קנאביס משמש כבר מספר שנים לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), כאשר עדויות ליעילותו של הצמח להקלת תסמיני ההפרעה מגיעות מכל העולם. אבל למען האמת, מספר העדויות של צרכנים ושל בני משפחותיהם עולה משמעותית על כמות המחקרים המדעיים שמאשרים את ההשפעה בפועל. לכן, קיום של מחקר מדעי אמיתי, תוך שליטה מלאה בסוג החומר בו נעשה שימוש ובאופן הטיפול, הוא הכרחי על מנת לבסס את הידע אודות ההשפעה של קנאביס על אנשים הסובלים מפוסט טראומה.
אבל לאמיתו של דבר, קיומו של מחקר כזה הוא לא עניין קל, שכן כמעט כל מחקר קליני העוסק בקנאביס נתון לקשיים בירוקרטיים ולמורכבות אתית. לכן, כשמופיע מחקר כזה ומתפרסם, אין זה עניין של מה בכך, ושווה להעיף בו מבט. ומחקר כזה אכן פורסם השבוע בכתב העת המדעי Trials על ידי חוקרים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה.
המחקר לוקה בשני חוסרים עיקריים, הנובעים לטענת החוקרים מהמגבלות הבירוקרטיות של עריכת מחקר בקנאביס בבני אדם, וכן מהקושי בהתמדה של משתתפים הסובלים מהפרעה כמו PTSD: האחד הוא מספר הנבדקים הנמוך – המחקר כלל רק חמישה משתתפים שהשלימו את הניסוי – והשני הוא היעדרה של קבוצת ביקורת. עם זאת, מדובר במחקר שנותן הצצה לפוטנציאל שקיים בצמח הקנאביס לשפר את איכות חייהם של פוסט טראומתיים, ומבסס את המסקנות על ממצאים אמפיריים.
ארבעה מהמשתתפים שהשלימו את המחקר טופלו בקנאביס מאוזן מבחינת ריכוז החומרים הפעילים (מכיל כ-10% THC וכ-10% CBD) ומשתתף אחד קיבל קנאביס שהכיל מוצר בריכוז THC דומיננטי (10% THC ופחות מ-1% CBD). את הקנאביס צרכו המשתתפים באמצעות מכשיר אידוי (וופורייזר) במינונים קבועים, וההשפעה על תסמיני PTSD נבחנה כעבור שלושה שבועות, בהשוואה לתסמינים כפי שהופיעו טרם תחילת המחקר.
כל הנבדקים הראו ירידה בתסמיני ההפרעה בעקבות השימוש בקנאביס, כפי שהיא מתבטאת בשאלונים מתוקפים המסייעים להערכת החומרה של הפרעת PTSD. בין התסמינים המוכרים: קשיי שינה, פלאשבקים והתקפי חרדה. המסקנה היא שגם במחקר קליני רואים בבירור את היעילות של הטיפול בקנאביס לשיפור אורח חייהם של אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומתית, אבל גם החוקרים מציין שהקושי בגיוס מספר רב של נבדקים פוגע במידת מה בעוצמת המחקר ומחייב ביצוע מחקרים נוספים בנושא.