השימוש העולה בקנאביס רפואי בארץ ובעולם מבורך. אינספור מטופלים מבהירים שקנאביס הוא תרופה שעוזרת להם להתמודד עם סבל ותחלואים, לרוב הרבה יותר מאשר תרופות קונבנציונליות. אבל מה שהרבה לא יודעים, זה שקנאביס, כמו כל חומר אחר המשפיע לנו על מערכות הגוף, עלול להיות בעל התנגשות (אינטראקציה) שלילית עם תרופות מרשם אחרות, או עם מחלות רקע. למעשה, המצב הזה מחייב רופאות ורוקחים להיות במעקב ולהתריע בפני המטופלים הנוטלים תרופות מרשם ביחד עם קנאביס רפואי על התנגשויות פוטנציאליות.

בסן דייגו, שם הקנאביס חוקי גם למטרות פנאי, עוקבות רשויות הבריאות אחר ביקורי חדר מיון הקשורים לקנאביס. הם מציינים שנרשמת אצלם בשנים האחרונות עלייה באינטראקציה בין תרופות מרשם לקנאביס. בתגובה לכך, 17 בתי מרקחת מקומיים התאחדו במטרה להפיץ מידע נחוץ מאוד לצרכנים על קנאביס ועל שיבוש שהוא עלול לגרום בנטילה לצד תרופות מרשם נפוצות למדי. אצלנו, הדברים אינם מוסדרים, ולכן חשוב שצרכני וצרכניות קנאביס רפואי הנוטלים תרופות מרשם אחרות יהיו מודעים לאפשרות וישוחחו על כך עם הרופא או הרופאה שלהם.

מוצרי CBD (צילום: Kristi Blokhin, shutterstock)
מוצרי קנאביס על מדף בית מרקחת, CBD | צילום: Kristi Blokhin, shutterstock

בינתיים, פנינו לד"ר פזית שקד, רוקחת קלינית המומחית לטיפול תרופתי בקהילה, שתסביר לנו מה הן התרופות שעלולות להתנגש עם קנאביס, ומה צריך לעשות בנדון. נקדים ונאמר שברוב המקרים האינטראקציה של תרופות מרשם עם קנאביס אינה חריפה, ושבעיקר חשוב לשים לב לשינויים או תופעות חדשות במידה שכאלו קורות. מסר מרגיע ללא ספק. בנוסף, ואת זה ד"ר שקד הבהירה לאורך כל השיחה, המידע שיש היום בנוגע לאינטראקציה בין קנאביס לתרופות הוא מאוד מוגבל. "אנחנו לא יודעים על הרבה התנגשויות שכנראה קיימות, רק כי עוד לא גילו אותן", היא אומרת.

הקשר בין תרופות מרשם לבין קנאביס

סיווג אינטראקציות בין תרופות נעשה לפי דרגות חומרה. בדרגה הכי חמורה אלה אינטראקציות אשר בגללן אסור לשלב בכלל (זה נקרא קונטרא-אינדיקציה). דרגת מייג'ור היא אינטראקציה משמעותית אשר לרוב יש לפעול בגינה, ולאחר מכן יש דרגת מודרייט (אינטראקציה בחומרה בינונית)  ומיינור (אינטראקציה בדרגה קלה). "המידע, כאמור, לא תמיד קיים בהקשר של קנאביס, לא נעשו מחקרים גדולים המספקים את המידע הנדרש לגבי אינטראקציות, בין אם זה מטעם חברות התרופות או כל גורם אחר. אנחנו פשוט מפגרים בידע שלנו", אומרת ד"ר שקד.

מה אנחנו כן יודעים?
"יש שני סוגי אינטראקציות: הראשון הוא כשתרופה אחת משפיעה על התנהגות של תרופה אחרת בגוף, מעצימה או מורידה את האפקט שלה דרך כל מיני מנגנונים. יכול להיות מנגנון שיגרום לה להתפרק יותר מהר בכבד, או אנזימים של כבד אשר מאטים את התפרקותה והיא יותר נוכחת בגוף. בנוגע להשפעה הזו, של תרופה על תרופה (השפעה פרמקוקינטית בשפה מקצועית), יש פחות מידע ועדויות חלשות מאוד כאשר מדברים על קנאביס. הסוג השני של אינטראקציות קשור לתופעות הלוואי, במקרה שבו לקנאביס יש אפקט דומה או שונה לזה של תרופה מסוימת. למשל, קנאביס עלול לגרום ליובש בפה, וכך גם תרופות מסוימות, מה שמעצים את תופעת הלוואי. או למשל אינטראקציה אצל אדם הנוטל תרופה להורדת לחץ דם בעוד שקנאביס מעלה את לחץ הדם".

מה זה אומר שהעדויות חלשות?
"שהמידע שקיים בספרות לא מספיק מבוסס. למשל, במקרה של תרופות ממשפחת ה-SSRI, נוגדי דכאון נפוצים בשימוש, כמו ציפרלקס למשל, שנטען שנטילה שלהן בשילוב עם קנאביס עלולה לגרום לעלייה בסיכון לפתח מאניה – זה מבוסס על מקרה אחד שתועד בספרות. גם אינטראקציה של קנאביס עם ויאגרה וסיכון להתקף לב מבוסס בספרות על מקרה אחד. מבחינתי כרוקחת קלינית, מקרה אחד זה לא מספיק אינפורמציה כדי להוכיח אינטראקציה".

שקיות קנאביס (צילום: busliq, shutterstock)
תפרחות קנאביס | צילום: busliq, shutterstock

על אילו תרופות מדובר?

אז אילו תרופות כרוניות בכל זאת מתנגשות עם קנאביס? הגם שההשפעה היא בכל מקרה לא דרמטית, עדיין חשוב שהנוטלים יהיו מודעים. קנאביס גורם לדיכוי מערכת העצבים המרכזית, אז השפעותיו יכולות להיות רחבות. "הקנאביס יכול להשפיע על רמת הערנות, יכולות להיות לו השפעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, הזיות או פסיכוזה, אז חשוב שמטופלים עם דיכאון או כאלו הנוטלים תרופות אנטיפסיכוטיות יידעו את זה", מסבירה ד"ר שקד. "זה יכול להוציא בן אדם מאיזון ונדרש פיקוח רפואי במקרים כאלה. למשל במקרה של מישהי שהייתה בדיכאון כבד ואפילו הייתה מאושפזת, יש שאלה אם בכלל צריך לתת לה קנאביס רפואי".

תרופות נוספות שמשפיעות גם הן על מערכת העצבים המרכזית הן תרופות לטיפול בחרדה כמו קלונקס או לוריוון. "שילוב של תרופות שינה או הרגעה עם קנאביס יכול לגרום לדיכוי נוסף של מערכת העצבים המרכזית, מה שעלול לגרום לישנוניות וכן לפגוע בריכוז ובזיכרון או לגרום לנפילות למשל", מציינת ד"ר שקד. בהקשר של דיכוי מערכת העצבים ופגיעה קוגניטיבית רלוונטיות גם תרופות מסוימות לדמנציה, שאמורות לעצור התדרדרות קוגניטיבית. "עלולה להיות אולי החמרה של הדמנציה, שבעצם זו תופעת לוואי של הקנאביס ולא באמת החמרה של הדמנציה, ואז אנחנו עלולים לחשוב שהתרופות לדמנציה לא משפיעות או שקצב ההשפעה שלהן מאט. חשוב לדעת שאולי הקנאביס הוא זה שהוציא מאיזון ולא צריך לרוץ להחליף תרופה", אומרת ד"ר שקד.

לקנאביס יש עוד שלל השפעות על הגוף: על מרכז הנשימה במוח ועל הלב וכלי הדם. כך הוא עלול לגרום להאצה בדופק וגם להורדת לחץ דם. "אנשים שסובלים מפרפור פרוזדורים, הפרעת קצב לב נפוצה, מקבלים תרופה בשם קרדילוק אשר מאטה את הדופק. פה הקנאביס יכול להפריע לבעיה שאנחנו מטפלים בה בכך שהוא מאיץ את הדופק", אומרת ד"ר שקד. קנאביס גם יכול לגרום לעליית לחץ דם, דבר שיכול להוות בעיה אצל אנשים אשר כבר מקבלים טיפול ליתר לחץ דם, אבל זה פחות רלוונטי עבור מי שיש לו לחץ דם תקין. טשטוש ראייה עלול להיגרם משימוש בקנאביס וגם ממחלות מסוימות כמו סוכרת. "חשוב שאנשי המקצוע יידעו לשאול האם הקנאביס הוא זה ששופך שמן למדורה, וחשוב לדעת ולהבין בעיקר מה נגרם ממה", מבהירה ד"ר שקד.

אישה מעשנת קנאביס (צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock)
מעשנת קנאביס | צילום: Dmytro Tyshchenko, shutterstock

תרופות נוגדות קרישה מהדור הישן כמו קומדין עלולות להגביר דימומים בשימוש יחד עם קנאביס, אבל זאת תרופה שכבר פחות נמצאת בשימוש. קנאביס יכול לשבש גם פעילות של תרופה לאפילפסיה המשמשת גם לטיפול בכאבים ובמאניה דפרסיה בשם טגרטול – הוא עלול להגביר את פעולת התרופה כך שמגיעים לכמויות רעילות, ולעומת זאת טגרטול עלולה להוריד את האפקט של הקנאביס. משפחת תרופות נוספות שתופעות הלוואי שלהן דומות לשל קנאביס הן תרופות אנטיכולינרגיות. למשל, תרופות לטיפול בערמונית כגון ספסמקס ווסיקייר, תרופת שינה שנמכרת ללא מרשם כגון יוניזום, תרופה לוורטיגו בשם אגיסרק – כולן כרוכות בסיכון לגרום לסימפטומים המכונים אנטי-כולינרגים, ביניהם יובש בריריות, בפה ובעיניים, טשטוש ראייה, הגברת דופק, פגיעה קוגניטיבית ועצירת שתן, וחלקן תופעות שמתרחשות גם בשל צריכת קנאביס.

קנאביס עלול להעצים גם סחרחורת בשילוב עם תרופות מסוימות שזו אחת מתופעות הלוואי שלהן, כמו תרופות ליתר לחץ דם, תרופות פסיכיאטריות, תרופה לשיכוך כאבים בשם ליריקה או טמסולין לבעיות בערמונית. בשימוש עם התרופה פרוגרף, המיועדת להשתלות, הקנאביס עלול לגרום לרעילות של הפרוגרף.

האם יש חשיבות לכמות הקנאביס שצורכים?
"יש התנגשויות שתלויות בכמות הקנאביס שנצרוך ויש כאלה שממש לא. אם צורכים מעט קאנביס אז יש כמות X בגוף, אבל אם צורכים פי עשר יהיה לנו באופן אבסולוטי יותר קנאביס בדם בעת התנגשות המגבירה את פעולת הקנאביס. אם זה בהקשר הפוך, כמו למשל עם טגרטול שמגביר את הפעילות של הקנאביס בגוף, אז אין רלוונטיות לכמות הקנאביס. האינטראקציה של הקאנביס עם הטגרטול מתקיימת ברגע שצרכנו קאנביס".

בשורה התחתונה, דרגת הסיכון לאינטראקציות כולן לא מאוד גבוהה. "את רוב התרופות אפשר לשלב עם קנאביס ולתמרן. אם אנו חוששים שפעולת הקנאביס תיחלש בגלל אינטראקציה נבדוק אם מישהו לא מתלונן יותר על כאבים או חווה היחלשות בהשפעות אחרות רצויות של הקאנביס, ולהיפך נראה שאין תופעות. ברוב המקרים מה שצריך לעשות זה מעקב".