בעבר הלא רחוק, קנאביס היה נושא מחקר שאף אחד לא התקרב אליו. על אף שמדובר בצמח המשמש לצרכים רפואיים כבר אלפי שנים, עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת פורסמו פחות מ-100 מחקרים בנושא. אולם בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספר החוקרים המחליטים להקדיש את הזמן, הכסף והקריירה שלהם לצמח הירוק. רק כדי לסבר את האוזן, משנת 1960 ועד לשנת 2000 פורסמו בסך הכל 5,886 מחקרים על קנאביס, הרבה פחות ממספר המחקרים שפורסמו משנת 2021 ועד היום.

עוד על קנאביס בעולם המחקר:

>> הרגלים שקשה להיפטר מהם: סיכום חקר הקנאביס בעולם ליוני 2023

>> ההשפעות שאף אחד לא מדבר עליהן: סיכום חקר הקנאביס בעולם למאי 2023

>> היתרונות והחסרונות של CBD שאף אחד לא מדבר עליהם: סיכום חקר הקנאביס בעולם לאפריל 2023

בימינו אנו, שנת 2023, עשרות מחקרים על קנאביס מתפרסמים מדי יום בכתבי עת מדעיים שונים ברחבי העולם. במדור חדש שנעלה כאן ב-mako קנאביס מדי חודש, נסקור את המעניינים והחשובים שבהם. אז נצא לדרך עם הסקירה השנייה: המחקרים המעניינים ביותר שפורסמו בתחום הקנאביס ביולי 2023:

מיקרודוזינג של קנאביס – כאן בישראל

אנחנו כותבים כאן על "קנאביס בעולם המחקר", אבל האמת היא שהמחקר הראשון שנספר עליו הפעם מגיע דווקא מפה, מישראל. המחקר המדובר נערך באוניברסיטת תל אביב, במעבדתו של פרופ' נועם שומרון, והוא פורסם בכתב העת Frontiers in Neuroscience. החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של הזרקת מיקרודוזינג של רכיב הקנאביס THC, כלומר הזרקה מערכתית של כמות הקטנה ב-3-4 סדרי גודל לעומת המקובל במחקרים במכרסמים. הזרקה אחת בלבד של כמות קטנטנה של THC הביאה לשינויים משמעותיים בביטוי גנים באזור המוח היפוקמפוס, לו תפקיד בקידוד זיכרונות ובשליפתם, בלמידה ובניווט במרחב. השינויים הגנטיים התבטאו בבדיקה שנערכה 5 ימים לאחר ההזרקה, ואילו 5 שבועות לאחריה נראו שינויים בולטים בתאים, שמקורם ככל הנראה בהבדלים הגנטיים שנוצרו. השינויים הללו מהווים הסבר לשיפורים קוגניטיביים שהראו העכברים כתוצאה ממיקרודוזינג של THC, והם מציגים פוטנציאל מעניין במיוחד שטמון בשימוש בכמויות מזעריות של קנאביס. אולי בעתיד נראה מחקרים דומים גם בבני אדם.

מיקרודוזינג (צילום: שאטרסטוק | אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר)
צילום: שאטרסטוק | אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר

ההשלכות ארוכות הטווח של שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות

לצריכת קנאביס בגיל ההתבגרות עשויות להיות השלכות ארוכות טווח על התפקוד קוגניטיבי, אבל העדויות הרבות מתנגשות עם מידע יחסית מועט שמגיע ממחקר אמפירי. מחקר שנערך בבית הספר לרפואה ג'ונס הופקינס בבולטימור בחן את ההשפעה של צריכת קנאביס בגילאים צעירים על התפתחות המוח. המחקר, שפורסם ב-bioRxiv, עשה שימוש בעכברים להם הוזרק רכיב הקנאביס THC בשלב התפתחותי המקביל לגיל ההתבגרות. מהממצאים עולה שעכברים שקיבלו קנאביס בגיל ההתבגרות הראו תמותת יתר של תאי מיקרוגליה באזור המוח הפרה-פרונטלי. מדובר באזור שפגיעה בו עשויה להביא לירידה בתפקודים קוגניטיביים מסוימים, בדגש על קבלת החלטות ועל זיכרון לטווח קצר. ואכן, אלו תפקודים שפגיעה בהם מוזכרת בתדירות גבוהה יחסית בכל הנוגע להשפעות של שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות, וכעת נראה שלפחות חלק ממנגנון הפעולה של THC בהקשר הזה הוא קצת ברור יותר.

מעשן קנאביס (צילום: S.Myshkovsky, shutterstock)
צילום: S.Myshkovsky, shutterstock

קנאביס משפיע על האופן שבו אנחנו מדברים?

חוקרים מקינג'ס קולג' בלונדון ביקשו לבדוק כיצד השימוש בקנאביס משפיע על האופן שבו אנחנו מדברים. הרציונל מאחורי המחקר מקורו בקשר בין שימוש בקנאביס לבין התקפים פסיכוטיים – קשר שעדיין לא הובהר לחלוטין ורוב הידע בנוגע אליו מבוסס על השערות – וכן בכך שפגיעה בשטף הדיבור היא תסמין מוכר של פסיכוזה. החוקרים ביקשו מ-82 נבדקים להקריא קטע כתוב במשך שמונה דקות, תוך השוואה בין צרכני קנאביס לבין משתתפים שאינם צורכים קנאביס כלל. בקרב צרכני הקנאביס היה שימוש בפחות מילים ובמילים יותר קצרות והיו יותר קיטועים בשטף הדיבור. החוקרים מציינים שההבדלים באופן הדיבור דומים לאלו המופיעים גם במקרה של התקף פסיכוטי (ללא קשר לקנאביס), ובכך הם עשויים לבסס את המחקר אודות הקשר בין שימוש בקנאביס לבין פסיכוזה, וכן לסייע באיתור תסמינים של פסיכוזה מוקדם ככל האפשר.

גבר מעשן ג'וינט (צילום: Alexandru Logel, shutterstock)
צילום: Alexandru Logel, shutterstock