מפלגת "עלה ירוק", בשנותיה היפות, הייתה מביאה לקלפי למעלה מארבעים אלף מצביעים בכל מערכת בחירות. כמה פעמים הצליחה עלה ירוק להביא את מספר המצביעים היפה הזה לקלפי, מספר ששווה קצת יותר ממנדט בדרך כלל. אגב יש הגיון במספרים האלו. יש בישראל כיום למעלה ממאה עשרים אלף מטופלים בקנאביס רפואי, הם לבד שווים כמעט שלושה מנדטים. בנוסף, יש על פי הערכה עוד כ-300 עד 400 אלף צרכנים שצורכים קנאביס ללא היתר. בסך הכל משתמשי צמח הקנאביס שווים בערך עשרה מנדטים.

הבעיה העיקרית (ואולי זו לא בהכרח בעיה) היא שצרכני הקנאביס מתעניינים בעוד דברים למעט קנאביס, לגליזציה, זכות היסוד לתפוס ראש וכו'. להבדיל מהמגזר החרדי, שבו כמעט כל המגזר מצביע עבור מפלגה שמייצגת את המגזר, צרכני הקנאביס ברובם לא מצביעים למפלגה ששמה את הקנאביס בראש סדר היום, כי יש להם דעות גם בתחומים אחרים כמו כלכלה, ביטחון, דת ומדינה, ועוד. לכן גם בימיה הגדולים עלה ירוק הצליחה להביא לקלפי רק בערך עשירית מכלל ציבור צרכני הקנאביס. אותו ציבור בעצם אמר בקלפי : "לא מעניין אותי ביבי או גנץ (או בעבר – פרס או ביבי) לא מעניין אותי ימין או שמאל, ליכוד או עבודה, סוציאליזם או קפיטליזם, תנו לעשן בשקט ותעזבו אותי".  לשאר צרכני הקנאביס, 90 אחוז מהם בערך, היו כנראה דברים יותר חשובים מרק לעשות את הקנאביס לחוקי.

עלה ירוק - תשדיר בחירות 1999 (צילום: מתוך עומד ה-youtube של meislercom)
מפלגת עלה ירוק - בחירות 1999 | צילום: מתוך עומד ה-youtube של meislercom

העובדה שציבור צרכני ומטופלי הקנאביס הנו ציבור גדול, לא פסחה על עיני המפלגות השונות, שכבר לפני עשרים שנה שמו לב ש"עלה ירוק" מביאה לקלפי באופן מסורתי את 40 ומשהו אלף המצביעים שלה. ואז החלו המפלגות לנסות לחזר אחר הקול הירוק. ראשית היו אלו הצבועים ממרצ שנהגו מידי מערכת בחירות להיזכר ברעיון הלגליזציה, ולזנוח אותו רגע אחרי הבחירות. למה צבועים? כי גם כשמרצ כבר הייתה חלק מהשלטון, וגם כששר הבריאות היה ממרצ, לא ראינו שום מהפך, שום מאבק רציני, שום מלחמה למען ציבור צרכני הקנאביס. שמישהו יגיד לי דבר אחר ששר הבריאות ניצן הורוביץ עשה למען ציבור מעשני הקנאביס. האם הוא נלחם למען לגליזציה? האם הוא פעל לאפשר למטופלים לגדל את הצמח בעצמם? האם הוא נאבק להורדת המחיר השערורייתי של הקנאביס הרפואי? לא, לא ולא.

בהמשך גם מפלגת העבודה גילתה את הפוטנציאל האלקטורלי הגלום בציבור צרכני הקנאביס, והשיא היה שגם הליכוד הפנים שיש ציבור של אנשים שגם מעשנים קנאביס וגם יש להם זכות להצביע, וכולנו זוכרים איך ראש הממשלה דאז, ביבי נתניהו, הכריז על הקמת ועדה מיוחדת שתגבש המלצות בנושא הלגליזציה. ובינתיים עברו השנים, הקנאביס עדיים מחוץ לחוק, קנסות על צריכה מחולקים, משטרת ישראל ממשיכה לרדוף אחרי צרכנים, מגדלים, מתווכים, מוכרים, כל מי שנותן יד לענף הקנאביס מוצא עצמו עבריין בעל כורחו. למעט כמובן הטייקונים שהשתלטו על ענף הקנאביס הרפואי, ואשר גוזרים קופונים עצומים מהצמח.

ניצן הורוביץ (צילום: החדשות 12)
שר הבריאות ניצן הורוביץ | צילום: החדשות 12

אז מה צפוי לנו הפעם, בבחירות הקרובות? "עלה ירוק" תרוץ שוב, אחרי כמה מערכות בחירות שבהן היא לקחה פסק זמן. לא בטוח שאותו קהל מצביעים מסורתי שהצביע עבור המפלגה במשך מערכות בחירות רבות, יישאר נאמן למפלגה, שכיום יתכן והיא פחות רלוונטית מבעבר, שכן המהפכה בחלקה כבר התרחשה. מה שבטוח, אל תתפלאו אם ככל שיתקרב מועד הבחירות, וככל שייראה שהקרב בין הגושים צמוד ועלול להיות מוכרע על מנדט אחד או שניים, ככה גבוה יותר הסיכוי שהמפלגות יחזרו אחר הקול הירוק, ייזכרו שהן בעד לגליזציה, יכריזו על הקמת ועדות למיניהן, ויחלקו הבטחות חופשי.

אל תתלהבו, אל תפתחו ציפיות. ב-1 בנובמבר בשעה 22:01 יישכחו כל ההבטחות ללגליזציה, וכל המפלגות שניסו לגנוב מעלה ירוק את קולות התומכים שלה, ישכחו בכלל מה זה קנאביס, לפחות עד הבחירות הבאות, שכנראה לא יהיו הרבה זמן מאוחר יותר.