קוראים לה "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי", כמו גם "הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול". היא כפופה למשרד לבטחון פנים, ויתכן שאתם מכירים אותה בשמה הקודם, אשר שונה ב-2017 - "הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול". השינוי הקטן בשם – אולי אפילו לא הבחנתם איך הוסיפו את המילה "אלימות" תחת המטריה של שימוש בחומרים משכרים – מציג במילה אחת את כל הבעייתיות בתפיסת המדינה את נושא הסמים והאלכוהול באשר הם: אותה רשות, אותה בעיה, אותה מטרה, אותו מאבק: אלימות. סמים. אלכוהול. וכשברשות כותבים סמים הם מתכוונים גם לקנאביס. וכשהם כותבים אלכוהול הם מתכוונים גם לפחית בירה. אלימות. סמים. אלכוהול. זה הולך ביחד, וזו אותה הבעיה בדיוק.
הנדסת תודעה בסגנון של פעם
זה מה שנקרא בישראל של ימינו "הנדסת תודעה", מושג שהפך פופולרי למדי בתקופה האחרונה בהקשרים אחרים. כשמכניסים את המאבק באלימות תחת אותה הכותרת של המאבק בקנאביס, מצופה האזרח להביט בקנאביס באותו האור השלילי בו הוא מצופה להסתכל על גילויי אלימות. ושלא תטעו, מבחינתה של הרשות קנאביס לחלוטין נכנס תחת המילה 'סמים'. למעשה, כניסה מהירה לאתר של הגוף שממומן מכספי המיסים שלנו, יבהיר לכם בדיוק את ההתייחסות למלחמה התודעתית נגד הצמח הירוק: תחת לשונית המידע על "חומרים פסיכואקטיביים", מוקדש אגף שלם להתייחסות ל"מריחואנה/קנאביס". המידע לא מתיימר להיות מהימן, אלא ערוך באופן מגמתי ועקבי במיוחד. אם במקרה לא נחשפתם עד כה ליתרונות הרפואיים העצומים של קנאביס כפי שצפו ועלו בשנים האחרונות, אתם צפויים לסיים את ביקורכם באתר כשאתם מזועזעים ומתוסכלים מעצם קיומו של הצמח הזה על פני הפלנטה.
שאלות ותשובות על מריחואנה
לכאורה, אזור "שאלות ותשובות על מריחואנה" באתר הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול נועד לספק מידע אובייקטיבי ומדעי, אך למרבה הצער, האתר מספק תשובות חלקיות ובעייתיות למגוון שאלות נפוצות.
כך, למשל, עונה הרשות לשאלה מהי מריחואנה?
"סם המריחואנה מופק מהעלים והפרחים המיובשים של צמח הקנאביס על זניו השונים...מתוך מאות החומרים הכימיים המצויים במריחואנה, ה-THC אחראי על ההשפעות הפסיכואקטיביות של הסם. חומר זה, הוא זה שמשנה את התודעה ומעוות את האופן שבו המוח תופס את העולם. במילים אחרות, זה מה שגורם לתחושת ה-"היי". "
שימו לב מגמתיות מהי. "מתוך מאות החומרים הכימיים המצויים במריחואנה" בחרו ברשות למאבק בסמים לכתוב על חומר אחד בלבד, ושכחו לכתוב אפילו מילה אחת על השפעותיו החיוביות. ואף מילה, כמובן, על CBD, רכיב הקנאביס הנפוץ יותר מ-THC ואינו בעל השפעה פסיכו-אקטיבית. הרי מדובר בחומר "שמשנה את התודעה ומעוות את האופן שבו המוח תופס את העולם". השינוי באופן שבו "המוח תופס את העולם" נשמע שינוי כל-כך גרנדיוזי, מאיים ומנתק מהמציאות. עצם השימוש השלילי במילה 'מעוות' מעורר כמובן תחושת סלידה וחשש מן הצמח.
שימו לב לשאלה נוספת המופיעה באותו העמוד: מה קורה למוח שלך כאשר את/ה משתמש/ת במריחואנה?
"הסמים משנים את האופן שבו המוח עובד, על ידי שינוי האופן שבו מתקשרים תאי העצב במוח (בשל השפעות החומרים הנקשרים לקולטנים). "
מפחיד, נכון? הרי ברור שאנחנו לא רוצים להכניס לגוף שלנו חומרים המשנים את האופן בו מתקשרים תאי העצב במוח שלנו. אי לכך, חשוב שנקפיד להפסיק להשתמש בקנאביס, כמו גם בתרופות הרגעה, כדורי שינה, משככי כאבים, ריטלין, קפה, סוכר ומלח. ליתר ביטחון רצוי גם להימנע מקריאה, מצפיה בטלוויזיה, מלמידת נושאים חדשים ומביצוע פעילות גופנית.
כן, מתרופות קשות ועוד למוצרי צריכה יומיומיים, המוח שלנו לומד, מגיב, משתנה ומתפתח בהתאם לכל מה שאנחנו אוכלים, שותים ועושים. "הסמים משנים את האופן שבו המוח עובד, על ידי שינוי האופן שבו מתקשרים תאי העצב במוח" הוא משפט נכון, אבל חלקי. השאלה היא איזה שינוי הם יוצרים.
ובכן, זה נהיה גרוע יותר
והנה הגענו לשאלה מהן ההשפעות (לטווח קצר ולטווח ארוך) למי שמשתמש/ת במריחואנה? חשבנו שאולי הפעם תנוח מעט דעתנו. השפעות שליליות מסוימות קיימות, אבל לצד שורה ארוכה של ממצאים מרשימים על סגולותיו הרפואיות של הקנאביס, הנחנו שרשימת ההשפעות תכיל לפחות כמה מילים חיובית אודות הצמח הארור. למרבה ההפתעה לא מצאנו ולו מילה חיובית אחת על קנאביס בכל המסמך הלימודי הזה. אפילו לא אחת. על מגמתיות כבר כתבנו, אז עכשיו ניתן לרשימה לדבר בעד עצמה מבלי להכביר עוד במילים. על פי הרשות למאבק בסמים, זו – ורק זו – רשימת ההשפעות של צמח הקנאביס על המשתמש בו:
שינויים תחושתיים (כדוגמת ראייה של צבעים זוהרים יותר), אבדן של תחושת הזמן והמרחב, עליה בקצב הלב, שינויים במצב רוח ,האטה בזמן תגובה, בעיות שיווי משקל וקואורדינציה, תיאבון מוגבר, בעיות בחשיבה ובפתרון בעיות, בעיות זיכרון ,הזיות (ראיית דברים שאינם קיימים במציאות), מחשבות שווא (דלוזיות- להאמין במשהו שאינו קיים במציאות), פסיכוזה (לחשוב מחשבות שווא), סיכון מוגבר להתקף לב, בעיות נשימתיות, סיכון מוגבר לבעיות נפשיות, סיכון מוגבר לבעיות התפתחות אצל תינוקות.
עוד שאלה אחת עליה נותנים ברשות תשובה מוטה. האם אפשר למות אם משתמשים במריחאונה?
"באופן כללי, אין דיווחים על אנשים שמתו כתוצאה ממנת יתר ממריחואנה בלבד. יחד עם זאת, בצורה עקיפה - בהחלט כן! " (ההדגשה במקור).
כמות האנשים שמתו בצורה עקיפה מרכיבה על אופניים, משחיה בבריכה ביתית או מכתיבת הודעות תוך כדי נהיגה גבוהה עשרות מונים ממספרם של אלו שמתו בעקבות שימוש במריחואנה. אנו מאתגרים אתכם למצוא פעולה שלא עלולה לגרום למוות באופן עקיף.
חשוב לשים לב
רשימת השאלות באתר עוד ארוכה ומפורטת. ראוי לציין שחלקן מקבלות מענה קונקרטי ושאינו מגמתי, שאלה אחת (מתוך 21) אפילו מתייחסת לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים (תוך ציון, כמובן, שגם שימוש זה כרוך בתופעות לוואי קשות). עם זאת, במרבית השאלות קיימת התייחסות מגמתית ושלילית ביותר כלפי הקנאביס.
אם ביקשתם מידע על קנאביס (או כל חומר אחר) ואתם מקבלים רק פרטים שליליים ומאיימים אודותיו, חשוב שתתהו מהם האינטרסים של מי שסיפק לכם את המידע. הדבר נכון לשני הכיוונים: מי שמספר לכם על סגולותיו המדהימות של מוצר קנאביס זה או אחר, מבלי להזכיר את הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בו, הוא גם בעל אינטרס.
חשיבה ביקורתית וערנות הם המפתח לצריכה חכמה של מידע מהימן. הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול, למרבה הצער, היא גוף שיש לו אינטרס מובהק. שאלתם את עצמכם למה רפורמת הקנאביס עוד לא יצאה לפועל כשמדינות רבות בעולם כבר מקדמות לגליזציה? הרשות למלחמה באלימות, בסמים, באלכוהול ובמידע מהימן – היא גוף בחסות ממשלת ישראל.
תגובת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי
הקנאביס קיבל מיקוד במסמך "שאלות ותשובות" לאור השינויים העתידיים בכל הקשור לצריכת פנאי של קנאביס, המובילה לירידה משמעותית בתפישת המסוכנות שלו ולעלייה בשיעורי השימוש. מאחר והנושא מצוי במוקד השיח הציבורי בישראל (ובעולם), גם בעקבות העיסוק התקשורתי והדיונים להובלת השינויים בנושא אסדרת השימוש בקנאביס. המידע המובא, נבחן ומתוקף מקצועית על-ידי אנשי המקצוע ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, בהתאם למתרחש בישראל.
מתוך מאות החומרים הכימיים המצויים במריחואנה, ה-THC, אחראי על ההשפעות הפסיכו-אקטיביות של הסם. כידוע, חומר זה הוא האחראי לשינוי התודעה בעת השימוש, כולל לשינוי באופן תפישת המציאות. עם זאת, קיימת התייחסות גם ל-CBD, המצוי בצמח תוך התמקדות בהקשר הסיוע הרפואי שלו בליווי והתוויה מוכרת ומוסדרת במסגרת טיפול רפואי.
הרשות הלאומית לביטחון קהילתי מבחינה בין שימוש בקנאביס לצרכים חברתיים, לבין שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים. קיימת תשובה המתייחסת לנושא השימוש בקנאביס במסגרת סיוע רפואי, תוך הדגשה כי קנאביס אינו תרופה, ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. יחד עם זאת, קיימות עדויות לכך שקנאביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם, ביניהם חולים במחלת הסרטן, אפילפסיה, טרשת נפוצה, פרקינסון, קרון, איידס ועוד.