד של המאבק המודרני לשינוי מעמדו החוקי של צמח הקנאביס.
איך היית מסכם את הספר בקצרה עבור מי שלא שמע עליו?
"מצד אחד יש אנשים שאומרים אחרי שהם קראו את הספר שכאילו חשפתי פה פשע נגד האנושות, אבל מצד שני יש כאלה שחווים את הספר בתור ספר ההיסטוריה הלא רשמי שלא הקנאביס בישראל. בפועל מדובר באסופה של עדויות של מטופלים ומטפלים בקנאביס רפואי שכתובה בצורה שהיא אמנם דוקומנטרית במובן שמדובר על אנשים וסיפורים אמיתיים, הכל אותנטי לחלוטין, אבל מצד שני זה מפרט סיפור מרתק שנקרא כמו ספר מתח, ויכול לדעתי לפחות להתחרות בכבוד בסדרות עלילתיות. קיבלתי לא ביקורת אחת ולא שתיים של אנשים שאמרו שהם לא מסוגלים להניח את הספר מהיד עד שסיימו אותו, ולכן אפשר לומר שהוא לא רק מרכז עדויות ומספר סיפורים היסטוריים מעיניהן של דמויות כמו ניר יופטרו ("המלאך") שנעצר אחרי שהכין שמן קנאביס לחולי סרטן או של שלומי סנדק שנחשב בעיניי רבים לאבי מאבק הלגליזציה או אביגיל דר, אמא לילד אוטיסט שהייתה צריכה להבריח לבן שלה שמן קנאביס מחו"ל לישראל כי לא אישרו לילד שלה רישיון לטיפול בקנאביס, אלא בעצם גם משרטט את מדיניות הקנאביס של מדינת וממשלת ישראל. הוא מראה את מניעת הטיפול מאנשים חולים וקידום של רעיון קלוקל, לפיו צריכים לכלוא אנשים כי הם עושים שימוש בצמח שהוא לכאורה בעייתי, בעוד שכל בעיה שעולה מהשימוש בצמח היא בעיה שלהם. בעיקר, אפשר לראות שכל זה קורה גם כשזה בא על חשבון אנשים חולים ואפילו מתים, הכל בחסות הגנה על מדיניות וחוק לא ברור".
מה היווה את ההשראה לכתיבת הספר?
"בתור הקדמה, אני במקורותיי יועץ אסטרטגי ועבדתי עם שרים וחברי כנסת, מה שנקרא, האליטה של מדינת ישראל. הנושאים הללו בעולם הקנאביס היו מאד רחוקים ממני. בשלב כלשהו, אבא שלי חלה בסרטן המוח, ואנחנו במשפחה נכנסנו למסע של לנסות למצוא לו מזור, לפחות משהו שיוכל לעזור לטפל בכל הסימפטומים המלווים את המחלה הנוראית הזו, אולי אפילו התקווה לרפא אותו. במסע הזה נחשפנו לעדויות רבות של חולי סרטן, שלאחר שימוש בשמן קנאביס מרוכז שמכונה "שמן ריק סימפסון", אפשר לומר שכמעט כולם מדווחים על שיפור משמעותי במצב, לפחות באספקט של דיכוי כאבים, שיפור השינה, ביטול הבחילות ואפילו בחלק מהמקרים עד שיפור מהותי במצב המחלה, כמו מזעור של גידולים ואפילו ריפוי מלא של המחלה. פתאום, אחרי שניסינו בעצמנו להגיע לטיפול הזה, גילינו שכל המערכת, שכאילו אמורה להיות בצד שלך, אדם עם סרטן במוח, פתאום כל המערכת מתחילה להיות נגדך ושמה בדרכך אלף ואחד מכשולים. כבר מההתחלה בתהליך ההמלצה על קנאביס רפואי, ואחר כך בפרוצדורה הארוכה של קבלת הקנאביס, חידוש הרישיון וכמעט כל פעולה שאפשר לעכב ולתקוע בדרך".
"בשלב הזה פגשתי בדרך, מה שאני מכנה 'מחתרת של מלאכים', שברמה היום יומית הם אנשים שמסכנים את עצמם, את החופש שלהם, את העתיד שלהם ואת כל מה שיקר להם, בכל יום, כדי לעזור לחולים במחלות קשות שהם לרוב זרים מוחלטים וכל מה שמחבר בהם הוא רק הרצון לעזור. נחשפתי לכך שבמקום שבו הממסד והממשל רק מפריעים לנו, אנשים פרטיים יצאו מגדרם כדי לעזור לנו. כל מה שלא קיבלנו ממשרד הבריאות והממשלה, קיבלנו מאנשים פרטיים שרק רצו לעזור, בכל התחומים שהיו אפשריים ומעבר לכך. הגילוי הזה, של אותה מחתרת מלאכים, גרמה לי לכתוב את סיפוריהם האישיים של חברי המחתרת. על היחס שהם חווים מהממשל, חלקם הגיעו לכלא רק בשל עזרתם לחולים וחלקם נגררים לחדרי חקירות ובתי משפט תחת תואנות שונות, בלי שבכלל ברור על מה ולמה. לאחר שסיכמתי את הסיפורים הללו, הוספתי אליו סיפורים ונקודות מבט נוספות של דמויות מפתח בתעשייה ששופכות אור על המצב שקיים בשטח כמו למשל רופאים, עורכי דין, פוליטיקאים ועיתונאים, שביחד יוצרים זווית של 360 מעלות על המצב הקיים ומעמידים כתב אישום חריף נגד מדיניות הקנאביס של ישראל, שהוא לא פחות ממשבר זכויות אדם בקנה מידה מלא".
מה לדעתך האירוע המכונן החשוב ביותר בתרבות הקנאביס הישראלית?
"התשובה שלי היא לא ממש קונצנזוס בתעשייה, אבל אני חושב שמדובר בתחילת יישומה של תוכנית הקנאביס הרפואי, כי בסופו של דבר, מה שקורה היום במספרים הולכים וגדולים, זה שהקנאביס נכנס בצורה לגיטימית ומסודרת לעשרות אלפי בתי אב בישראל. כך, אנשים שחשבו פעם שזה משהו שעומד בשורה אחת עם הרואין רחוב או משהו כזה, רואים שזה בעצם משהו שהרופא ממליץ לסבא וסבתא להשתמש בו, וזה עושה רק טוב. הכי טוב זה מראה עיניים, ואדם מקל ראש בהתנגדות למשהו שהוא לא מכיר ולא ראה מעולם, אבל אחרי שדודה משתמשת בזה לטיפול בבעיות בגב ולסבתא זה עושה טוב לכאבים, זה פתאום יוצר את התמיהה הבסיסית בציבור וחושף את השקר הגדול. כולם מבינים שכל השנים אמרו לנו שקנאביס זה סם מסוכן, אבל הרי במה הוא מסוכן? הוא יכול לגרום לאנשים לעשות טעויות בשיפוט כמו אלכוהול, אפילו פחות, ובאותה צורה הוא לא צריך להיות אסור כמו שאלכוהול הוא לא אסור לשימוש ומכירה בגיל המתאים.
"כך, רואים שמצד אחד המדינה מגדירה קנאביס כסם מסוכן, לפי הגדרה בינלאומית שקובעת שאין לו תועלת רפואית, אבל מנגד, אותה מדינת ישראל ניצבת בחוד החנית של עולם הקנאביס הרפואי ומפעילה בתוך משרד הבריאות שלה יחידה של רופאים שרושמים קנאביס לחולים הזקוקים לו, כי יש לו תועלת רפואית. מעבר לזה, אותה יחידה כתבה תקן רפואי שלם, ראשון מסוגו בעולם שמוכר בשם "הספר הירוק" (תקן IMC-GCP) שקובע בדיוק איך וכיצד יש לקנאביס ערך ותועלת רפואית בלא מעט התוויות ומקרים רפואיים. אי אפשר להחזיק את המקל הזה בשני קצותיו ובטח שלא בצורה כזו קיצונית שקובעת במקביל כי אין לקנאביס תועלת רפואית אבל יש לקנאביס תועלת רפואית, כל אדם שפוי יכול להבין את זה מעצם קריאת המשפט".
"במדינת ישראל יושבים גם טובי החוקרים בעולם הקנאביס, פרופסור רפאל משולם, פרופסור דדי מאירי, פרופסור רות גלילי וחוקרים רבים נוספים, שמובילים את עולם הקנאביס הרפואי כולו. בנוסף, ישראל מייצאת קנאביס רפואי לצרכי מחקר ואילו לצרכי טיפול ניסיוני במדינות רבות בעולם, יש פה מאות רופאים שהוסמכו על ידי משרד הבריאות באופן ספציפי לרשום קנאביס לחולים בהתוויות מסוימות, אבל בשורה התחתונה עדיין קוראים לזה סם מסוכן ללא תועלת רפואית. הישראלבלוף הזה, איתו אפשר להסתכל על עיגול ולהגיד שהוא ריבוע, קיים בתחומים נוספים במדינה שלנו, אבל בשוק הקנאביס אפשר לראות את זה בצורה הטובה ביותר".
מה הדוגמא לסיפור שמציג את הצדדים האנושיים של מלחמות הקנאביס?
"כל סיפור בספר עונה להגדרה הזו, אבל בתור דוגמה אפשר לקחת את ניסים קריספיל, חוקר צמחים בעל שם בינלאומי, חתום על 15 ספרים וחתן פרס על מפעל חיים מאוניברסיטת בן גוריון, שהגיע למסקנה כתוצאה ממסעותיו (שמפורטים בספר בהרחבה), שישנה היתכנות טובה שאפשר לטפל בסרטן או סוגים מסוימים שלו, באמצעות שתיית חליטות קנאביס מזן מסוים. למרות מסקנותיו המבוססות, הוא הבין שאין לו סיכוי לקבל אישור למחקר כזה, אבל מצד שני, אם מחקר כזה יבשיל לכדי תוצאות, מדובר בלא פחות מתגלית שראויה לפרס נובל. ולכן הוא ביצע בעצמו ניסוי בלתי רשמי של טיפול בחולי סרטן, שהתנדבו לניסוי וטופלו בחליטות קנאביס, וכאשר המשטרה גילתה על הניסוי הוא קיבל עונש של שנה מאסר. בנוסף לכך ביתו חולט, הוא נענש בחומרה, והמחקר נקטע באיבו בלי שום התייחסות לתוצאות, למרות שאחת הנסייניות בניסוי החלימה לחלוטין מהמחלה בזמן הניסוי ומספר נסיינים אחרים דיווחו על שיפור ניכר במצבם. בסופו של דבר, עם אפס יחס למצב ולתוצאות, אפילו לאנשים החולים שהתנדבו מרצונם לניסוי, הוא נשפט בתור סוחר סמים הלכה למעשה. זאת התאכזרות לרחמנים, למי שבא לעזור לאנשים להחלים ממחלות קשות, וזאת מדיניות נוראה שלא ראוי שמדינה מודרנית תאמץ אותה".
בשורה התחתונה, המדינה והשלטון הם בהכרח "הרעים" בכל הסיפור?
"הסיפור פה הוא הרבה יותר מורכב מאשר "רוע", וכמובן שבשטח הכל יותר מורכב. בשטח, יש שילוב מסוכן של בורות, שמרנות וחוסר בקיאות בידע מודרני יחסית, שידוע בתור שילוב שמעכב קידמה מאז ומעולם. עוד דוגמה מהספר, היא רופאים שהוכשרו על ידי משרד הבריאות בתור הדור הראשון של מומחים שיכולים לרשום לחולים קנאביס כדי לטפל בהם, אך אותם רופאים לא קיבלו כחלק מההכשרה שלהם מידע קליני הנוגע לטיפול בקנאביס. הם קיבלו רק אלמנטים של הכשרה בירוקרטית, שנועדה לעזור להם לעמוד בקריטריונים של יחידת היק"ר במשרד הבריאות. הרופאים יצאו מההכשרה, ואמרו שהם לא קיבלו שום מידע שיכול לעזור להם לדעת איך לטפל או אפילו כמה לרשום, ולכן החליטו שלא לרשום קנאביס לאף מטופל עקב חוסר ידע. הרופאים בקורס של משרד הבריאות לא לומדים על המערכת האנדוקנאבינואידית שקולטת את הקנאבינואידים בגוף האדם, לא במסגרת לימודי הרפואה שלהם ולא במסגרת ההכשרה של משרד הבריאות. לכן בורות, פשוט בורות וחוסר בקיאות, גורמות לרופאים רבים לא לרשום קנאביס רפואי לחולים עד שהמערכת תשלים את פערי המידע ותכשיר אותם".
"בנוסף לכל זה, ישנה מערכת שמנה מאד של אינטרסים כלכליים מאחורי הקלעים, שקשורה לחברות תרופות וגופים כלכליים אחרים שיש להם אינטרס ברור נגד שחרור חופשי של צמח הקנאביס לציבור. הכי קל להבין את זה אם מסתכלים על מדינות שעשו לגליזציה. למשל בארה"ב, בה חלה ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בצריכת התרופות הקונבנציונליות, עקב הפיכתו של הקנאביס לאמצעי טיפול לגיטימי שמראה יעילות גבוהה יותר ופחות תופעות לוואי לעומת תרופות רבות (בעיקר תרופות לשיכוך כאב שנוטות גם להיות ממכרות מאד). מכאן, אפשר להבין שאם הלגליזציה תגיע גם לכאן, הרווחים של אותן חברות ייחתכו בצורה דרמטית, ושכל אחד ידמיין לעצמו איך המנכ"לים ובעלי המניות של אותן החברות רואים את הלגליזציה שמתקרבת, ולאחר מכן איך נראית הפגישה שלהם עם יועצי התקשורת שלהם, אנשים שהתפקיד שלה הוא להשפיע על סדר היום הפוליטי ועל החלטות שיתקבלו בנושא זה. מן הסתם, מי שעלול להפסיד מיליארדים בגלל הלגליזציה, ולא יכול להרוויח בזכותה את אותה כמות של כסף בגלל חוסר יכולת לרשום מספיק פטנטים על צמח טבעי, מתנגד למהלך הזה בכל מחיר".
"מלבד כל הגורמים האינטרסנטיים הללו, שמתנגדים מסיבותיהם האגואיסטיות שלא צריכות לעניין את הציבור, כדאי לנסות לשאול שאלה אחת חשובה: מיהו האדם השפוי שכן מתנגד ללגליזציה, ולמה. אני שומע על פוליטיקאים כאלה ואחרים שמתנגדים ללגליזציה כיום בראיונות בתקשורת, לכאורה בשם "ערכים" כלשהם, אבל אף אחד אפילו לא מצליח להציג אפילו ערך אחד. אז, מהם אותם ערכים? הערך של להשליך לכלא פושעים מסוכנים שעישנו ג'וינט? הערך של למנוע תרופה מחולים? עד שאחד מאותם פוליטיקאים באמת יסביר באילו ערכים מדובר, ברור שמדובר בדברים ריקים מתוכן. למעשה, אין סיבה לאדם השפוי להתנגד ללגליזציה, בעיקר לא אחרי שראינו מה היא עושה מעבר לים וכיצד היא מפתחת את הכלכלה העולמית".
האם וכיצד לדעתך תגיע בסוף הלגליזציה לישראל, או שזה ייגמר רק בטיפול בחולים?
"הלגליזציה תגיע בהחלט, ללא ספק, וגם החולים בעצמם צריכים לגליזציה. הדרך היחידה שכל הדבר הזה יהיה חופשי ותקין, יפעל באופן יעיל וישיג את התוצאות הטובות ביותר עבור החולים המטופלים, תוך כדי בזבוז מינימום תקציבי אכיפה מיותרים מהקופה הציבורית כמו למשל התקציב שמופרש למניעת "זליגה" לשוק החופשי, הוא לגליזציה מלאה של הצמח, שתוציא מהראש של כולם את המלחמה הדמיונית הזו שמבוססת על מדיניות מיושנת וקלוקלת שאין לה ביסוס בעידן הידע המודרני".
"בהיבט אישי, כשאנחנו במשפחה היינו צריכים קנאביס לצורך טיפול באבא שלי, אבל אותו פרופסור מנהל מחלקה שיכול באבחה אחת לבצע ניתוחי כריתת אונה, להורות על טיפול בקוקאין או קטמין רפואי או לבצע טיפולים רבים אחרים, יכול היה רק להמליץ על רישיון לקנאביס ולהעביר את המלצתו לוועדה של היק"ר, היינו צריכים לחכות לתשובת אותה וועדה, ולצערנו חיכינו עד שאבי נפטר. למה אותו פרופסור לא יכול היה לרשום לנו קנאביס כשם שהוא רושם כל תרופה אחרת? לכאורה כדי לוודא שזה לא ייצא החוצה ויגיע לשוק השחור, אבל בפועל, זאת מערכת רגולטורית מסורבלת ואיטית שגורמת למוות וסבל של חפים מפשע, בגלל איסור חוקי לא מבוסס. אותה מערכת, לא תהיה קיימת במצב של לגליזציה, ולכן זהו הפתרון המיטבי שיגיע בסופו של דבר בכל מקרה. כרגע, כל עוד יש וועדה, יהיו אנשים ימותו בתור לוועדה, וזאת עובדה שלצערי כל המשפחה שלנו חוותה על בשרה".