כולם יודעים שלספורטאים אסור להשתמש בקנאביס. אבל למה? רגע לפני פתיחתה של אליפות העולם באתלטיקה (שהחלה בשבוע שעבר בבודפשט), פורסמו מסקנות הסקירה המדעית שעשתה הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט (WADA) ושהביאה אותה להחלטה להשאיר את הקנאביס ברשימת החומרים האסורים לשימוש על ידי ספורטאים גם בשנת 2023.

המסמך פורסם בכתב העת המדעי Addiction והוא נערך על ידי חוקרים רבים בתחומי בריאות, רפואה וספורט מכל העולם. בעולם בו קנאביס כבר נחשב לחוקי במדינות רבות בעולם, ידוע כי ספורטאים רבים עושים בו שימוש בכל מקרה. להסרת הצמח מרשימת החומרים האסורים לשימוש יש תומכים רבים, אשר רובם מתבססים על הטענה כי מדובר בצמח שאינו מסכן את בריאות הצרכנים וכן אינו משפר ביצועים ספורטיביים, ועל כן אינו עומד בקריטריונים העיקריים הדרושים להכללתו של חומר כלשהו ברשימה הזו מלכתחילה.

CBD (צילום: PRO Stock Professional, shutterstock)
רכיב הקנאביס CBD. הוחרג מרשימת החומרים האסורים | צילום: PRO Stock Professional, shutterstock

יש לציין שבשנים האחרונות חל מפנה ביחסה של WADA כלפי הקנאביס, והוא מתבטא בשני אופנים: האחד – החרגתו של רכיב הקנאביס CBD מרשימת החומרים האסורים; השני – עצם הנכונות לדון בהוצאת רכיב הקנאביס THC, ולמעשה כל צמח הקנאביס בכללותו, מרשימת החומרים האסורים, אינה עניין של מה בכך. אז הוועדה המדעית של WADA אכן התכנסה במהלך השנה שעברה, ובסופו של דבר הציגה את החלטתה להשאיר את הקנאביס ברשימת החומרים האסורים לשימוש. השנה לא צפוי שינוי בנושא, וכעת השאלה שנותרה פתוחה היא 'למה?'.

פגיעה ברוח הספורט

אז בדיוק לשם כך, WADA פרסמה כאמור מאמר הסוקר את המסקנות שהובילו להחלטת הארגון שלא לאפשר לספורטאים להשתמש בקנאביס. לצורך הסקירה השתמשו נציגי הוועדה במידע שעולה מ-2,700 מחקרים שונים שפורסמו בכתבי עת מדעיים.

המאמר מבהיר מה הם שלושת הקריטריונים שעל מנת לאסור את השימוש בחומר כלשהו, הוא צריך לעמוד בשניים מהם: החומר עשוי לשפר ביצועים ספורטיביים; החומר מהווה סיכון בריאותי לספורטאי שצורך אותו; השימוש בחומר מפר את רוח הספורט. אנשי הוועדה ניגשו אל רשימת המחקרים הארוכה, וניסו להבין תחת אילו קטגוריות נופל הקנאביס.

טארה דיוויס ב-2018 (צילום: Denis Kuvaev, shutterstock)
טארה דיוויס, אלופת ארצות הברית בקפיצה לרוחק שהמדליה נשללה ממנה בגלל קנאביס | צילום: Denis Kuvaev, shutterstock

בנוגע לשיפור ביצועים, הדעה הרווחת היא שקנאביס בהחלט לא גורם לביצועים ספורטיביים טובים יותר. נכון שיש אנשים שמעשנים קנאביס ויוצאים לריצה, אבל זה סתם בגלל שהקנאביס גורם להם להרגיש טוב. ככל הידוע למדע, קנאביס לא גורם לאף אחד לרוץ מהר יותר או להרים משקלים גבוהים יותר. מה שכן, ב-WADA טוענים שלקנאביס השפעות מסוימות שעשויות לשפר ביצועים באופן עקיף, כגון הפחתת כאבים והורדה של רמות סטרס. עם זאת, חברי הוועדה מבהירים כי אין בכך מספיק כדי לפסול את השימוש בקנאביס, וכי קנאביס לא יכול להיות מוגדר כחומר משפר ביצועים. לכן, זו אינה הסיבה להכללתו ברשימת החומרים האסורים.

הקריטריון השני להוצאת השימוש בחומר מסוים מהחוק – "החומר מהווה סיכון בריאותי לספורטאי שצורך אותו" – הוא שהעסיק את חברי הועדה במשך מרבית זמן עבודתם. כאן, הם טוענים, כבר הרבה יותר ברור שיש סיבות לפסול את האפשרות להשתמש בקנאביס מכל וכל. החוקרים התייחסו בעיקר לסיכונים הטמונים בשימוש כרוני בקנאביס, כגון התקפים פסיכוטיים, התקפי חרדה וכמובן - התמכרות לקנאביס ("הפרעת שימוש בקנאביס", בשפה המקצועית). בנוסף, מזכירים חברי הוועדה כי שימוש כרוני בקנאביס בגילאים צעירים עלול להביא לשינויים קבועים במבנה המוח. לטענתם, השורה התחתונה היא ששימוש בקנאביס עלול לפגוע בבריאות, ולפיכך הוא עונה על הקריטריון השני מתוך שלושה להכללת חומר ברשימת החומרים האסורים.

קווין דוראנט (צילום: Ron Adar, shutterstock)
קווין דוראנט, ספורטאי שדווקא כן מעשן קנאביס. ה-NBA הוא ארגון שאינו כפוך ל-WADA | צילום: Ron Adar, shutterstock

הקריטריון השלישי – פגיעה ברוח הספורט – הוא הרבה יותר אמורפי, והוא מכיל מספר קטגוריות, שהופכות למעשה את האיסור להשתמש בקנאביס לעובדה מוגמרת. ראשית, נכתב, רוח הספורט מוגדרת כשאיפה למצוינות, דבר שלטענת החוקרים עלול להיפגע כתוצאה משימוש בקנאביס. שנית, שימוש בקנאביס הוא עדיין בלתי חוקי במדינות רבות בעולם, דבר שגורם לספורטאי המשתמש בו להפר שני היבטים חשובים של רוח הספורט: ציות לחוקים ודוגמה אישית ראויה כמודל לחיקוי. בנוסף, נכתב במסמך, שימוש בקנאביס עלול לפגוע בכושר השיפוט של הספורטאי ובכך להסב נזק גם לחבריו לקבוצה.

האם זה באמת שונה מתרופות אחרות?

קשה לומר שניתן לשלול מכל וכל את הטיעונים של הוועדה המקצועית של WADA, אבל כן ניתן להתווכח עליהם. בעיקר עולה השאלה, האם הקריטריונים שהוגדרו כאן לגבי קנאביס לא תופסים באותה מידה גם לגבי חומרים אחרים? האם תרופות מסוימות לא כרוכות בתופעות לוואי, חמורות יותר או פחות, ולא עלולות לפגוע בבריאותו של הספורטאי לצד התועלת הרפואית? האם משככי כאבים שהשימוש בהם בכמויות מסוימות חוקי הם באמת יותר בריאים למשתמש? האם שימוש בחומרים אחרים כגון אלכוהול, על אף שהדבר חוקי כמעט בכל מדינה בעולם, באמת מהווה דוגמה אישית טובה יותר לבני נוער?

במדינות רבות בעולם מקדמים חוקי קנאביס בקצב מסחרר (לאחרונה גם באירופה), אבל ברוב העולם השימוש בצמח עדיין נמצא מחוץ לחוק, ו-WADA – כארגון שיש לו זרוע בכל פינה בעולם – בסך הכל מתיישר על פי הרוב. חשוב לציין שספורטאים המטופלים בקנאביס ברישיון רשאים להגיש בקשה מיוחדת ועשויים לקבל אישור חריג להשתמש בצמח גם בזמן תחרות, כפי שהם רשאים לעשות בנוגע לתרופות אחרות שאסורות לשימוש על ידי WADA. אבל בכל הנוגע לשימוש פתוח וחוקי לכולם ללא צורך בבדיקות או באישורים מיוחדים – כנראה שבשביל זה נצטרך לחכות עוד כמה שנים.