"אני לא צריכה לדעת מה קורה כשאני לא מעשנת. אני חווה את זה כל בוקר", אומרת אלה ולרשטיין, מדריכה ויועצת מוסמכת לשימוש בקנאביס רפואי, בת 33 מתל אביב. "אני עם רקע של פיברומיאלגיה, אסטמה, אפילפסיה וקוליטיס, אם אני לא מעשנת, האלטרנטיבה היא לסבול מכאבים קשים, או חלילה מהתקף אפילפסיה. פיברומיאלגיה זה כאבים חזקים 24/7, אי אפשר לברוח מזה", היא מסבירה.
כשוולרשטיין נכנסה להיריון, לפני פחות מארבע שנים, היה לה ברור שהיא תצטרך לעשן. היא מטופלת כבר 13 שנה, וקנאביס הוא מה שמאפשר לה לתפקד ולחיות חיים נורמליים. ההיריון שלה הוגדר מלכתחילה כהיריון בסיכון גבוה לאור שלל המצבים הרפואיים שמהם היא סובלת, בעיקר האפילפסיה. התרופה היחידה שהיא צורכת על בסיס קבוע היא קנאביס רפואי.
ולרשטיין ערכה בירור מקיף עם מגוון רחב של מומחים בנוגע להמשך נטילת קנאביס בהיריון. כל הרופאים שליוו אותה הודיעו חד משמעית שכן, היא צריכה להמשיך לצרוך קנאביס גם במהלך ההיריון. "כל אישה בהיריון שצורכת תרופה צריכה להתייעץ עם המכון הטרטולוגי ועם הרופאים, וכולם חד משמעית, גם במכון וגם כל הרופאים שלי, אמרו לי שעדיף ומומלץ לי להמשיך לעשן", אומרת ולרשטיין. "לא הייתה שאלה מבחינתי, באמת שלא. אני מכירה את עצמי ואת הגוף שלי".
מה ההשפעה של היריון על מה שאת סובלת ממנו?
"וואו, זה משהו שאי אפשר לתאר. בשלב כלשהו לא הצלחתי לשבת בבוקר. הכל כואב. אצלי בגלל האפילפסיה היה חשש משמעותי מנפילה. הקנאביס עזר לי באופן משמעותי, פתאום הצלחתי לנשום. האלטרנטיבה הייתה לסבול מכאבים כל הזמן, או חס וחלילה לסבול מהתקף אפילפסיה. חשבתי שבגלל זה הם המליצו לי להמשיך עם הקנאביס, אבל מה שהרופאים אמרו זה שאי אפשר שהגוף ייכנס למצב של סטרס וכאבים, שזה עלול לפגוע בהיריון ובעובר, ואם יש משהו שיכול להקל עליי משמעותית אז אני צריכה לקחת אותו".
ובכלל, היא אומרת, היריון גם ככה מכביד על הגוף. כשאת אישה שסובלת ממחלה כרונית שמלווה בכאבים, זה משהו שקשה עד בלתי אפשרי לתאר. "יש לי חברות שנכנסו לשמירה בגלל כאבים מטורפים והן מוותרות על היריון נוסף בגלל זה. אני מכירה הרבה נשים שאומרות 'אני לא נכנסת יותר להיריון בחיים' כי הייתה להן חוויה שהשאירה אותן בטראומה".
לא היו לך חששות?
"להגיד לך שלא חששתי או לא חשבתי על זה וצללתי לעומק בלי לחשוב? ממש ממש לא. מרגע שאת נכנסת להיריון זה חרדות, וברור שדאגתי ושניסיתי לקרוא ולמצוא מחקרים. זה לא משהו שהייתי עושה בחיים אם הייתה לי ברירה. גם בשוטף, קנאביס זה לא סוכריה על מקל שקונים בסופר. אני מאמינה בהדרכה מדויקת ונכונה. זהו לא משהו שעושים בלי לחשוב עליו. לי ברמה האישית זה היה הדבר הנכון לעשות, בהתחשב במכלול ובאלטרנטיבות".
את ההיריון היא עברה מאוד בטוב, למעשה, היא לא זוכרת תקופה בחיים שהיה לה כל כך טוב. הלידה הייתה כבר סיפור אחר. "זה היה דרמטי, לא אכחיש. הגעתי למעקב לביקורת בשבוע 41, ואז אמרו לי שאני נשארת ללדת והיו קצת האטות בדופק. הייתי 15 שעות בחדר לידה, עם פיטוצין וזירוזים, ובסוף הייתה לידת ואקום. גם לא עישנתי באותו בוקר כי הייתי בטוחה שאני צ'יק צ'ק חוזרת הביתה".
היו לך מחשבות לעשן בלידה?
"אני זוכרת שאמרתי לאחות שאם הייתה לי שאכטה הכל היה זורם. על זה אני ממש מצטערת, שלא הברחתי שאכטה בחדר לידה. היום אני עם מכשיר אידוי, אין לי ספק שזה היה מאוד עוזר לי. הייתי כבר גמורה. אחרי הלידה המכון הטרטולוגי יצרו איתי קשר ושאלו על הלידה ואיך היה, אז את רואה שבאמת יש איזה מעקב, זה מעודד", היא משחזרת.
זה כנראה אחד הנושאים השנויים במחלוקת בדיונים על קנאביס רפואי. חיטוט ברשת מעלה שלל מחקרים מלאים בהפחדות מצד אחד, ומסוייגים מאוד מצד שני. גופי בריאות בארה"ב, שם נצפתה עלייה דרמטית באחוז הנשים הצורכות קנאביס או מעשנות בהיריון (סיגריות או קנאביס), טוענים שהעישון הוכח מחקרית מעל לכל ספק כפוגע בעובר, אבל אין אפילו מחקר אחד לרפואה שתומך בטענה לנזק כלשהו. "אין לי אמירה חד משמעית בנושא", אומרת ליאנה בורוכוב-דדוש, רוקחת בבית המרקחת הייעודי לקנאביס "מרים" בפלורנטין, בית מרקחת שהוקם על ידי מטופלים למען מטופלים. "זה תחום שנוי במחלוקת, אבל אין משהו שאנחנו יכולים להגיד בנושא. אין מחקרים מהסיבה שלא עושים ניסויים קליניים בנשים בהיריון, הן נחשבות אוכלוסייה בסיכון, לכן גם לא יהיו אף פעם מחקרים כאלו. אנחנו לא יודעים מה חוצה את השלייה ומה לא ומהן ההשפעות אם זה יגיע לעובר. בגלל זה רופאים כל כך מפחדים, זה תחום מאוד בעייתי. מצאתי כל מיני מאמרים שבעייני לא אמינים, הם בדקו נתונים אחרונה, שאלו נשים איך הן הרגישו, אך זה לא היה בזמן אמת. וחשוב גם להזכיר שהרבה מהמחקרים האלה ממומנים על ידי חברות הקנאביס".
אז בשאלה אם מותר לצרוך קנאביס בהיריון אין לנו אפשרות להכריע?
"אני לא מצאתי אף מחקר שתומך בשימוש בקנאביס בהריון ואף אחד שסותר אותו. בנושא הזה כל מקרה לגופו. משרד הבריאות מתייחס לזה כאל התווית נגד – מבחינתם הם נגד השימוש כי אף אחד לא יודע מה היו ההשפעות על העובר. אבל כל מקרה לגופו. אם יש אישה שצורכת קנאביס קבוע כבר כמה שנים, והיא סובלת נניח מאפליפסיה או כאבים קשים, אז ברגע שהיא נכנסת להריון, מבחינתה להפסיק קנאביס זה לקחת את כל עולמה".
אמירה חד משמעית שבורוכוב-דדוש מוכנה להשמיע, היא נגד התחלת צריכה של קנאביס בהיריון. "את צריכה קודם לנסות דברים על הגוף שלך לפני שהוא בסיכון כלשהו. אין אף רופא בעולם שיאשר נטילת קנאביס לאישה בהיריון שלא עישנה בעבר. אם זו אישה שמטופלת בקנאביס באופן סדיר, אז יש מקום לשקול המשך טיפול".
מה הדרך הנכונה לעשות את זה?
"אני לא חושבת שצריך לעשן בהיריון, אידוי הוא הדרך הטובה ביותר. יש היום מאדים קטנים וחמודים, ואני ממליצה לכולם לאדות, זאת גם ההמלצה של משרד הבריאות, בטח לתפרחות. אופציה נוספת היא שמן קנאביס, על בסיס שמן זית או שמן קוקוס, ומיצוי קנאביס, שמטפטפים מתחת ללשון. בהריון, כדאי לשקול להשתמש בחומר שיש בו CBD גבוה יותר מאשר THC. אלו מבחינתי הדרכים הבטוחות".
בסופו של דבר, היא אומרת, הכל עניין של תועלת מול סיכון, "זה מערך של שיקולים שצריך לקחת בחשבון – מה טיב המחלה, מה יכול לקרות אם האישה לא תיקח קנאביס. אולי נשים בהריון חוששות לדבר על זה, אבל הן צריכות להרגיש בנוח לדבר עם רופאים, להבין אם הסיכון שבנטילה עולה על התועלת או להיפך. אחת הסכנות הכי קשות בהיריון זו נפילה. אם מישהו סובלת מאפילפטית והיא חלילה נופלת ברחוב, היא בסכנה להיפרדות שלייה ויכולה להפיל".
"אני ממש לא באה להגיד לאף אחת לעשן בהיריון ושהכל סבבה", אומרת ולרשטיין, "זו לגמרי הסיטואציה האישית שלי. מישהי שאלה אותי על במקרה עישון בהיריון והחלטתי שנמאס לי להסתיר ולהשתיק".
היא מנהלת קהילות של מטופלי קנאביס. אחת הקבוצות שלה מעורבת, והשנייה מיועדת לנשים בלבד. "זה מיועד כמובן רק לכאלה בעלי רישיון לקנאביס רפואי, אלה מפגשים חשובים ואני מאוד אוהבת אותם. אנחנו עושים חשיפות של זנים חדשים, בודקים מוצרים, מדברים על מה עוזר לנו ומה חשוב לדעת".
מה אומרות נשים שמטופלות בקנאביס בקבוצה שלך לגבי צריכה בהריון?
"האמת היא שנשים חוששות מאוד לשתף. כל כך הרבה נשים שאלו אותי כבר ואמרתי איך זה אצלי. כשהעליתי את השאלה הזו בקבוצת הוואטסאפ שלנו רק אחת אמרה שהיא נטלה קנאביס בהיריון. יש על זה המון סטיגמות, אבל העולם משתנה, ובאמת רואים את הדברים אחרת. זה שאני מוכנה לדבר על זה איתך בידיעה שזה יתפרסם לא היה קורה אפילו לפני שנה".