בשבוע בו מתכנסת הוועדה לבחינת ההחרגה CBD מפקודת הסמים המסוכנים במשרד הבריאות, חשוב לדבר על החשיבות בהסדרת הנושא. בארה"ב, בשנת 2021 נמכרו מוצרי CBD בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, וב-2026 השוק כבר צפוי לצמוח ל-17 מיליארד דולר. בישראל, חברת "דלויט" מעריכה כי תוך 5 שנים מהתרת השימוש ב-CBD, השוק צפוי לגלגל בין 1-1.5 מיליארד שקל בשנה. שוק זה מהווה הבטחה אדירה במגוון קטגוריות מוצרים, מתוספי תזונה, מזון ומשקאות, קוסמטיקה, תכשירים לעור ועוד.
מעטות הדוגמאות לחומרים פעילים שניתן לשווק במגוון כל כך רחב של קטגוריות מוצר. אילו עוד חומרים אתם מכירים שנמכרים גם כתרופה, וגם כתוסף תזונה, מזון, קוסמטיקה, ואוכל לבעלי חיים? על כן על הרשויות להכיר זאת מראש ולבצע הפרדה מוחלטת וברורה בין כל סוג שימוש, שכן ברור כי הדרישות ממוצר קוסמטי וממוצר מזון המכיל CBD שונות בתכליתן.
בעולם כבר ניתן לרכוש מוצרי CBD בקלות
מדינת ישראל עולה על רכבת ה-CBD באיחור קל לעומת מדינות העולם, אך עליה לנצל זאת על מנת ללמוד מנסיונן ובעיקר מטעויותיהן, במטרה לקדם את התעשייה בצורה מושכלת, בטוחה ואחראית. שילוב יתרונה הייחודי של ישראל כמובילה עולמית בתחום המחקר והפיתוח בקנאביס, יאפשר לצרכנים והצרכניות שמנווטים לבד בג'ונגל ה-CBD והקנאביס, גישה למוצרים בטוחים ואיכותיים. כך למשל, דו"ח שהנפיק ה-FDA, מצא כי בבדיקה שנערכה על 109 מוצרים שונים, נמצאו פערים משמעותיים בין המצויין על תווית המוצר לבין מה שהמוצר הכיל בפועל. 62% מהמוצרים לא הכילו כלל CBD - על אף שעל האריזה נכתב אחרת. מתוך המוצרים שכן נמצא בהם CBD, ב-25% מצאו כמויות חריגות של THC, החומר הפסיכואקטיבי במשפחת הקנאביס.
נתונים אלו, שנבדקו על ידי גורמים אובייקטיביים - מוכיחוים כי קטגוריית מוצרי ה-CBD, אך בראש ובראשונה הצרכנים - רק ירוויחו מרגולציה ופיקוח הדוק. המחסור ברגולציה, משאיר את הצרכנים ברחבי העולם פגיעים ותחת סיכון להשתמש במוצרים נחותים. לממשלה הישראלית יש את האפשרות לתקן זאת על ידי הסדרה שתתבסס על מדע ולא על גחמות פוליטיות או ציבוריות, לטובת בריאות הציבור. בשל ההתרגשות הרבה הנובעת מהראשוניות של התחום בארץ, הצרכנים והצרכניות תורמים שלא במודע ליותר ויותר יצרנים ומשווקים חסרי מצפון הששים למכור "שמן נחשים" בתמורה לתזרים חיובי.
מה מעכב את אישור ה- CBD בארץ?
המורכבות הרגולטורית בנוגע ל-CBD נובעת מכך שמדובר בקנבינואיד - חומר פעיל אשר קיים רק במשפחת הקנאביס, אך להבדיל מאחיו הידוע לשמצה ה-THC, ה-CBD אינו ממסטל או מייצר תחושת "היי" (אם כי הוא אכן פסיכואקטיבי במידה כזו או אחרת), וידוע כנוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד חרדה ובעל ערך לטיפול בבעיות עור. האפקט של CBD וזמן הפירוק שלו תלויים בצורת הצריכה, במינון, ובמאפיינים אישיים של המטופל\ת. תחושת ה’היי’ המוכרת מצמח הקנאביס מתייחסת לשינוי בהתנהגות ובתפיסת המציאות, ואת אלה CBD לא מייצר.
כמו בתחומים אחרים, הכוחות המניעים את התעשייה הם גם הראשונים לזהות ולהטמיע צרכים העולים מן השטח, ומקדימים את הרגולטור בהצבת הסטנדרטים הראויים. כך SEPHORA, ענקית הקוסמטיקה העולמית היתה הראשונה לפרסם תו תקן ייעודי למוצרי CBD ב 2020. ואחריה בפברואר 2021, האיחוד האירופאי הכניס את ה-CBD לרשימת הרכיבים המותרים לשימוש במוצרים קוסמטיים. דוגמה זו צריכה להוות מקור השראה לגורמים המקצועיים בישראל, אשר אמונים על הכתבת עתיד תעשיית ה-CBD המקומית. יש לקוות שעל אף שהרכבת יצאה מאוחר מהתחנה, ננצל זאת על-מנת ללמוד מנסיונם של אחרים, וכדי לקדם את התחום הפורח בצורה מושכלת, בטוחה ואחראית.
הכותב הוא שותף מייסד ומנכ"ל חברת Gynica שעוסקת בפיתוחים מבוססי קנבינואידים בתחום בריאות האישה