"נפלה חתיכה מעוגיית קנאביס על הרצפה והכלבה שלי (4 קילו) הספיקה לאכול אותה, יש בחתיכה שאכלה בערך 0.05 גרם. עד כה עשיתי מה שעושים עם אנשים, שזה לתת לה לאכול כמות נחמדה של אוכל רטוב בתקווה שהיא תלך לישון ותעביר את ההשפעה בשינה. יש צורך לעורר הקאה או רק לעקוב בינתיים?". זו הייתה אחת השאלות שעלתה לאחרונה בקבוצת הפייסבוק "וטרינרים עונים", קבוצה שבה מעלים שאלות בנוגע לבריאות של כלבים וחתולים ומקבלים תשובות והמלצות מווטרינרים. בין היתר, אפשר למצוא שם שאלות בנוגע לקנאביס ובעלי חיים, שלרוב מתחלקות לשניים: עד כמה קנאביס ומרכיביו יכולים לסייע לבעיות שונות אצל כלבים, ו"הצילו הכלב שלי בלע עוגיית מריחואנה". השימוש ההולך וגובר בוויד והמודעות אליו, הפיכתו לחוקי לצרכי פנאי במדינות רבות ולחוקי לצרכים רפואיים במדינות רבות נוספות, גרמו לעלייה חדה במקרים של צריכה בשוגג של קנאביס על ידי חיות מחמד, כמו גם את למודעות גדולה יותר לעובדה שהוא יכול גם להיות מסוכן עבורם. לצד מה שנראה כמו פוטנציאל ענק לתרופות מבוססות קנאביס גם בתחום הווטרינרי, אחד הדברים שקריטי להבין הוא שקנאביס רעיל עבורם.
"חשבנו שהכלב שלנו חטף שבץ, מתברר שהוא פשוט היה מסטול", הייתה הכותרת לכתבה בנושא בוושינגטון פוסט, שהצביעה על הקשר בין הלגליזציה לעלייה בצריכת מריחואנה אצל כלבים. בכתבה מתואר בין היתר סיפורה של מיילי אפלטם, שחזרה הביתה וגילתה שצנצנת שלמה של אדיבלס – מוצרי קנאביס אכילים – שהייתה על שולחן הקפה שלה, זרוקה על הרצפה ותכולתה איננה. ארני, הפג בן התשע של הבוס שלה, שעליו שמרה בזמן שהוא היה בחופשה, ישב על כורסא עם פנים מעוותים ונראה כמעט קטטוני. הפג הקטנטן צרך בין שמונה לעשרה מ"ג של THC. מיילי נכנסה לפאניקה והתקשרה למרכז הרעלות לבעלי חיים, שם המליצו לה ליצור קשר דחוף עם וטרינר. הרופא של ארני הציע שתחכה איתו בבית ותתן לו לנוח. היא עשתה כעצתו, ואחרי 12 שעות שבהן הוא חווה סימפטומים שונים כמו בריחת שתן, תגובתיות יתר ואפאטיות, הוא החל לאט לאט לחזור לעצמו. לארני היה מזל; לא כל הכלבים שנשנשו קנאביס הצליחו לצאת מזה כל כך בקלות.
למעלה מחצי מהמדינות בארה"ב אישרו שימוש בקנאביס רפואי, ב-21 מהן הוא חוקי לצרכי פנאי. הווטרינרים במדינות הללו רואים עלייה משמעותית בהרעלות קנאביס אצל כלבים. ד"ר קריסטין קיפר, וטרינרית בבית חולים לחיות בוושינגטון די.סי, מספרת שבמרפאה מטפלים מדי שבוע בלפחות שישה כלבים שאכלו וויד, עלייה ניכרת מאז שדי.סי הצביעה על לגליזציה של קנאביס לפני שמונה שנים. השנה לראשונה החליטו ב-ASPCA, צער בעלי חיים האמריקאי, להכניס לרשימת החומרים הרעילים לחיות מחמד שהם מפרסמים מדי שנה גם קנאביס. בארגון מספרים שב-2022 נרשמה עלייה של 300 אחוז בפנייה אליהם לגבי בעלי חיים שאכלו קנאביס, לעומת לפני חמש שנים. האפשרות לשמור על חיות המחמד מהרעלת קנאביס, אומרים וטרינרים, תלויה במודעות של הבעלים שלהם לעובדה שהחומר מסוכן עבורם, וכן במודעות לסימפטומים במקרה שהכלב בלע את הסטאש של בעליו.
על פי ה-ASPCA, רוב המקרים של הרעלת קנאביס בכלבים הם בגלל מאפים שיש בהם וויד. זה יותר מסוכן עבורם מאשר לבלוע תפרחת, למשל, כי ריכוז ה-THC באדיבלס לרוב גבוה יותר. ובעוד שמשתמשים אנושיים יכולים להגביל את עצמם למנה או שתיים של אדיבלס, הרי שכלבים לא רואים בעיניים ולרוב פשוט יבלעו את כל מה שנמצא מולם. "הם יכולים לאכול תבנית שלמה של בראוניז בקלות או באטש שלם של עוגיות", אומרת טינה ויסמר, דירקטורית בכירה ב-APCC, הזרוע המומחית בהרעלות של ה-ASPCA לוושינגטון פוסט. כמובן שכלבים יכולים גם לצרוך תפרחות, או אפילו חלקי גו'ינטים בבית או ברחוב, מקרים שהופכים נפוצים יותר אחרי אירועים גדולים. ההשפעה של וויד על כלבים היא חזקה פי חמש מההשפעה שלה על בני אדם. גודל הכלב גם רלוונטי – כמובן שכלבים קטנים יתמודדו פחות טוב עם הרעלת קנאביס.
גם חתולים נמצאים בסיכון לעיכול קנאביס דרך אדיבלס, אבל הם יותר נוטים לנשנש תפרחות, אומרת ויסמר, וזה בהחלט מסוכן עבורם. חתולים יחוו את אותם סימפטומים של הרעלת קנאביס כמו כלבים. חשוב להזכיר שחיות מחמד לא נפגעות מעישון פאסיבי, ואם אתם מעשנים בסביבתן הן לא ייפגעו, אבל שאיפת עשן ישירות לפרצוף שלהן בהחלט יכולה לפגוע בהן. בכל מקרה, בעלי חיות מחמד שהם גם צרכני קנאביס צריכים להיזהר ולשים לב שהם שומרים מכל משמר שהחיה שלהם לא תגיע לחומר. "כל חשיפה של חיה לקנאביס מעמידה אותה בסיכון", אומרת לורי טלר, נשיאת איגוד הווטרינרים האמריקאי. "בין אם זה בבית, בין אם אתם מבקרים מישהו שמשתמש או אפילו בחוץ".
בעלי חיים מגיבים ל-THC בצורה שונה מבני אדם. הם לא חווים היי או סוטול, אלא הרעלה. בין הסימנים שהם עלולים להראות במידה שצרכו קנאביס – לטרגיות, דיכאון, שינויים בלחץ הדם ובקצב פעימות הלב, הקאות, פרכוסים, אישונים מוגדלים, ייצור מוגבר של רוק וירידת בטמפרטורת הגוף. חיית מחמד שהורעלה יכולה להיראות כאילו היא שיכורה, מסבירה ויסמר, הרבה תנועות לא רצוניות, רעד, התנודדות, חוסר יכולת ללכת. הם יכולים להיבהל ולקפוץ אחורה אם עשיתם תנועה לקראתם ונראים מבוהלים באופן כללי. כלבים עלולים לא להיות מסוגלים לתת שתן ולא להגיב לשם שלהם. במקרים חמורים, עלולים גם להיווצר בעיות נשימה או אפילו קומה. מקרי מוות הם נדירים ביותר אבל לא בלתי אפשריים. ומאחר שאדיבלס הרבה פעמים מגיעים בצורת שוקולד או ממתקים, הרי שהכלבים, שגם שוקולד רעיל עבורם, עלולים לסבול מהרעלה כפולה.
מה קורה אם יש סיבה לחשוד שרקסי או מיצי צרכו קנאביס? אם חיית המחמד מראה סימני הרעלת קנאביס, מומלץ מאוד להתקשר מיד לווטרינר. בקבוצת "וטרינרים עונים", רובם ממליצים לגרום לכלב להקיא את מה שאכל, אולי כדי להפחית מעט את הנזק. במקרים קשים הטיפול יכלול מתן נוזלים, גרימת הקאה או סיוע תרופתי לייצוב לחץ הדם. אחת הבעיות היא כשלא יודעים אם התגובה היא בגלל קנאביס או מסיבה אחרת. הסימפטומים, מסבירה ויסמר, מזכירים בעיה נוירולוגית ולכן זה יכול להיות מבלבל. מי שחושד שחיית המחמד שלו אכן אכלה קנאביס, מומלץ מאוד שיגיד לווטרינר את האמת. "לא אכפת לי אם עישנתם וויד או לקחתם אדיבלס", אומרת ויסמר, "אכפת לי שאתם צריכים לנעול את החומר איכשהו ולמנוע לחלוטין גישה אליו לחיות הבית. אם יש סיכוי שהכלב או החתול כן הצליחו להגיע לזה, תהיו כנים ושקופים איתי. אני לא אגיד לאף אחד, אני רק רוצה לעזור לחיה שלכם".
ההמלצה של רוב הווטרינרים היא להתייחס לקנאביס כמו שאתם מתייחסים לכל תרופה בבית כשיש ילדים בסביבה. פשוט שמרו אותו בקופסה סגורה בארון נעול והקפידו להחזיר מיד לאחר השימוש. כשאתם בחוץ, לכו עם הכלב רק עם רצועה, ושימו לב מה הכלב מכניס לפה. זה נכון לא רק לקנאביס כמובן.