PTSD, או בכינויה בעברית - הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הינה הפרעה המתפתחת בעקבות חוויית אירוע טראומטי כגון מעורבות בתאונת דרכים, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית וכדומה. תופעותיה של מחלת ה-PTSD עלולים  להופיע זמן קצר אחרי האירוע הקשה, או חודשים ואף שנים לאחריו. יהיו כאלו שיחוו זאת בזיכרונות ובפלאשבקים לאחר ההתרחשות ויהיו כאלו שיתקלו בתסמינים אחרים כגון תחושות של פחד, חרדה וחוסר אונים, דריכות וקושי להיות רגועים ועוררות יתרה. אצל רבים ההפרעה תתפתח לכדי פגיעה חמורה בניהול חיים נורמטיביים ופעילים.

אלי לוי, מנכ"ל עמותת מעל"ה - מרכז להחלמה ושיקום מסביר: "על אף הנהוג לחשוב במדינתנו למדות המלחמות והפיגועים, שמרבית הסובלים מפוסט טראומה הם נפגעי קרב, רבים מכך הסובלים ממחלה זו הם נפגעי/ות תקיפה מינית. שכיחות ההפרעה גבוהה יותר אצל נשים מכיוון שהיא נוצרת לרוב בגלל פגיעות מיניות והתעללויות, ונשים רבות מאוד נחשפות לפגיעות כאלו. גברים לרוב מפתחים את ההפרעה לאחר חשיפה לקרבות, אך גם פגיעות מיניות בקרב גברים מובילה לפיתוח ההפרעה".

קיימות גישות שונות לטיפול בפוסט טראומה. הטיפולים המוצעים כיום נחלקים לטיפולים פסיכולוגיים או תרופתיים, בהם כדורי שינה, נוגדי דיכאון וחרדה, כשבמקרים רבים יוצע גם שילוב של שניהם. במקרים לא מעטים, על אף שילוב תרופתי, הסובלים מפוסט טראומה יתקשו בניהול אורח חיים תקין והגעה לאיזון .

הטיפול בקנאביס בהפרעת דחק פוסט-טראומטית

לאחרונה הפך טיפול בקנאביס כמקובל להתוויה זו .בשבוע שעבר משרד הביטחון אף חשף תוכנית סיוע למטופלי קנאביס רפואי. מחקרים שנעשו באנשים הסובלים מ-PTSD הדגימו שיפור בתסמיני הפוסט-טראומה ובהתמודדות עם הטראומה בעקבות טיפול בקנאביס. בין היתר הודגם שיפור באיכות השינה וירידה במספר סיוטי הלילה בעיה ממנה סובלים מרבית הסובלים מהמחלה .

יש לציין כי למרות הפוטנציאל הטיפולי של הקנאביס ב-PTSD, ישנם הבדלים משמעותיים הנובעים מהרכב החומרים הפעילים ובשונות המאפיינים והתסמינים של נבדקי המחקר. יחד עם זאת, מעקב ולווי אחר מטופלים בתהליכי ההחלמה, הוכיח כי ישנם מספר תנאים הנדרשים להתקיים על מנת להגיע לאיזון מיטבי: שילוב מוצרי מוצרי קנאביס על מנת לאפשר צריכה רציפה במצבי חיים משתנים (בית/עבודה/פעילות חברתית ועוד), שילוב מינונים מאוזנים לאורך היום, שילוב מוצרי CBD להפחתת חרדה ואיזון עוד.

"אנו יודעים כבר לומר כי המערכת האנדוקנבינואידית, אליה נקשרים החומרים הפעילים בקנאביס, מהווה מערכת של ויסות ובקרה במגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים ונפשיים", מוסיף לוי. "קולטנים במערכת האנדוקנבינואידית מאפשרים ויסות  תגובה לאירועי מתח ודחק והם משפיעים על מידת ההפרשה של "הורמון הדחק" – קורטיזול. החומרים הפעילים בקנאביס "פיטו-קנבנואידים" נקשרים לקולטנים  ומייצרים איזון מוגבר על ידי הפעלת תהליכים תומכים בתא. זוהי תמיכה נרחבת המסייעת להפחתה ניכרת של תסמיני הפוסט טראומה".

קנאביס יאפשר למטופלים רבים רגיעה כללית ויסייע להתמודד טוב יותר עם הזיכרונות והתסמינים המופעים, כגון עצבנות יתר, חוסר סבלנות, אי יכולת התמדה בתעסוקה, ערנות, חוסר שינה ועוד. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור הסובלים מפוסט טראומה, הוא קיום אורח חיים תקין עבורם ועבור סביבתם הקרובה.  אי לכך, טיפול יעיל בקנאביס יהיה כזה שמתייחס לסביבה האישית המשפחתית והתעסוקתית. אנו נפעל לשילוב במקביל מספר תהליכים במודל ביו פסיכו סוציו לאורך תקופת הטיפול .

"פתאום התחלתי לפחד ללכת ברחוב"

שלומי אטון (40), סובל מפוסט טראומה בדרגה קשה, על רקע שירותו הצבאי במג"ב. הוא  קיבל צל"ש ועיטור האומץ מראש הממשלה אריאל שרון ז"ל לאחר שהשתלט על מחבל ומנע ממנו להפעיל את חגורת הנפץ שנשא על גופו. לאורך שנים סבל מהפרעות בשינה, סיוטי לילה, חרדה, פלאשבקים, מצב רוח ירוד, התפרצויות זעם וקשיי תפקוד. כתוצאה ממצבו התגורר לאורך שנים עם הוריו, ולא הצליח להתמיד במקומות עבודה.

"שירתי במג"ב ירושלים, בתקופת האינתיפאדה השנייה, מדיניות של פיגועים מטורפים, מכוניות תופת, אוטובוסים, מחבלים מתאבדים, אתה בשטח כל הזמן ורואה את הזוועות האלה", אומר שלומי. "הגענו למצב שהייתה לנו התראה חמה על מחבל מתאבד שאמור להיכנס לירושלים ולאחר שבדקנו שני חשודים שזיהינו, גילינו על אחד מהם חגורת נפץ. הוא ניסה ללחוץ על החגורה במריבה שהייתה לי איתו, הוא הצליח ללחוץ אבל לא התפוצץ, נכנסנו להלם רציני אבל לבסוף, לאחר קרב ארוך וקשה, הצלחנו להשתלט עליו והצלחנו לנטרל אותו. קיבלתי על הפעולה את עיטור האומץ והיתה בי תחושה מדהימה של שליחות."

"אחרי השחרור התחלתי לסבול מסיוטים בלילה והתחלתי לפחד ללכת ברחוב. פתאום כל 'בום' קטן מפחיד אותי.  אחרי הרבה שנים, לאחר שהמצב כבר הפך לבלתי נסבל, צורפתי לפרויקט של עמותת 'העטלף' המלווה פגועי הלם קרב בפעילות ספורט ימית בים. בהמשך הפנו אותי לעמותת 'מעל"ה' לקבל טיפול בקנאביס, כי הכדורים שהייתי מקבל לא הועילו לי ואף גרמו לי להתקפי זעם, דיכאון, להיות זומבי, להיות מסומם. פגשתי את אלי ואת אסנת, והם עברו איתי את התהליך של קבלת רישיון והתאמת המינון והזן המתאימים בליווי אנשי מקצוע מעולם הרפואה והשיקום".

ואיפה אתה נמצא היום בהשוואה למה שהיית אז?
"הפוסט-טראומה לא עוזבת, היא נשארת איתך לכל החיים. הטיפול בקנאביס זה לא רק טיפול בקנאביס. אתה צריך לעבור טיפול פסיכולוגי, אתה צריך לעבור מעקבים, העמותה דואגת לזה שיהיה עליך כל הזמן מעקב על התהליך שאתה עובר. ללא ספק, המצב היום הוא הרבה יותר טוב מבחינתי. פתאום בא לי לקום ולעשות משהו, לרצות לדבר עם אנשים, להיות בחברה".

"בשנתיים האחרונות מאוד מאוד עזרו לי ויש לי את הצורך לעזור לאחרים. כיום פונים אליי אנשים מקשת רחבה של התוויות ואני משתדל להבין ולעזור לכולם כשאני נעזר בצוות המקצועי והרפואי."

** אלי לוי הוא מדריך ומנהל מוסמך בעמותת מעלה - מרכז עוז להחלמה ושיקום