בניגוד לסמים קשים, מצריכה של קנאביס קשה עד בלתי אפשרי למות. רוב המומחים מסכימים שאמנם עלולות להיות לצמח השפעות שליליות על הבריאות, אבל מאוד לא סביר שצריכה מוגברת שלו עלולה לגרום למוות. מקרי המוות שתועדו בהקשר של קנאביס לא היו מצריכת יתר, אלה מסיבוכים משניים, בעיקר שילוב עם חומרים אחרים, נהיגה תחת השפעה וכו'. אבל מתברר שגם העובדים בתעשיית הקנאביס נמצאים בסיכון. לפני מספר חודשים, עובדת של חברת הקנאביס Trulieve מתה לאחר ששהתה במתקן החברה במסצ'וסטס, ארה"ב, במקרה שמתואר בתור הראשון מסוגו בתעשיית הקנאביס הלגלית. לורנה מקמורי, עובדת בת 27, התמוטטה בתוך בניין הייצור של החברה, לאחר שהתקשתה לנשום, ומתה בבית החולים ארבעה ימים לאחר מכן.
מקמורי עבדה באגף הפרחים, אזור שבו העובדים נחשפים למאות קילגורמים של פרחי קנאביס ובו הפרחים עוברים מיון וטחינה לצורך הכנת פרי-רולז – ג'וינטים מגולגלים מראש. החומר המאובק שאליו נחשפה הוא קיף, המכונה גם אבק או קריסטל. אלה למעשה הטריכומות הקריסטליות המכסות את העלים והפרחים של הקנאביס המכילות קנבינואידים וטרפנים, והן נושרות מן הפרחים ומצטברות בצורת אבק דק. בטיפול בכמות גדולה של פרחים נוצרת גם כמות גדולה של קיף, שהוא חומר דביק מעט, והוא לעיתים נמכר בפני עצמו ומעשנים מוסיפים אותו לתוך הג'וינט.
אמא של מקמורי, לורה ברונו, פנתה לתקשורת ולרשויות בבקשה לשנות את הנהלים כדי למנוע מוות מיותר נוסף. "איבדתי את הכל, את כל העולם שלי, אני לא מבינה אפילו איך שרדתי עד עכשיו בלעדיה", אמרה ברונו. היא קיבלה הודעת טקסט מבתה בצהריים, בה כתבה מקמורי שקשה לה לנשום וקשה לה ללכת. ברונו כתבה לבתה שהיא בדרך אליה, אבל כשהגיעה זה היה מאוחר מדי. האמבולנס שהוזעק כבר הגיע למקום והפרמדיקים ביצעו במקמורי החייאה. צוותי החירום הוזעקו לאחר שדווח להם שמקמורי סובלת מדום לב, ולא היה הרבה מה לעשות כדי להציל אותה. הם הצליחו להבהיל אותה לבית החולים שם הונשמה במשך ארבעה ימים לפני שמתה. בדוח המוות נכתב שהלב והריאות שלה פשוט קרסו בעקבות התקפת אסטמה חמורה. "ישבתי לצדה והחזקתי לה את היד במשך ארבעה ימים כשהיא הייתה על המכונה, מתפללת שהיא תחזור", אומרת ברונו.
הרשות האמריקאית לבטיחות ובריאות תעסוקתית (OSHA) חקרה את נסיבות מותה של מקמורי, וקבעו שהיא מתה מאסטמה תעסוקתית לאחר שנחשפה לקנאביס טחון. היא גם מצאה שהעובדים במקום לא קיבלו מספיק אינפורמציה והדרכה לגבי הסיכונים הנלווים לתהליך ההפקה והטחינה של פרחי הקנאביס. בטרוליב דוחים את ההאשמות של OSHA. דובר החברה אמר ל-NBC בוסטון שבאתר העבודה היה ציוד מיגון אישי זמין כמו מסכות N95 עבור העובדים, וכי איכות האוויר שנבדקה במתקן בזמן הבדיקה של OSHA הראתה שהיא הרבה מתחת לטווח שעלול להיות מסוכן. הם גם טוענים שלמרות שאמרה שהיא לא מרגישה טוב, היא ביקשה לחזור לעבודה בחדר המיועד לפרי-רולז.
אסטמה תעסוקתית עלולה לקרות כשעובדים שואפים חומרים מסוכנים כמו גזים, עשן, אבק, אמוניה, ואפילו קמח (מצב שנקרא אסטמת האופים) ועוד חומרים רעילים במקום העבודה שלהם. החומרים האלה יוצרים דלקת בדרכי הנשימה, והסימפטומים כוללים שיעול, חרחור וצפצופים מאזור בית החזה, קוצר נשימה וכיווץ בבית החזה. במקרים חמורים, זה עלול להוביל למוות. אסטמה תעסוקתית היא השכיחה ביותר במחלות הריאה הנגרמות במקום העבודה במדינות המפותחות, ו-15 אחוז ממקרי האסטמה בארה"ב נגרמים בגלל תנאי עבודה. יש שני סוגי אסטמה המתפתחת במקום העבודה – האחת מתחילה לאט ומתפתחת לאורך שבועות וחודשים, והשנייה אקוטית וגורמת להתדרדרות מהירה בדרכי הנשימה. ללא קשר לסוג האסטמה המתפתחת, הסימפטומים לרוב הרבה יותר גרועים כשנמצאים באזור החשיפה, ונרגעים כשהעובדים בביתם. מידת הסכנה תלויה גם במשך החשיפה ובאינטנסיביות שלה, וגם בתנאים הפיזיים במקום העבודה.
ב-OSHA מבהירים שלמרות שתעשיית הקנאביס חדשה למדי, כבר יש מחקרים שמראים שעובדים נמצאים בסיכון לפתח אלרגיות לצמחים, ושזה לא פשוט לנהל את האלרגיות האלה. את חברת טרוליב היא קנסה ב-35 אלף דולר, וציינה שהיו הפרות בטיחות רציניות במקום. היא גם דרשה מהחברה לנקוט צעדים וולנטריים על מנת להגן על העובדים מהסכנות שבחשיפה, למשל הדרכה ולמידה על הסכנות ואופציה להעברת עובדים לאגף אחר בחברה במידה שהם מפתחים אלרגיה.
משפחתה של מקמורי מספרת שהיא עישנה וויד לצרכי פנאי אבל שמעולם לא סבלה מאסטמה, ושהסימפטומים שלה החלו רק כשהתחילה לעבוד בטרוליב. כחודשיים לפני מותה, היא חוותה התקף של קשיי נשימה בזמן העבודה והובהלה לבית החולים שם טופלה. "ככה זה התחיל, בהתקף הזה, והיא הלכה ופיתחה אסטמה. מעולם לא היו לה בעיות נשימה משום סוג", אומרת ברונו. אביה החורג של מקמורי אמר לבוסטון גלוב שהיא ביקשה להשיג מסכת נשימה איכותית המתלבשת על כל הראש, כמה שבועות לפני שמתה. "היא אמרה שהאוויר מלא באבק, שאפשר לראות אותו ושהוא ממש נדבק גם לעור", אומר דייב ברונו. "למה היא לא עזבה? כי זה לא כזה פשוט למצוא עבודה, והיא הרוויחה טוב ומאוד נהנתה לעבוד שם", אומרת אמה. "אני כל כך מתגעגעת אליה, אני לא רוצה שאף אחד יעבור דבר כזה שוב".