ברור לכל שהתפיסה לגבי קנאביס הלכת ומשתנה, הדעות הקדומות כלפיו משתנות בהדרגנ וסגולותיו הרבות מקרבות אליו אוכלוסיות שבעבר נמנעו מלצרוך אותו. ליגות ספורט כמו ה-NBA או ה-NFL וויתרו על בדיקות תקופתיות לשימוש בקנאביס. יחד עם ההתקדמות הזאת, הצמח השנוי במחלוקת עדיין לא במיינסטרים. ובכל הנוגע לצריכה ונהיגה, חלים חוקים מאוד נוקשים על הצרכנים והמטופלים.
ההבדל בין תחושת השיא לכמה זמן נשאר הקנאביס בגוף
חשוב לצייו, כי יש הבדל בין "תחושת ההיי" לבין כמה זמן נשאר הקנאביס בגוף. ההשפעה הישירה נגרמת בזכות הקנבינואיד THC. זה כמובן משתנה בין אדם לאדם ומושפע מכל מיני משתנים (ביניהם: משקל, גובה, אחוזי שומן בגוף). תחושת השיא נמשכת בין 3-12 שעות. זה תלוי גם באופן הצריכה: עישון יגרום לשיא בצורה מהירה יותר ואילו אכילה תשפיע לטווח ארוך יותר, אך העלייה תורגש בצורה איטית יותר. טעות נפוצה באכילה היא לצרוך יותר מהכמות הרצויה, בגלל ההשפעה האיטית.
אם צורכים קנאביס שיש בו אחוזי CBD גבוהים לעומת THC, ההשפעה כמובן תהיה יותר מתונה. גם אחרי ההשפעה הזו, ה-THC נשאר במערכת ויופיע בבדיקות סמים.
על פי מרכזי התמכרות בארה"ב, ניתן לזהות THC עד 90 יום, בין 3 ימימ לחודש ומעלה בשתן (תלוי בתדירות השימוש), עד 48 שעות ברוק ועד 36 שעות בדם.
אלו נתונים משמעותיים מאחרי ואם צרכן יתבקש לעבור בדיקת דם, רוק או בדיקת ינשוף של המשטרה, סביר להניח שימצאו שאריות של THC עד יומיים מהשימוש. יש ביקורת רבה על הבדיקות הללו, וגם אם צרכת קנאביס 24 שעות לפני הבדיקה, סביר להניח שתימצא חיובי.