קית' הרינג היה מהמפורסמים שבאומני הפופ-ארט האמריקאים בשנות ה-80. הוא נולד בפנסילבניה בשנת 1958 וגילה זיקה לאומנות מרדנית מגיל צעיר מאוד. לצד חולצות עם איורים שונים הקשורים ללהקת הגרייטפול-דד, הרינג הצעיר גם יצר ומכר חולצות בסימן התנגדות לממשלת ריצ'רד ניקסון, ובגיל 20 עשה את מה שעושים אמריקאים רבים שרוצים להצליח בעולם הרחב שנקרא אומנות, ועבר לניו-יורק. הוא יצא מהארון בימים שהדבר לא היה מובן מאליו כפי שהוא כיום, למד בבית-ספר לאומנות ויזואלית, ומצא עניין רב בתרבות הגרפיטי שהתפתחה מאוד בתחנות המטרו בעיר ועל קרונות הרכבת התחתית עצמם.
עוד רגעים בהיסטוריה של הקנאביס:
>> הרופא שהביא את הקנאביס אל המערב
>> המדינה הראשונה שאסרה את השימוש בקנאביס
>> הנשיא האמריקאי שגידל ומכר קנאביס בעצמו
הרינג החל להתפרסם בעקבות ציורי הגיר (שהיו גם ציורי קיר) שיצר בתחנות הרכבת ובמעברים תת-קרקעיים ברחבי ניו-יורק, ובשנת 1980 החל להציג את ציוריו גם בתערוכות. באמצע שנות ה-80 החל להציג תערוכות שונות גם מחוץ לגבולות ארצות-הברית, וברחבי כל העולם הפך שמו למוכר וידוע בתחום האומנות העכשווית. הוא הפך לחבר קרוב של כמה מהשמות המוכרים ביותר בתרבות האמריקאית, ביניהם האמן אנדי וורהול והזמרת מדונה.
הקנאביס – חלק בלתי נפרד מיצירתו
קית' הרינג עסק בהרבה תחומים שנגעו לו באופן אישי, מקידום הקהילה הגאה (אליה השתייך) ועד להעלאת המודעות למחלת האיידס (ממנה סבל). כאומן פורץ דרך, לא תופתעו לגלות שקית' הרינג גם היה משתמש בקנאביס באופן קבוע. נכון, הרבה אנשים משתמשים בקנאביס, אבל אצל הרינג היה מדובר בחלק בלתי-נפרד מהיומיום ומתהליך היצירה שלו.
גיל ואסקז, העומד בראשות "קרן קית' הרינג" לשימור יצירותיו ולסיוע לחולי איידס, אמר בראיון למגזין High Times: "קית' עישן לעתים קרובות מאוד אחרי שהוא צייר. אף פעם לא לפני. הוא היה מעשן אחרי שצייר ומסתכל על ציורים במשך זמן מה. למען האמת, זה גם היה סוג של תרפיה עבורו. כל-כך הרבה אנשים עישנו אז, אבל שמרו את זה בשקט. אני בטוח ש(אם הוא היה חי) הוא היה בחזית המאבק ללגליזציה של קנאביס כתרופה, כי זה עזר גם לו".
גיל ואסקז וקית' הרינג היו חברים קרובים מאוד, עד שהאחרון נפטר בשנת 1990 מסיבוכים של מחלת האיידס. בשיתוף עם שתי חברות המייצרות כלי עישון ואידוי, יזם ואסקז תערוכת אומנות זכוכית, המבוססת על יצירותיו של הרינג ומעוטרת בהן, ואשר מהווה מעין מחווה לעולם הקנאביס. מרבית המוצגים בתערוכה הם למעשה כלי עישון מסוגים שונים. "אני חושב שמה שניסינו לעשות כאן הוא לספר סיפורים שונים על קית'", אמר ואסקז. "חשבנו על שיתוף הפעולה הזה כדרך לספר את הסיפור של קית' כצרכן קנאביס, וכמישהו שעישון קנאביס היה חלק בלתי נפרד מחייו."