על פי הדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה, בשנה שעברה חולקו בישראל 4,269 דוחות על שימוש בקנאביס. זאת לעומת 17,686 דוחות ב-2021. כלומר, ב-2022 חלה ירידה של 76% במספר הקנסות על שימוש בקנאביס לעומת השנים שקדמו לה. השאלה היא מה קרה? חשוב לציין שנרשמה גם עליה מאוד גדולה במספר הרישיונות החוקיים לקנאביס. אם באפריל 2019 היו 34,000 רישיונות, היום יש 124,000 – עליה של 90,000 במספר המטופלים. אבל מה הסיבה לשינוי הכל-כך דרסטי?

"לדעתי, הסיבה העיקרית לירידה במספר הדוחות היא שפעם היו מעט מאוד אנשים עם רישיונות לקנאביס. 99% ממעשני הקנאביס עברו למעשה עבירה פלילית", אומר עו"ד ליאור פרי. "עקב סדר עדיפות שונה, המשטרה הייתה רודפת אחרי "העבריינים" במרכאות כפולות. היום לכל בן אדם שני במדינה יש רישיון. יש המון רופאים שממליצים על קנאביס לאין סוף מצבים מכאבי גב ועד פוסט טראומה. יש אנשים שעוזרים לאחרים לקבל רישיון. יש ציבור מאוד גדול של מעשנים שעושים את זה באופן חוקי.

עו"ד ליאור פרי
עו"ד ליאור פרי

"גם המשטרה כבר איבדה את הדרייב שהיה לה. פעם השוטרים היו מאוד נהנים מהמרדף. יכולת לראות שלוש ניידות מגיעות אל מישהו שמגדל עציץ, כאילו מדובר לפחות באל קפונה הישראלי. לפעמים היו משקיעים המון אנרגיה במישהו שבסופו של דבר התברר שיש לו רישיון, ואם לא היה לו רישיון זה היה מסתיים בקנס עלוב של 500 שקל. כנראה הגיעו למסקנה שחבל על האנרגיות המשטרתיות. זה לא הגיוני שמצד אחד משרד הבריאות ייתן רישיונות ליותר ויותר אנשים ומצד שני המשטרה תרדוף אחריהם. המאבק הפך לסיזיפי, לא משתלם ומעל לכל לא הגיוני".

"ועדת החוקה אישרה שעבירות השימוש העצמי בקנאביס יהפכו לעבירות מנהליות ללא רישום במרשם הפלילי, למעט במקרים חריגים", מוסיפה עו"ד יסמין מזרחי. "המחוקק מתחיל להבין שישנם צרכני קנאביס שהם אנשים נורמטיביים, והוא מתאים את עצמו אל היחס של הציבור לכך, ושומר את המשפט הפלילי לסטייה חריפה מהנורמה החברתית.  זאת למעשה הקלה גם על הצרכנים וגם על המערכת שהייתה עסוקה ועמוסה במרדף אחרי אזרחים נורמטיביים שצרכו קנאביס לשימוש עצמי בלבד. לפי התקנות, הסדר עבירות הקנאביס לשימוש עצמי יהיה בתשלום קנס. גובה הקנס על החזקת קנאביס יופחת ל-500 ש״ח, במקום 1,000 ו-2,000 כיום על שתי עבירות ראשונות. כעורכת דין שהובילה ביחד עם יו"ר עמותת הקנאביס את בג"ץ הקנאביס הרפואי בארץ וכמי שמכירה את עולם המשפט בכללותו ואף בין היתר את המשפט הפלילי וכן את מורכבות האנושות ומורכבות החיים שאיתם הציבור מתמודד, ההליך הפלילי ואפקט ההרתעה הוא לא בהכרח הפתרון בהתמודדות עם תופעת הצריכה העצמית לפנאי".

עו"ד יסמין מזרחי
עו"ד יסמין מזרחי

לעו"ד יניב פרץ יש השערה אחרת לחלוטין, "בסבב הראשון של הקנסות על הקנאביס הייתה מגבלה על כמות הקנסות שאדם יכול לקבל", הוא אומר. "היו שני קנסות על סך 3,000 שקל: פעם ראשונה קנס בסך 1,000 שקל, פעם שניה קנס על סך 2,000 שקל, ואם נתפסת פעם שלישית כבר נפתח לך תיק פלילי ומעמידים אותך לדין. מאותו רגע המדינה מפסיקה להנות מכספי הקנסות שהכניסו לה עשרות מיליוני שקלים. הקנסות הלכו ופחתו. מה עשו? הפכו את הפרה החולבת לתמידית. מאז 2022 כל קנס הוא 500 שקל ואין מגבלה לכמות הקנסות שאפשר לקבל. הפער הגדול שרואים בכמות הקנסות הוא זמני ולדעתי יילך ויקטן. וב-2023 שוב תהיה עליה בכמות הקנסות. צריך להבין שלמרות שיש יותר אנשים שמקבלים רישיונות, זה לא מפריע למשטרה להטיל קנסות. כי בתוך הרישיונות יש תנאים למשל איפה ואיך אפשר לעשן את הקנאביס ואם נתפסת מעשן במקום אחר זה קנס וכו'."

פנינו למשטרה לבקש נתונים לתחילת 2023 וזאת תגובתם:  באפריל 2022 בוצע תיקון חקיקה בנושא, מבלי שהוסדר אופן האכיפה שתותאם לחקיקה החדשה. בנסיבות אלה ובהעדר הסדרה, נוצר קושי לבצע אכיפה באמצעות קנסות.

עו"ד יניב פרץ (צילום: נווה בן שמואל)
עו"ד יניב פרץ | צילום: נווה בן שמואל