נכון לאוגוסט 2022, יש בישראל 118,000 מטופלים בקנאביס רפואי. יחד עם הצרכנים למטרות פנאי, מתקבל מספר גבוה הרבה יותר: קרוב ל- 1.5 מיליון. אחת הסוגיות העומדות בפני צרכני הקנאביס הרפואי קשורה ליכולת הניידות שלהם באופן עצמאי מנקודה לנקודה, כלומר לנהיגה. על פי החוק בישראל, אסור לנהוג תחת השפעת סמים, ובכלל זה קנאביס, גם אם יש לנהג רישיון לשימוש בקנאביס רפואי. אבל החומרים הפעילים בקנאביס (THC למשל), בניגוד לאלכוהול, יכולים להימצא בדם המשתמש אפילו ימים ושבועות אחרי השימוש. בדרך כללי נהוג להמתין כשש שעות לאחר השימוש עד שעולים על ההגה, אך לא ניתן לדעת בוודאות. אצל צרכנים קבועים, ייתכן שאפילו פרק זמן זה לא מספיק.

לפני כחודש הוחלט על תיקון לחוק והחרגה קלה של קנאביס באמצעות העלאת הסף להפללה, אך גם זה לא מאפשר למשתמשים קבועים לעלות על ההגה מיד לאחר השימוש. מציאות זו מקשה מאוד על צרכני הקנאביס ומהווה סעיף במאבקם של תומכי הלגליזציה. משתמשים רבים מעידים כי תחת השפעה הם נוהגים במשנה זהירות. ד"ר יעקב וקסמן אף הציע את קיומו של ה'גורם המפצה', שאומר שתחת השפעת קנאביס, הגוף מפצה את עצמו לכאורה על הירידה בתגובתיות ומאט את הנהיגה. אך גורם זה נותר בגדר תיאוריה.

ג'וינט קולומביה (צילום: Yhaira Rincon, shutterstock)
ג'וינט קנאביס | צילום: Yhaira Rincon, shutterstock

מה אומר המדע?

בשנת 2022 פורסמו שני מאמרים העוסקים בנהיגה תחת השפעת THC וקשר אפשרי לתאונות דרכים. המאמר הראשון פורסם על-ידי ד"ר תומאס מרקוט  ועמיתיו, ממרכז המחקר בקנאביס רפואי באוניברסיטת קליפורניה, סן-דייגו. מטרתו הייתה לבחון את טווח ההשפעה של הפגיעה ביכולות נהיגה בקרב צרכני קנאביס קבועים. המחקר נערך על 191 מתנדבים, שהתבקשו להימנע מצריכת קנאביס 48 שעות לפני הניסוי. בזמן הניסוי 63 מהם קיבלו טיפול פלסבו, 66 קיבלו סיגריות קנאביס המכילות 5.9% THC, ו-62 קיבלו סיגריות המכילות 13.4% THC. כמובן שהמחקר היה כפול-סמיות (כלומר בעת הניסוי, לא החוקרים שנתנו את הסיגריות ולא המתנדבים ידעו מה מקבל כל אחד). 30 דקות לאחר הצריכה, הוכנסו הנבדקים לסימולטור נהיגה שכלל משימות נהיגה רגילות כמו השתלבות בנתיב מהיר, נהיגה עירונית ובינעירונית ונמשך 25 דקות. הנבדקים חזרו על מבדק הסימולטור שעה, שעה וחצי, שלוש שעות וחצי, וארבע שעות וחצי לאחר הצריכה. לפני כל מבדק בסימולטור נשאלו המתנדבים "כמה 'היי' את/ה מרגיש/ה?" ו"כמה את/ה מוגבל/ת בנהיגה בעקבות השימוש?".

תוצאות המחקר מעניינות. אמנם נראה שיש ירידה ביכולות נהיגה אצל הנבדקים שקיבלו קנאביס, אבל נמצאו שלוש תוצאות מפתיעות: 1. מתברר שריכוז הקנאביס לא השפיע על התוצאות, כלומר גם אלה שקיבלו קנאביס המכיל 5.9% THC וגם אלה שקיבלו קנאביס המכיל 13.4% THC, הראו את אותה הירידה בביצועי הנהיגה; 2. דיווחי הנבדקים בנוגע ליכולות הנהיגה שלהם תאמו את ריכוז ה- THC שקיבלו, כלומר הנבדקים הרגישו שיכולות הנהיגה שלהם נפגעו; ו- 3: לאחר שלוש וחצי שעות מצריכת הקנאביס, כישורי הנהיגה חזרו להיות רגילים (למרות שריכוז הקנאביס נותר גבוה בדם גם לאחר שש שעות מהצריכה). כלומר, ריכוז ה- THC כנראה אינו המשפיע היחיד על הירידה בכישורי הנהיגה.

נהג מעשן (צילום: Smarteless, shutterstock)
נהג מעשן קנאביס | צילום: Smarteless, shutterstock

יחד עם זאת, במחקר מקביל שהתפרסם גם הוא השנה על-ידי ד"ר ג'פרי ברובאקר ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, נבדק הקשר בין פציעות נהגים בתאונות דרכים לבין רמות THC בדמם. החוקרים בדקו 4,339 נהגים שנפצעו בתאונות דרכים (3,550 לפני הלגליזציה בקנדה בשנת 2018, ו-789 אחריה). החוקרים מצאו עליה במספר הנהגים שנפצעו בתאונות דרכים כשבדמם נמצא THC. עיקר ההשפעה נראתה אצל נהגים בני 50+. החוקרים מסכמים כי הלגליזציה של קנאביס הובילה לעליה בנהיגה תחת השפעת קנאביס, והם מציעים להמשיך ולבדוק את הנושא כדי לקבוע חוקי נהיגה תחת קנאביס באופן שמדויק יותר לצרכנים.

ההבדל בין המחקרים

ההבדל העיקרי בין שני המאמרים הוא שבעוד שהמאמר הראשון מראה שאין הבדלים בירידה היכולות הנהיגה בין ריכוזי THC שונים שנבדקו, המאמר השני מראה ששיעור הפציעות של נהגים בתאונות דרכים תלוי בריכוז ה-THC. ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר כך אחוז הפצועים בתאונות דרכים גבוה יותר. כמו כן, המאמר הראשון מראה שמעשנים ערים לירידה ביכולות הנהיגה, והמאמר השני מראה שהידיעה הזו לא מפריעה לנהוג תחת השפעה.

לדעתי יש הבדל נוסף בין שני המאמרים - והוא קשור להבדל בין ניסויי מעבדה לבין התוצאות בשטח. בקנאביס יש כ- 700 חומרים פעילים שונים, ורבים מתומכי הלגליזציה מראים ניסויי מעבדה בהם לקנאבינואידים שונים יש סגולות רפואיות, אך העובדות בשטח עלולות להיות שונות מאוד. בתחום זה, הניסויים בבני אדם הם מועטים מאוד, ולא תמיד תואמים לתוצאות המעבדה. כיום אנחנו רחוקים מאוד מלהבין לגמרי את סגולות הקנאביס הרפואי, והשיח סביב הנושא לוקה בחסר.

ד"ר יוסי באומהקר, בעל תואר דוקטור מבית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. חוקר תהליכי גמילה והסתגלות לאופיואידים. יהיה אחד מהמרצים בכנס "אוכלים בריא 13" שיתקיים בתאריכים 24-25.11.22