מבחינה היסטורית, אמסטרדם בהחלט מזוהה כבירת הקנאביס של אירופה. הבירה ההולנדית ידועה ברחבי העולם במדיניות אי-ההפללה על שימוש בקנאביס בה היא נוקטת, אך השנים חולפות, אירופה מתקדמת, ונראה כי מדינות נוספות עושות צעדים משמעותיים בדרך למתן לגיטימציה לצמח ולמרכיביו.
מעל לכולן נמצאת גרמניה: ב-2017 חלה רפורמה משמעותית אשר קבעה כי כל רופא בגרמניה רשאי לרשום קנאביס רפואי למטופליו, ואלו יכולים לרכוש את התרופה בקלות בבתי-מרקחת רבים ברחבי המדינה. בהתחשב בכלכלה החזקה מאוד של גרמניה ובאוכלוסייתה המונה למעלה מ-80 מיליון תושבים, הביאה הרפורמה המקלה למהפכה של ממש בתעשיית הקנאביס הרפואי במדינה.
לגליזציה מלאה, כמובן, עדיין רחוקה. עם זאת, שינויים מתמידים בחוק ורפורמות שונות מקדמים את הנושא ומביאים לתעשייה שוקקת בשוק הגרמני, ובמהלך החודש הקרוב יתקיימו בברלין שני כנסים אשר מטרתם לחלוק ידע ולקדם גיוס משקיעים פוטנציאליים בין חברות ויצרנים של קנאביס רפואי.
לא רק תעשיית הקנאביס המקומית מתפתחת בגרמניה, כי אם גם ייבוא פרחי הקנאביס מארצות אחרות מרקיע שחקים. בשנת 2020 יובאו לגרמניה למעלה מ-9,000 קילוגרמים של פרחי קנאביס רפואי, הכמות הגדולה ביותר אי פעם. מדובר בגידול של 37% לעומת 2019. הצמיחה המתמדת לא החלה רק בשנה האחרונה כי אם ב-2017, השנה בה, כאמור לעיל, עבר החוק הגרמני שינוי משמעותי בנוגע לאפשרויות רישום תרופתי של קנאביס למטופלים.
גם חברות ישראליות לוקחות חלק בשוק הגרמני, וממש היום הודיעה חברת פנאקסיה כי תתחיל בשבועות הקרובים לייצא לגרמניה תמציות קנאביס לשאיפה, וזאת בעקבות החלטת הממשלה לאשר ייצוא של קנאביס רפואי מישראל.
גרמניה לא לבד
גרמניה מתקדמת בצעדים מרשימים קדימה אבל כפי שהוזכר קודם, היא אינה היחידה. במקביל לתעשיית הקנאביס הרפואי ההולכת וגדלה, במספר מדינות באירופה מגבירים קצב גם בכל הנוגע ללגליזציה רחבה יותר. בשווייץ, למשל, הותר למכור לציבור הרחב מוצרים המכילים THC בריכוזים נמוכים.
דוגמה נוספת היא הולנד, שם הציגה הממשלה תכנית פיילוט לייצור חוקי של קנאביס לצרכים שאינם רפואיים: המדינה תבחר מספר חוות לגידול הצמח ותעניק ל"קופי-שופס" המשתתפים בתכנית את הזכות למכור את המוצרים המפוקחים – ורק אותם – באופן חוקי לחלוטין (ולא בסטטוס "אי-הפללה" הנהוג כיום).