הטיפול בקנאביס רפואי נחשב לטיפול פשוט יחסית בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים, עקב היותו מבוסס על מספר מוגבל מאד של מוצרים וחומרים פעילים, אך המודעות הציבורית שקיימת לגביו היא לא בהכרח מעמיקה יותר. זו הסיבה ששאלות רבות מעסיקות מטופלים שרק קיבלו את הרישיון וגם מטופלים וותיקים. כדי להבין את הבסיס לטיפול מוצלח בקנאביס רפואי ולענות על כל השאלות 'הבוערות' שמטרידות מטופלי קנאביס, הזמנו לשיחה את דורית זכאי, רוקחת אחראית בסופר-פארם סניף איכילוב, ואת טארק סואן, רוקח אחראי בסופר-פארם סניף ארלוזורוב תל אביב.
כיצד יודעים מהו המינון האפקטיבי ביותר לטיפול ואילו זנים הכי טוב לקחת?
המינון ההתחלתי לטיפול נקבע על ידי הרופא המטפל, בהתאם לאינדיקציה ולמודל הטיפול של משרד הבריאות לפי נוהל IMC-GCP לטיפול בקנאביס רפואי. הקנאביס ניתן להקלה בסימפטומים ובמאפייני המחלות למטרת טיפול בהתוויות הרפואיות השונות שבגינן הוא נרשם למטופל. ככלל, הכמות ההתחלתית המומלצת על ידי משרד הבריאות לטיפול בקנאביס רפואי היא כ-0.6 גרם ליום או כ-20 גרם לחודש, בהתאם לשלב הראשון במודל הטיפול ההדרגתי של משרד הבריאות.
סוג המוצר והמינון של החומרים הפעילים שקיימים בו ייקבעו בדרך כלל בהתאם להתוויה שבגינה נרשם למטופל השימוש בקנאביס רפואי. למשל, בהתוויות אונקולוגיות ובמקרים רבים של תסמונות כאב יירשמו בדרך כלל מוצרי THC RICH עשירים ב-THC, ובמחלות דלקתיות יירשמו מוצרי CBD RICH העשירים ב-CBD. בהדרגה תהיה העלאה של המינון, זאת עד למציאת המינון האפקטיבי לפי המלצת והגדרת הרופא המטפל, שהוא המינון שיניב מקסימום השפעה רפואית ומינימום תופעות לוואי.
תהליך ההתאמה של הזן והמוצר הנכון למטופל ייעשה בדרך כלל במעמד המפגש עם הרוקח, שישאל את המטופל מספר שאלות לגבי הרגלי הצריכה שלו ויעדי הטיפול שלו, ובהתאם ימליץ לו על דרך הטיפול ההתחלתית המתאימה ביותר עבורו. חשוב לזכור כי ישנם משתנים רבים שקשורים לשאלה הזו, החל מנתונים פיזיולוגיים, כמו משקל וקצב חילוף החומרים של כל מטופל, ועד לסוג וכמות החומרים הפעילים שקיימים בכל זן או מוצר קנאביס, הנמדדים בהתאם להשפעה היחסית שלהם על כל מטופל לפי מאפייניו הפיסיולוגיים האישיים. לפיכך, מדובר בתהליך של ניסוי וטעיה, בו מתחילים ממינון נמוך, מקפידים על שימוש בטבלת איזון עצמית, הנקראת גם טבלת צריכה ובהדרגתיות, תוך תיאום עם הרופא המטפל, מבצעים העלאה הדרגתית של הכמות הנצרכת בכל פעם עד להגעה למינון אפקטיבי, שישיג מקסימום השפעה חיובית של דיכוי סימפטומים ומינימום תופעות לוואי שליליות".
מהי דרך הצריכה הטובה ביותר שתפיק מקסימום השפעה מהטיפול בקנאביס רפואי?
תצורת הצריכה תיקבע בהתאם לצרכי המטופל, היכולות שלו וההרגלים שלו. למשל, אנשים שמסוגלים לעשן ורגילים לעשן, יינתן להם במקרים רבים טיפול בעישון. לחלופין, אנשים שמעדיפים טיפול בתפרחת על פני טיפול בשמן, אך לא מסוגלים לעשן בצורה אפקטיבית, יינתן להם טיפול באידוי.
ככלל, תפרחות שנצרכות באידוי או בעישון יגרמו להשפעה חזקה ומהירה יותר לעומת צריכה בשמן, וגם קצרת טווח יותר. שימוש בשמן מתאים יותר למצבים בהם קיימים תסמינים כרוניים, מתמשכים וחמורים יותר (כמו גם לאנשים שנמנעים מצריכה בעישון או באידוי בשבת ממניעים דתיים ולכן משלבים בטיפול גם צריכה של שמן).
מלבד המאפיינים הפיסיולוגיים וההשפעה האינדיבידואלית המורגשת, ישנו גם האספקט הכלכלי שלעיתים גורם לאנשים להעדיף זנים מסוימים על פני זנים אחרים כיוון שהם זולים יותר לרכישה. שקלול של כל המאפיינים הללו יניב בסופו של תהליך, את ההתאמה הטובה ביותר לכל מטופל. כמובן, נושא זה צריך להיות במעקב מתמיד של הרופא המטפל כדי לוודא שהמטופל ממשיך להשיג את יעדי הטיפול בטווח הארוך".
האם צריכת קנאביס עלולה להיות מסוכנת ולגרום למצב של "מנת יתר"?
קנאבינואידים הם חומרים אנדוגניים בגוף האדם, כלומר שחומרים דומים להם מבחינה מולקולרית מיוצרים על ידי הגוף בתהליך טבעי, ולכן הסבירות מבחינה ביולוגית להגיע למצב ממשי של סכנת חיים בגלל צריכת קנאביס אינה גבוהה. יחד עם זאת, הסבירות אינה גבוהה אך קיימת, ולכן אסור להתייחס לצריכת קנאביס בתור עניין שבשגרה אלא בתור טיפול תרופתי לכל דבר ועניין, בין היתר עקב העובדה שעשויות להיות לה תופעות לוואי במידה ונעשה שימוש לא נכון במוצרי הקנאביס.
אילו תופעות לוואי נפוצות עלולות להתרחש אחרי צריכת קנאביס, ואיך מתמודדים איתן או נמנעים מהן?
ישנן תופעות לוואי נפוצות לא מבוטלות שעלולות לנבוע מצריכת קנאביס, ביניהן עלייה בקצב לב, התקפי חרדה ופאניקה, בחילות והקאות ובמקרים קיצוניים גם התקפי פסיכוזה (לפי מחקרים מסוימים שנערכו בעבר). לכן ההמלצה היא לצרוך קנאביס בפעם הראשונה בהשגחה של אדם אחר כדי לנסות להימנע מהשפעות מיותרות של תופעות לוואי כמו סחרחורת ובלבול.
חשוב מעל הכל, להזכיר את הצורך ליטול את הקנאביס בצורה הדרגתית ואחראית, מה שמתבטא בעיקר במינון מבוקר והיצמדות לתכנית הטיפול שהוגדרה על ידי הרופא. לרוב, תופעות לוואי "חמורות" נובעות לאחר צריכת מינון עודף של קנאביס. כמו כן, תמיד יש לדווח לרופא המטפל על כל מצב רפואי חריג כמו למשל, עלייה בקצב הלב או הרגשה כלשהי של אי נוחות, כיוון שזו עלולה להיות עדות לתופעת לוואי או השפעה שלילית שיש לזהותה בזמן.
האם צריכת קנאביס רפואי עלולה לגרום להתמכרות פיסיולוגית ו/או פסיכולוגית?
שימוש ממושך בקנאביס עלול לגרום לתלות פיזית כמו גם לתלות נפשית, ובכך למצב של התמכרות לכל דבר ועניין. ככל שגיל הצריכה מתחיל בשלב מוקדם יותר, בעיקר בגילאי העשרה, הסיכוי לפיתוח תלות מאחד הסוגים הללו הוא גדול יותר. היות שמדובר בחומר בעל אפקט מרגיע ומטשטש, המסייע לא רק להתמודדות פיזית אלא גם נפשית עם המציאות, אנשים עלולים לפתח בו תלות קבועה, כזו שגורמת לפגיעה בתחומים שונים בחייו של המטופל".
בשל כך, מטופל שמבחין בכך שיש לו קושי לעשות הפסקה בצריכה, חש בעצבנות כאשר אין לו יכולת לצרוך את התרופה, צריך לדעת שיכול להיות שמדובר בסימן ראשוני לכך שייתכן ומדובר במצב שדורש התייעצות עם גורם מקצועי לגבי גמילה מסודרת. ככלל, מי שמרגיש שצריכת הקנאביס עושה לו לא רק טוב אלא גם רע, מבחינה פיזית או נפשית, צריך להתייעץ לגבי הנושא עם הרופא המטפל.
האם מותר לשלב צריכת קנאביס רפואי עם תרופות אחרות, וכיצד ניתן לדעת האם תרופה מסוימת היא בטוחה או אסורה לשימוש במקביל לקנאביס?
כל נושא האינטראקציה של קנאביס עם תרופות אחרות, כלומר התופעות שעלולות להתרחש בשל "התנגשות תרופתית", בין חומרים פעילים הקיימים בקנאביס והשפעתם לבין אלו הקיימים בתרופות אחרות - הוא נושא שנחקר היום לעומקו ולמען האמת לא ידוע לגביו מספיק לעולם הרפואה המודרני. היעילות היחסית של החומרים הפעילים בקנאביס בהשוואה ובמקביל לפעילותן של תרופות מרשם שונות עדיין נחקרת, ולכן לא קיימים היום מספיק נתונים מדויקים לגבי הנושא שאפשר להתבסס עליהם במאה אחוז.
בין האינטראקציות שכן מוכרות היום לעולם הרפואה, ניתן למנות למשל את הקשר בין צריכת קנאביס לבין הגברת ההשפעה של תרופות המיועדות לדיכוי מערכת העצבים המרכזית, או לחלופין תרופות להורדת סוכר בדם ולחץ דם. כל אינטראקציה שכזו עלולה לגרום לתופעות לוואי לא מבוטלות, בדרך כלל להשפעת יתר של צניחה בלחץ הדם או רמת הסוכר למשל. לכן חובה להתייעץ בנושא עם הרופא המטפל, ובכל מקרה לא להתחיל ליטול קנאביס רפואי בשום מינון עד לאחר היוועצות עם הרופא המטפל בנוגע לאינטראקטיביות פוטנציאליות עם תרופות קיימות שהמטופל לוקח.
אינטראקציה בין קנאביס ותרופות מסוימות אינה נחשבת להתוויית נגד (קונטראינדיקציה) שפוסלת את הטיפול בקנאביס, בניגוד למשל, לסיכון תורשתי מאובחן ללקות בהתקף פסיכוטי. בכל מקרה לגופו, אינדיקציה ספציפית עם תרופה ספציפית עלולה להוות גורם פוסל או מעכב לטיפול רק בהחלטת הרופא המטפל, איתו חובה להתייעץ בכל מקרה של נטילת קנאביס במקביל לתרופה אחרת, בטרם נטילת הקנאביס הראשונית".
מה עושים במידה והזנים הקבועים שלי לא נמצאים במלאי ביום האספקה
מדובר בתופעה בעייתית מאד שלצערנו קורית לא מעט בשוק במצבו הנוכחי. ההמלצה למטופל היא לנסות לעשות שימוש בזן אחר מאותה קטגוריית טיפול, שיהיה בעל מאפיינים דומים ככל הניתן מבחינת סוג וכמות החומרים הפעילים. חלק מתהליך ההתאמה של זן חדש הוא ניסוי וטעיה ולכן ניתן לדעת מהו הזן הנכון רק לאחר שמנסים. חשוב לדעת, שניתן למצוא כמעט בכל המקרים זן שיעורר השפעה דומה, ולכן במידה והזן הרלוונטי לא נמצא במלאי של שום ספק אפשרי, כדאי לשקול לנסות זן אחר עליו ימליץ הרופא או הרוקח.
יש חשיבות לרצף טיפולי ולא לשווא רבים מהמטופלים מנסים למצוא את אותם הזנים בכל פעם, אך לא תמיד ישנה אפשרות לעשות כן. במידה וזה קורה, חשוב לזכור כי ישנם מטופלים שמגלים כי השינוי בזנים באספקה החודשית דווקא עושה להם טוב מאד, לעיתים אפילו על בסיס קבוע של אחת לחודשיים. נכון שזה לא בטוח יתאים לכל אחד, אבל חשוב לדעת לא לפחד משינוי בזן העיקרי עליו מתבסס הטיפול, כיוון ששינוי זה עשוי להוליד השפעה חיובית ולא בהכרח לגרור השפעה שלילית.
האם מותר לצרוך קנאביס רפואי מחוץ לבית במרחב ציבורי?
החוק בישראל לא פשוט בנושא הקנאביס ולא תמיד מתייחס לכל מקרה לגופו בצורה יעילה וברורה. כיוון שחוסר בהירות בחוק מובילה תמיד לאי וודאות ובעיות, השאלות בנושא החוקיות של צריכת קנאביס הן שאלות נפוצות מאד.
עד לשנת 2017 היה אסור להשתמש בקנאביס מחוץ לבית בשום צורה וגם לשאת אותו. בשנת 2017 עדכן משרד הבריאות את תנאי הרישיון, באופן המאפשר למטופלים להחזיק בשמן באריזה המקורית שלו ובכמות שלא תעלה על הכמות החודשית המאושרת ברישיון, ובאשר לתפרחות קנאביס, באריזה המקורית ובכמות שלא תעלה על כמות קנאביס השווה לכמות הנדרשת לחמישה ימי צריכה.
באשר לאפשרות השימוש, קיימות יותר מגבלות. לגבי שמן קנאביס רפואי בתצורת שימוש תת לשונית או בתצורה אחרת, שאינה אידוי או עישון של השמן, מותר השימוש בכל מקום בו לא קיים איסור פרטני. לגבי מוצרי קנאביס לשימוש רפואי (מוצרי תפרחות או מוצרי שמן), מותר השימוש בתצורת שימוש של אידוי, ולא עישון, בכל מקום ובלבד שהשימוש במוצרי הקנאביס יעשה ללא נוכחות אדם נוסף, בחדר נפרד עם אוורור סביר ובאישור המחזיק בנכס וכל עוד אין מדובר במקום בו קיים איסור פרטני לשימוש. על אף האמור, במקומות ייעודיים לקטינים חל איסור שימוש באידוי.
למרות התיקון ולמרות שזו תצורת הצריכה הכי נפוצה בישראל, ניתן לצרוך קנאביס בעישון אך ורק במקומות שפורטו במפורש ברישיונו של המטופל.
על אף האמור, אין להשתמש במוצרי קנאביס לשימוש רפואי בכל צורה, באזורי עבודה בהם אסור השימוש בקנאביס לבעלי המקצוע, או במקום בו קיים איסור פרטני לעניין שימוש או החזקה, וכן חל איסור החזקה או שימוש במוצרי קנאביס לשימוש רפואי בכל תצורה, באזורי מכס (לרבות שדות תעופה, נמלים, מעברי גבול וכו').
האם מותר לנהוג אחרי צריכת קנאביס רפואי, וכיצד ניתן לשלב בין השניים בחיי היום יום?
בהתאם לחוק, אסור בתכלית האיסור לנהוג "תחת השפעה" בין היתר של קנאביס.
האם מותר ובטוח לצרוך אלכוהול בזמן הטיפול בקנאביס רפואי?
כמעט ואין מחקרים קליניים שבחנו את הקשר בין צריכת אלכוהול לבין צריכת קנאביס, אך ממצא אחד שכן מגובה מחקרית הוא שצריכת אלכוהול בעת השפעת קנאביס עשויה לגרום לעלייה בריכוז הזמני של THC בזרם הדם ובכך להשפעה מוגברת של החומר הפעיל בקנאביס. עלייה זו עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות יותר של סחרחורות ותופעות נוספות המאפיינות צריכת מינון עודף של קנאביס, ולכן מומלץ להימנע מכך.
האם ניתן לאחסן מוצרי קנאביס בשקיות בהן הם נמכרים או שחובה להשתמש בפתרון אחסון אחר לטווח הארוך?
הכי חשוב לשמור את הקנאביס במקום קריר ויבש והרחק מהישג ידם של ילדים. אפשר לשמור את הקנאביס בשקיות בהן הוא נמכר היום. כמו כן, אפשר גם לעשות שימוש בפתרונות אחסון שונים ומגוונים שקיימים בשוק העשויים זכוכית ופלסטיק. הדבר היחיד שחשוב הוא לא לעשות שימוש בשום סוג של שקיות ניילון פשוטות כיוון שהן עשויות לפגוע בפרחי הקנאביס.
האם רישיון הקנאביס שלי חייב להימצא עליי בכל עת או שניתן להשתמש במסמך מצולם?
היום רוב הרישיונות והמרשמים של מטופלי קנאביס חתומים באופן דיגיטלי והמטופל מדפיס את הרישיון בעצמו, לכן אין יותר דבר כזה "רישיון מקורי". עקב השינוי שנעשה בחוק וההתנהלות שהינה דיגיטלית לחלוטין, אין יותר התייחסות למסמך מקורי ולכן אין שום מניעה להשתמש במסמך שמדפיס המטופל בבית לכל צורך ועניין.
האם מותר לטוס לחו"ל עם קנאביס רפואי, וכיצד עושים זאת?
אין הרבה מדינות שמאפשרות כניסה לגבולותיהן עם קנאביס רפואי, גם כאשר הדבר מהווה טיפול רפואי מאושר להתוויות שקיימות באותה מדינה. במדינות שכן ניתן לעשות בהן את זה, כדוגמת ספרד או הולנד למשל, יש לבקש אישור מיוחד לכך בכתב מהשגרירות הרלוונטית, ולאחר מכן לתרגם את רישיון הקנאביס הישראלי בעזרת נוטריון מורשה לשפה הרלוונטית שנדרשה על ידי השגרירות בה הוגשה הבקשה. בכל מקרה, מדובר בתהליך לא פשוט ולכן כדאי לברר את העניין מראש היטב.