זני קנאביס שונים נחשבים בעיניי רבים לצורה נבדלת לחלוטין של אותה התרופה. כלומר, זן אחד יכול להיות אפקטיבי במיוחד בעוד זן אחר עשוי להיות כמעט חסר השפעה בכלל, גם אם נצרך על ידי אותו המטופל באותה הדרך ובאותה הכמות. למרות שנושא זה נחשב לשנוי במחלוקת יחסית, כיוון שכבר מזמן ידוע שהגורמים העיקריים להשפעות השונות של כל זן, צמח ומוצר קנאביס באשר הוא הם החומרים הפעילים שקיימים בו (למשל קנאבינואידים וטרפנים), עדיין ישנה אמת מסוימת בחלוקה הנהוגה של צמח הקנאביס לזנים שונים.
אמת מסוימת זו נעוצה בנטייה הגנטית הטבעית של צמחי קנאביס מסוימים, שהורבעו בתצורה מבוקרת מול צמחי קנאביס מסוימים שנבחרו בקפידה על פי תכונות בולטות מסוימות, כמו למשל ריכוז THC או עמידות יוצאת דופן למזיקים. הנטיה היא לשמר חלק מאותן תכונות לטווח הארוך, בצורה שאמנם אינה מבוקרת באמת על ידי המגדל, אך כזו שלאורך שנים רבות של הרבעה סלקטיבית מתקבלת עליה שליטה יחסית. כלומר, לאורך הרבעה סלקטיבית לאורך מספר דורות, חלק מהתכונות הבולטות של צמחי קנאביס שנוצרו מאותו המקור הגנטי נשמרות לאורך זמן ואף משתפרות והופכות לגרסה מוקצנת עוד יותר של עצמן. בשל כך, נוצרו עם הזמן בשוק "זנים" מסוימים של קנאביס אשר בטווח הקצר ניתן לאפיין את כל הצמחים המשויכים לכל אחד מהם בתור "משפחה" על בסיס תכונות בולטות משותפות.
אותה הרבעה סלקטיבית הנוצרת בחוות גידול בתהליך מבוקר, מתרחשת בצורה כאוטית ובלתי מבוקרת גם בטבע, בשכיחות נמוכה הרבה יותר אך בתצורה דומה, בה נוצרות משפחות של צמחים בעלי תכונות בולטות משותפות הניכרות לעין. במהלך שנות היסטוריה רבות מספור, ככל הנראה בעשרות, או אפילו מאות אלפי שנים שעברו בכדור הארץ עוד לפני עידן האדם הקדם-מודרני, התרחשה התקדמות גנטית כאוטית זו בטבע, אשר לבסוף יצרה את זני האב העיקריים של צמח הקנאביס אותם אנו מכנים "סאטיבה" ו-"אינדיקה", מה שתרם עוד יותר להבנה ולתפיסה האנושית לגבי קיומם של "זנים" שונים של קנאביס.
אם מדובר בטבע, האם זה אומר שזני קנאביס הם עניין שצריך לקחת ברצינות יתרה? בקושי, בעיקר לא אחרי שהתחילו להרביע אותם בצורה מלאכותית. כבר בעבר הרחוק, שינוי כה משמעותי בגנטיקה הטבעית והכאוטית של צמחי קנאביס אשר מסוגל לשמר עצמו לטווח הארוך היה נדיר מאד ונמשך זמן רב מאד עד שהתקבע; אך היום, בעידן בו קנאביס הוא אפילו לא רק תרופה, אלא מוצר פנאי לכל דבר ועניין, שינוי אמיתי שכזה, כלומר "היווצרות" של "זן" אמיתי, יציב ואחיד, הוא פחות או יותר בלתי אפשרי עד שזה ייווצר באופן מלאכותי לגמרי בעזרת טכנולוגיה ו/או ידע שאינם קיימים או ישימים היום.
זני קנאביס בעידן המודרני – טריק שיווקי ולא הרבה יותר
למרות שכאמור ישנה אותה "אמת" בנושא החלוקה לזנים, המבוססת על עקרונות נכונים, בתמונה הגדולה ובעיקר בשוק המודרני שקיים היום היא מתערבבת עם אלמנט משמעותי יותר של ניצול שמות הזנים למען מתן ערך שיווקי. שימוש זה מתרחק בכל שוק שבו הפך עד היום הקנאביס לחוקי, אפילו רק למען שימוש למטרות רפואיות. כלומר, "זנים" של קנאביס הם מונח שיכול מדי פעם להיות נכון בהקשר חקלאי-מדעי-מחקרי בעל ייעוד מסוים, כל עוד נעשה במונח זה שימוש זהיר שאינו מכליל יתר על המידה. אך כאשר מדובר בהקשר של מכירה לקהל הרחב, אשר מחויבת מטבעה בהנגשה מסוימת לציבור שאינו בקיא בכל פרטי הפרטים, המצב הפוך לחלוטין ופתאום מדובר בסוג של "תורה מסיני" שרבים לא מעיזים בכלל לערער עליה.
העיקרון הכלכלי מאחורי מצב זה הוא טבעי לחלוטין ומוכר לכולנו מעולמות תוכן שונים כמו קולנוע, טלוויזיה, חוברות קומיקס ולמעשה כל מדיה המקדמת מכירה לציבור הרחב. עיקרון זה קובע כי אנשים נוטים לקנות את מה שהם מכירים, כמעט בבלעדיות מוחלטת ובצורה שמשאירה מעט מקום אם בכלל לדברים שאינם מוכרים לקונה, והוא הבסיס לדברים כמו "זכויות יוצרים" ובעלות על קניין רוחני (IP) ולגלגולים שונים של אותן הזכויות כמו "זכויות שידור" ו"זכויות ייצור מוצרים". בשל עיקרון זה, אחד האינטרסים העיקריים של מי שמוכר קנאביס, לציבור הרחב או למטופלים, הוא להצליח למכור שמות מוכרים אשר הלקוחות יכולים לזהות ובכך להתבסס עליהם בעת הניסיון הראשוני לאמוד ולהעריך את טיב המוצר או להחליט בשאלה הבסיסית של "לקנות או לא לקנות". לא במקרה, אלו שמרוויחים הכי הרבה מהתפיסה המוטעית שקיימת לגבי זני קנאביס מסוימים, הם אלו שמוכרים אותם.
מי שלא בטוח שאכן מדובר בתופעה אמיתית או לפחות לא באחת כזו שיכולה להגיע לישראל, או להשפיע על צרכנים בשוק הרפואי המוקפד והמפותח שקיים כאן, יכול לשאול את עצמו שאלה פשוטה: האם קרה לו או לאדם שהוא מכיר באופן אישי מקרה בו "זן" מסוים של קנאביס רפואי לא עמד בציפיות שהוצבו על ידי שימוש קודם באותו הזן? האם יצא לו לחוות באופן אישי או לשמוע על מישהו שחווה חוסר התאמה בין השפעה שתוארה לו לגבי זן מסוים לבין ההשפעה שהתקבלה בפועל מצריכה של אותו הזן? כמעט כל אחד יענה לשאלות אלו באותה הצורה, ב"כן" מהדהד ואפילו בגיבוב שלם של מקרים שנובעים בדיוק משורש הבעיה: "זני קנאביס" זאת חלוקה גסה מדי, בעיקר למי שמצפה לקבל אחידות מלאה ורציפה מבחינת ההשפעה לאורך זמן.
הסיבה לבעיית הזנים – גנטיקה בלתי נשלטת
בדיוק כמו בכל ענף אחר בחקלאות העולמית בו עדיין לא התפתח תו תקן GMO (תקינה גנטית המצביעה על אחידות כתוצאה מהנדסה אנושית), כך גם ענף הקנאביס הרפואי, שאינו נבדל לטובה בשל היותו ענף המוקדש לחקלאות רפואית. עדיין אין שום דרך לבקר גנטיקה של יבול מסוים בצורה מושלמת. בשל כך, לא ניתן לערוב בצורה מלאה לכך שתוצר היבול של "זן" מסוים", שהוא כאמור משפחה של צמחים בעלי תכונות בולטות אחידות יחסית, יהיה אכן בעל אותן תכונות אחידות שהופכות את אותם הצמחים לכאלו המשתייכים לאותו הזן.
הפועל היוצא של בעיה זו היא שמי שמוכר קנאביס, אמנם היה שמח לבסס את מרכולתו על גבי שנים של ידע וניסיון אנושי עם הצמח המופלא הזה, אך לא ניתן באמת לעשות זאת בלי להונות את הלקוחות בצורה מסוימת. בדיוק מסיבה זו, אגב, חברות הקנאביס הישראליות, הפועלות בשוק שרבים מגדירים בתור השוק המוקפד ביותר בעולם, מחויבות למדד המתחשב רק בכמויות של החומרים הפעילים העיקריים שקיימים בצמח ולא בשום צורה בהשפעות השונות שמתקבלות אצל כל מטופל עקב צריכת חומרים אלו. בדיוק מסיבה זו, כדאי לא לקחת ברצינות יתרה מדי את המונח "זנים" ולא לסמוך יותר מדי על "זן" מסוים שיסייע בהכרח לטיפול בהתוויה מסוימת, לפחות לא עד שתחול התפתחות בטכנולוגיה החקלאית המושתתת על הנדסה גנטית של זנים אמיתיים, אחידים ויציבים.
אחרי שהבנו שמדובר בבעיה מוחלטת, שאין דרך להתחמק ממנה כיום, נותר לשאול את עצמנו האם מדובר בבעיה נצחית? בעיית הזנים עדיין לא עומדת בהגדרה של בעיה הניתנת לפתרון, לפחות לא בטווח הקרוב. בינתיים, מדענים, חוקרים וחקלאים רבים עמלים על פתרון הבעיה בחוות, במעבדות ובמפעלי ייצור מסביב לעולם לפחות כדי להצליח למזער את "נזקיה" ולהביא לכך שיהיו "זנים" שאכן יהיו יציבים ובעלי תכונות אחידות לאורך זמן. אם ניתן להסתמך על תוצאותיהם של מחקרים ראשוניים החלים כיום באירופה וארה"ב, ככל הנראה העתיד הזה אינו רחוק כמו שהיה אפשר לחשוב לפני כמה שנים, אבל הוא עדיין בהחלט עומד בגדר "עתיד" ולא קרוב מספיק להווה שלנו היום.