ההיסטוריה של הספורט מלאה בסיפורים על כישרונות מזהירים שהתרסקו באותה עוצמה ומהירות בה עלו. ברוב המקרים, הפרשות שמסיימות קריירת ספורט נסובות סביב שימוש בסמים וחומרים משפרי ביצועים. מבין כל השמות האלו, אין ספק שיש שם אחד שהפך בדורנו כמעט למילה נרדפת להצלחה מטאורית בעולם הספורט - מייקל פלפס. פלפס יירשם לנצח בהיסטוריה כאחד השחיינים המוכשרים ביותר שהגיעו אי פעם לאולימפיאדה ואחד מגדולי המדליסטים.

במקרה של פלפס, בניגוד לאגדות ספורט רבות אחרות, כאן אין פרשיה של צריכת סמים קשים, מעשי הונאה או עבירות מין. רק שנים בודדות לפני שארגוני הפוטבול והכדורסל האמריקאים בחרו להסיר את החומר מרשימת החומרים האסורים, פלפס עבר הליך משמעתי בגלל צריכת קנאביס. אם זה נשמע לכם מצחיק או מגוחך, זו כנראה הראייה הגדולה ביותר לדרך הארוכה שעשתה המודעות לצמח בתקופה כל כך קצרה.

הנער ששבר את כל השיאים

על אף ההישגים המרשימים שהגיע אליהם, נקודת הפתיחה של פלפס לא הייתה קלה. כבר בגיל ההתבגרות המוקדם הוא התמודד עם הפרעות קשב וריכוז חמורות. למרבה המזל, הוא זכה להזדמנות שלא הרבה נערים במצב הזה מקבלים ומצא את התשוקה שאליה הוא יוכל לתעל את המרץ הזה למטרה חיובית. האהבה הגדולה שלו לשחייה אפשרה לו למצוא מקום של מנוחה בתוך מציאות של אי שקט גדול. המחויבות הבלתי מתפשרת הזו לתחום הוכיחה את עצמה כבר בגיל מוקדם. לפני שמלאו לו 16 הוא כבר שבר את שיא העולם הראשון שלו ולאחר יום הולדתו ה-16 כבר זכה במדליית זהב ראשונה באליפות העולם בשחייה.

עם זאת, אולימפיאדת בייג'ינג היא זו שקיבעה באופן סופי את שמו של פלפס בהיסטוריה, כשהוא מתחיל לגרוף מדליה אחר מדליה. נכון להיום, פלפס הוא אלוף העולם שמחזיק במספר הרב ביותר של מדליות, עם 28 מדליות אולימפיות, מתוכן 23 מדליות זהב, ו-33 מדליות מאליפויות העולם (מתוכן 26 זהב). אך הנסיקה המטאורית בשמי ההצלחה נקטעת בערב אחד של מסיבה.

השעיה של שלושה חודשים על צריכת קנאביס

לעתים קרובות, רבים מאיתנו נופלים לכשל הזה – אנחנו רואים גיבור של החיים מגיע להישגים המרשימים ביותר ובאופן אוטומטי אנחנו מקנים לו מעמד של על-אדם. ואכן, קשה מאוד היה להסתכל על שיאן עולם כמו פלפס ולהזכיר לעצמנו שמדובר בילד אמריקאי בן 23 (בזמנו), כזה שרוצה ליהנות במסיבות אחווה בקולג'.

לכן, לא קשה להבין את מידת ההלם והזעזוע שהביעה תקשורת הספורט העולמית, כשנחשפה התמונה של פלפס במסיבה באוניברסיטת דרום קרוליינה מעשן מבאנג. באותם ימים, זה היה דבר שגיבורי על ממש לא אמורים לעשות. ההשלכות לא איחרו לבוא. תוך כמה ימים בלבד הודיע איגוד השחייה האמריקני כי פלפס מושעה מפעילות ספורטיבית למשך שלושה חודשים וחברת הדגנים קלוגס ביטלה באופן מידי את החוזה שלו כפרזנטור המותג.

על אף הנזק התקשורתי והצעד המשמעתי, עבור פלפס היה מדובר רק במכה קלה בכנף וההשעיה לא מנעה ממנו להמשיך ולגרוף מדליות בלונדון ובריו.

בשנה שעברה, שימש פלפס כמפיק בכיר בפרויקט הדוקומנטרי "משקל הזהב", המציג בצורה כנה וחשופה את המתחים האדירים שספורטאים אולימפיים נדרשים להתמודד איתם באופן מתמיד. זוהי הצצה חשובה על אותו פן אנושי וארצי שאנחנו נוטים להתעלם ממנו לעתים כל כך קרובות כשזה מגיע לגיבורים שלנו. סביב הפקת הסרט פלפס גם חושף את עצמו לראשונה כמי שכמתמודד עם חרדות ודיכאון. מדובר בצעד שספורטאים מעטים בלבד בחרו לנקוט בו.

במובנים רבים, מייקל פלפס הוא גיבור פעמיים. הוא בחר להציג באומץ בפנינו את שני צדי המטבע של התעצומות האנושיות. לצד ההישגים העל אנושיים וחסרי התקדים שלו, הוא מהווה תזכורת חדה וברורה שגם אלו שאנחנו מציבים כאידיאל, מתמודדים עם חולשות ופחדים אנושיים מאוד.

בסופו של יום, פלפס בחר בדרכים יחסית בריאות ובלתי מזיקות לנהל את חולשותיו. בהרבה מובנים, הוא סימן את נקודת הפתיחה של השינוי התודעתי שמביא היום לרפורמות משמעותיות בעולם הספורט כשזה מגיע למעמד הקנאביס כסם מסוכן. היום, כשהמודעות ליתרונות הקנאביס ברורה מאי פעם ומסך העשן של המיתוסים הולך ומתפוגג, מובן עד כמה פרשיית הקנאביס שלו היא הרבה יותר פארסה מאשר טרגדיה.