במהלך 2021 יכנסו לתוקף תקנות 'המזון החדש' (novel food) שהטילה סוכנות תקני המזון הבריטית (FSA - Food Standards Agency), ומאות עסקים קטנים המוכרים מוצרי CBD עומדים בפני איום ממשי על קיומם. עסקים אלה הם המהות של רוח היזמות הבריטית, והם נמחצים על-ידי רגולציה מוגזמת ומוטעית שאינה מבוססת על שום ראיות, ואשר תחזק את העסקים הגדולים תוך הסרה מהמדפים של מוצרים שמיליוני אנשים הרוויחו מהם תועלת רבה. אם אתם מאותם מיליונים שגילו ש-CBD יכול לסייע להם בחרדה, כאב, נדודי שינה או שלל מצבים אחרים, יתכן שהמוצרים שאתם מסתמכים עליהם לא יהיו זמינים עוד זמן רב.
מדובר, למעשה, על שורה של חוקים דרקוניים מבלבלים הדורשים הוצאות עצומות ומיותרות על סדרת בדיקות מורכבת להפליא שעולה סכום כסף עצום, בחלק מהמקרים אף מאות אלפי לירות שטרלינג, בסבך ביורוקרטי חסר טעם. גם החברות הקטנות ביותר נדרשות להגיש תיקים על מוצרים בודדים, שעלות הפקתם היא כ-5,000 פאונד. תארו לעצמכם כמה בקבוקי שמן CBD חייבים למכור בחנות קטנה או באתר אינטרננט כדי לשלם עבור אחד מהם בלבד!
הטענה היא כי התקנות חסרות טעם לחלוטין. והן הומצאו כדי לעזור לחברות הבולטות ולתאגידי המזון. על פי ההערכות, העסקים הגדולים החמיצו את תנופת שוק ה-CBD. כי הפנו את האף התאגידי לצד השני מפני שלא רצו להסתבך עם הסטיגמה ועם הדעות הקדומות הקשורות בקנאביס. ואז, בתוך כמה שנים, הם גילו שכל הלקוחות הגדולים שלהם התחילו להצטייד ב-CBD, עד כדי כך שערך ה-CBD הנמכר בבריטניה הוא כיום יותר משווי כל מוצרי ויטמין C וויטמין D ביחד. זהו שוק עצום עם פוטנציאל גידול שנע בין 300 מיליון ליש"ט ל -1.7 מיליארד ליש"ט בשנה.
העסקים הגדולים קובעים עכשיו את כללי משחק
העסקים הגדולים מאשימים את היצרנים הקטנים בייצור פגום של מוצרים, בדיווח מטעה על גבי האריזות ובכך שאינם עומדים בתקני ייצור נאותים. מלבד השפעתם על משרד הבריאות הבריטי ועל ה-FSA ביצירת מערך ביורוקרטי יקר וסבוך לאישור מוצרים, פועלות חברות המזון הגדולות לאיסור מכירת מוצרים בעלי כמות מזערית של THC. הן עושות זאת באמצעות זריעת ספק ופחד לגבי בטיחות המוצרים האלו. תעשיית ה-CBD אכן זקוקה לוויסות ובקרה טובים יותר. ישנם עסקים שמוכרים מוצרים שאינם מה שהם טוענים. אין בהם את כמות ה-CBD המוצהרת על גבי האריזה. ישנם עסקים שמוכרים את המוצרים שלהם תוך הבטחות שווא והטעיית הלקוחות לגבי מהות המוצר וסגולותיו. אבל למעשה, יש רק שני נושאים עיקריים שצריכים לטפל בהסדרת מוצר CBD: מה המוצר מכיל ואיך הוא משווק.
את הנושא הראשון ניתן לפתור על-ידי דרישה לכלל המוצרים להיות בעלי תעודת בדיקת מעבדה עצמאית. לא תעודת ניתוח (COA) ממעבדה שהוזמנה על ידי הספק אלא תעודה ממעבדה עצמאית שהוסמכה בעצמה על ידי הרגולטור. הנושא השני פתיר גם הוא, על-ידי אכיפת חוק תביעות בגין הצהרות על תועלת רפואית לצורך רווח מסחרי של מוצרים שאינם מורשים כתרופות.
למעשה, הנושאים הללו כבר מכוסים בחוקים הקיימים. הבעיה היא שהחוקים פשוט לא נאכפים.
מילה אחרונה על בטיחות הקנבידיול.
אין כבר מילים לומר על הפרופיל הבטיחותי של ה-CBD. הבטיחות הפרמקולוגית של CBD היא התכונה שהופכת את המולקולה לכל-כך פופולרית, בנוסף לסגולותיה הרפואיות. בשנות ה-'90 רשם הממשל האמריקאי פטנט על התכונות נוגדות החמצון והאנטי-דלקתיות של CBD וקבע בבירור כי בנוסף לעובדה ש-CBD איננו גורם לתחושת אופוריה ("היי") גם תופעות הלוואי המעטות האפשריות הן שוליות ובדרך כלל עוברות לאחר יום-יומיים. לא ניתן להגיע ל"מנת-יתר" של CBD והוא לא מייצר תלות או התמכרות.
בשנת 2017 קבעה ועדת הרופאים המומחים המייעצת לארגון הבריאות העולמי (WHO) כי CBD עשוי לטפל בתסמינים של 18 מחלות מוכרות ביניהן כאב, דלקת מפרקים, אפילפסיה, מחלות במערכת העיכול, פסיכוזה, חרדה, מחלות זיהומיות, סוכרת ועוד.
עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם החלו להשתמש במוצרי CBD כבר לפני 4 שנים לערך, ארגוני הספורט העולמיים הוציאו אותו מרשימת הסמים האסורים בספורט, עמותות וארגונים פועלים במרץ להסברה וחינוך הציבור לצריכה חכמה והתוצאה נראית לעין: CBD נמצא בכל מקום והוא איננו גורם לתחלואה בקרב הציבור. ההיפך הוא הנכון.
רצוי שהרגולטור יתמקד באוכלוסייה הנמצאת בסיכון, או לפחות להמליץ על התייעצות רפואית של
נשים בהריון, ילדים, אנשים הנוטלים תרופות מרשם קבועות, אנשים הרגישים ל- THC ואנשים בעלי בעיות רפואיות רב-מערכתיות מורכבות. קביעת מינון יומי מומלץ הוא נושא בפני עצמו שגוף ממשלתי יכול וצריך להעסיק בו את טובי המוחות למען עתיד של צריכה חכמה ומיטבית.
ונעבור לישראל
על רגל אחת: בתעשיית הקנאביס הרפואי עוסקים ביצירת זני קנאביס חדשים ובהשבחה גנטית של זנים קיימים, מתוך ההנחה שישנם זנים שונים המתאימים למצבים רפואיים שונים. תעשייה זו עסוקה במציאת הזן המתאים לכל מחלה ולכל חולה באופן אינדיבידואלי. המחקר בקנאביס רפואי מנסה למצוא שילובים מסוימים של קנבינואידים היכולים לחסל מחלה ספציפית ולרפא את החולה כמו תרופה "רגילה". מחקר הקנאביס הרפואי חוקר CBD, כמו גם את הרכיב בעל ההשפעה הפסיכואקטיבית THC. חברות הקנאביס הרפואי מפיקות את מוצריהן ממריחואנה, שהיא זן קנאביס עשיר ב-THC. הנטילה של מוצרים אלה נעשית לרוב בעישון של תפרחות או אידוי שמנים.
תעשיית ה-CBD, לעומת זאת, איננה עוסקת ביצירת זנים, בגידולם ובהפקתם. הטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת להפריד את מרכיבי הצמח ולהרכיב אותם מחדש במגוון צורות נטילה, כך שלזן המקורי ממנו יוצרו אין כל חשיבות. תעשיית ה-CBD איננה מנסה למצוא מוצר ספציפי המרפא מחלה אלא מאמינה כי מינון יומי עקבי של שמן CBD ושאר פיטוקנבינואידים יעיל לטיפול במגוון גדול של תסמינים ומחלות גם אם לא ירפא אותן.
משיקולים אלה, מוצרי CBD אינם מופקים ממריחואנה אלא מצמחי ההמפ, שהם זן קנאביס שריכוז ה-THC בו לא עולה על 0.3%. צמח ההמפ עצמו אינו נכלל בתקנות המזון החדשות ומשתמשים בו כבר שנים רבות בתעשיית המזון והקוסמטיקה כתוסף תזונה (בעיקר מהזרעים והגבעולים), הוא זול לגידול ופחות רגיש לאקלים ולתנאי הגידול כמו המריחואנה.
מאיר מויאל הוא מנכ"ל חברת MOYA-CBD