שאלתי את חברי בקבוצת פייסבוק של מטופלים בקנאביס רפואי: "מה את/ה מאחל/ת ומקווה שיקרה בשנה הבאה עלינו לטובה, בתחום הקנאביס?" להלן חלק מהתשובות:
אסתר שוקרון מרשה לעצמה לפנטז חופשי: "אם זה רפואי, שיתנו לנו את הקנאביס חינם!".
משה גרוס: "שנחזור למצב שלפני הרפורמה".
רוני עדיני: "פחות השקעה באריזה, יותר השקעה בצמח - מחיר אחיד לכל הזנים" היא מבקשת ומיד מוסיפה: "אני חוזרת לחלום".
יפעת ושמוליק אושרי: "שהמחירים ירדו ולא נצטרך בכל חודש לשקול אם לקנות תרופה או אוכל!".
מנור יהוד: "שירדו המחירים ושנוכל לגדל לעצמנו".
יעל אשכנזי נשמעה נואשת: "לגליזציה, למען השם" היא מבקשת.
דניאלה יום טוב מבקשת "לשחרר את כל אסירי הטלגראס וביטול כל ההאשמות נגדם" ומוסיפה: "וגם לגליזציה מלאה כולל גידול עצמי".
ישראל בלו מבקש "שיספיקו עם ההקרנות".
על מנת להקל על נבחרי הציבור אשר בוודאי מסתקרנים ללמוד על רחשי ליבם של הבוחרים הפוטנציאלים, נסכם ונתמצת את הדברים: מטופלים רבים היו מעדיפים לרכוש קנאביס שלא עבר הקרנות, כפי שנהוג לרכוש אותו מזה שנים בקופי-שופ'ס של הולנד, במועדונים של ברצלונה ובחנויות השונות לממכר קנאביס בארה"ב. לטענתם, הקנאביס המוקרן מאבד מהטעם ומהריח, טרפנים מתאדים, הפרח מאבד מהחיות ויעילותו פחותה.
מצד שני, ישנם חולים בעלי מערכת חיסונית חלשה (אונקולוגים למשל) שעבורם עדיף לצרוך קנאביס סטרילי שעבר הקרנות גם אם זה במחיר של פגיעה בטעם וביעילות של ההשפעה. עבורם, אין ספק שמבחינה רפואית - הסטריליות היא הערך העליון. אבל מה לגבי כל האחרים? אם משרד הבריאות אכן רואה לנגד עיניו את המטופלים ואת טובתם בלבד, מדוע שלא יאפשר להם בחירה חופשית?
כך, מי שירצה יקנה קנאביס שעבר הקרנה ומי שיעדיף את התפרחות שלו ללא הקרנות יוכל לבקש מהרוקח לשקול לו את הכמות המבוקשת מתוך צנצנת הזכוכית הגדולה והכהה שנמצאת בחדר האחורי של בית המרקחת, מאחורי הדלת הלבנה הסגורה. מדוע לאלץ את הצרכנים לשאת בעלויות המיותרות של האריזה המפוארת? יתכן והשר ניצן הורוביץ איננו מבין זאת, שהרי הוא עסוק עכשיו כל כולו בבלימת הקורונה ובהקלה על חברי הקהילה הלה"טבית. אבל מה לגבי חברת מפלגתו, השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג?
הרי האריזות היוקרתיות והיקרות של הקנאביס הרפואי מוצאות את מקומן בפח האשפה מיד לאחר פתיחת השקית וכך הן מוסיפות זיהום מיותר לסביבה! ריבונו של עולם, מה קורה איתכם שם במר"צ? בנוסף, אם הקנאביס לא יארז בשקיות סגורות אלא יגיע לבתי המרקחת בתפזורת, הסיכוי לעובש יקטן משמעותית. ואשר למחיר הסופי לצרכן - הוא ללא ספק יהיה זול יותר! כך נוכל להגשים 2 משאלות: גם ללא הקרנות, וגם הוזלת מחירים משמעותית.
מטופלים אחרים הביעו תקווה לחידוש מתן היתרי גידול פרטניים: תארו לעצמכם יקום מקביל כלשהו, בו 10 גרם של עלי מרווה (צמח בעל סגולות רפואיות) היו נמכרים בבתי המרקחת בכ-250 שקלים וכי היה חל איסור חוקי על האזרחים לגדל את הצמח באופן פרטי לשימוש רפואי אישי, בעלות כמעט אפסית. נשמע הגיוני? ובכן, ביקום שלנו זה בדיוק המצב...
מאחר והמשפט "לבחור בין אוכל לבין תרופה" חזר על עצמו בקרב מגיבים רבים, נראה כי המצב הנוכחי שבו ישנם חולים שנאלצים להתפשר ולבחור בין אוכל לבין תרופה חייב להיפתר בהקדם, בעיקר כשבראש משרד הבריאות עומד שר עם אידאולוגיה סוציאליסטית!
מטופלים אחרים ביקשו בפה מלא את מה שעד לא מזמן נחשב למילה גסה: לגליזציה! ובכך נסיים בברכה לנבחרינו: אני מאחל לכם שבשנה הקרובה תצליחו לרכוש מחדש את אמוננו ושתצדיקו את השכר הגבוה שאנו האזרחים משלמים לכם.
שנה טובה!