פרחי קנאביס, שלא כמו מוצרי קנאביס רפואי מעובדים כגון שמן או מוצרים המיועדים לאכילה, הם מוצר טבעי לחלוטין שגדל על גבי צמח הקנאביס הנקבי ומשם נקצר, מטופח ונארז על ידי ספקיות הקנאביס הרפואי. בתור מוצר טבעי, אחד הפרמטרים החשובים ביותר המסייעים למטופלים לשפוט את איכותם הפוטנציאלית של פרחי קנאביס הוא צבעם, למרות שמדובר בפרמטר מורכב שלא תמיד אפשר לעשות בו שימוש למטרה זו.
צבעיהם של פרחי הקנאביס, המפורסמים ביותר בהיותם ירוקים אך ידועים גם בצבעים נוספים כמו סגול, כתום ואפילו לבן, הם תוצאה של מספר רב של גורמים. בין השאר, מושפע צבע הפרחים מהאקלים, מסוג האדמה או מצע הגידול ורמת החומציות שלו, מתפריט הדישון ומכמות חומרי ההזנה המוספים למצע. מכיוון שמדובר במשתנים כה רבים, לא תמיד ניתן לעשות שימוש מושכל בצבעם של פרחי קנאביס כדי לנסות ולאמוד את איכותם.
בטרם ניתן להגדיר בכלל את האיכות הפוטנציאלית של פרחי קנאביס רפואי, חשוב קודם כל להבין שמדובר בנושא הפתוח מעט לפרשנות אישית של כל מטופל, זאת כיוון שהשפעת החומרים הפעילים כמו THC ו-CBD היא לא הגורם היחיד שהנו בעל משמעות בקביעתה. למשל, ישנם מטופלים המייחסים חשיבות רבה לטעם ולריח של התוצר הצמחי המיועד לעישון או אידוי ולא רק להשפעה הטיפולית שמתקבלת מצריכתם. אם נסתכל רק על האספקט של השפעת החומרים הפעילים, הרי שצבעם של הפרחים בדרך כלל לא יעיד על בעיה שעשויה להיות קיימת בהם, מלבד במקרה אחד שכדאי להכיר מראש ולהיזהר ממנו.
הסימן השלילי המיידי – פרחים חומים או צהובים שאינם בעלי גוון ירוק
צבעם הירוק של פרחי הקנאביס נובע מאותו מקור ממנו נובע הצבע הירוק כמעט בכל סוג של צמח על גבי הפלנטה. מדובר בחומרים הנקראים כלורופילים ותפקידם, בין היתר, הוא לקיים פוטוסינתזה תקינה בעת תהליך התפתחותו, צמיחתו ופריחתו של הצמח. לכן, הגוון הבסיסי בו צבועים כל פרחי הקנאביס באשר הם, גם כאלה אשר יציגו בהמשך צבעים אחרים, הוא ירוק, ולכן פרחים שהצבע הירוק בהם אינו בולט וברור אלא דהוי, צריכים להעלות אצלכם דגל אדום.
לרוב, פרחי קנאביס שהתיישנו יתר על המידה בתנאים שאינם טובים, גדלו בצורה פגומה או התקלקלו בשל נוכחות עובש וזיהומים אחרים, יציגו גוון חום בהיר או צהוב בהיר הגובל מעט בירוק, אם בכלל נשאר בהם ירוק. כאשר אתם רואים את הצבע החום או הצהוב, שלא אמורים להופיע בשום צמח או פרח קנאביס בריא, ככל הנראה שמדובר בפרחי קנאביס שלא כדאי להתקרב אליהם וייתכן אף כי צריכתם עלולה להיות מסוכנת עקב נוכחות מזהמים מסוימים כמו עובש. גם אם אין בפרחים הללו עובש או סכנות אחרות, עצם היותם חומים או צהובים לרוב מעיד על הצורך לפסול אותם לצריכה, לפחות כאשר הדבר נעשה למטרות רפואיות.
פרחים חומים או צהובים, בעיקר אם הם מעט יבשים יותר לעומת פרחים אחרים, כדאי לזרוק לפח או להחזיר לחברה היצרנית במידת האפשר. כל פרח שלא מצאתם בו אפילו חלק אחד בצבע חום או צהוב, עבר את מבחן הצבע הראשוני. בתור כלל אצבע אפשר לזכור כי אם זה ירוק, כנראה שאין לכם מה לדאוג.
פרחים בצבע ירוק בהיר או כהה – פוטנציאל שלילי קטן בלי הרבה הבדלים
פרחי קנאביס מזנים שונים נוטים לאמץ גוונים שונים על הספקטרום הירוק שבין הצבע הבהיר שאופייני לצמחי קנאביס צעירים לבין צבע ירוק כהה יותר. מכיוון שקיימים צבעים נוספים המעטרים לפעמים פרחי קנאביס ובעיקר את אלו שתמונותיהם מתפרסמות ברשת ובמגזינים המקצועיים הגדולים, כמו למשל סגול, כתום וכחול, ישנם רבים הנוטים לייחס לפרחי קנאביס שהנם "רק" ירוקים תכונות נחותות בהשוואה לפרחים העשירים יותר בצבעים. בפועל, כמה מהזנים הטובים ביותר בעולם, שזכו בתחרויות רבות בארצות הברית ובאירופה, הניבו פרחים ירוקים בלבד. "רק ירוק" זה בסדר גמור, וגם לא תמיד משנה איזה גוון של ירוק ובאיזו דרגת בהירות.
בין הגורמים בסביבת הגידול שעלולים להשפיע על גוון הצבע הירוק ודרגת הבהירות של הפרחים במהלך תהליך הפריחה, ניתן למנות את רמת הלחות של מצע הגידול וכמות הנתרן והחנקן הקיימות בו. בנוסף ישנם גורמים שיכולים להשפיע על גוון הצבע הירוק של הפרחים גם בשלב הייבוש והיישון הראשוני שלאחר הקטיף, כמו למשל, רמת הלחות בחלל הייבוש ואורך תקופת הייבוש והיישון שעברו הפרחים. בסופו של דבר, קיימים פרחי קנאביס איכותיים בדרגות איכות שונות ובכל גווני הקשת הירוקה, מבהירים מאד הנראים מעט "חיוורים" ועד לירוקים-כהים בצבע עמוק של יער. לכן, ברוב המקרים בדיקת הגוון הספציפי של הצבע הירוק של פרחים מסוימים לא תהיה יעילה במיוחד כדי לנסות לקבוע את איכותם.
במקרה של פרחי קנאביס ירוקים אשר צבעם נראה אחיד יחסית, לא משנה אם מדובר בצבע אחיד בהיר או בצבע אחיד כהה יותר, הדרך הבטוחה היחידה לקבוע את איכותם תהיה בעזרת מבחן ניסוי וטעימה. מנגד, הסתמכות על גוון הצבע הירוק של הפרחים כדי לקבוע את דרגת האיכות שלהם תהיה מעין ספקולציה, שעדיף לא להתבסס עליה בעת בחירה של מוצרים לשימוש מבלי לקבל אישור והמלצה מהרופא המטפל או מגורם מוסמך אחר הקובע את מהלך הטיפול.
בדרך-כלל, יהיה הצבע הירוק "מועשר" בצבע נוסף אחד לפחות – הנע בין צבע ענברי לצבע מעט צהבהב – אשר נוצר כתוצאה מהתפתחות והבשלת הטריכומות (מבנים קריסטליים המכילים חומרים פעילים) שעל גבי הפרחים. טריכומות אלו משוות לפרחים צבע נוסף שעשוי אפילו להראות מעט חום במקרים מסוימים, אך יהיה קל מאד להבדיל בינו לבין צבע חום "חולה" המאפיין פרחי קנאביס בעיתיים, בעיקר כיוון שהאחרון יהיה מלווה תמיד בתסמינים נוספים כמו יובש או התפתחות קצוות צהבהבים ולרוב גם בחוסר ניכר של ריח וטעם.
פרחים "צבעוניים" בגווני סגול-כחול או כתום – יותר שיווק מאשר בשר
פרחי קנאביס סגולים מעלים לצרכן הממוצע תמונה חיובית יתר על המידה, בעיקר בשל שיווק איכותי ומראה ייחודי לעומת הפרחים הירוקים הנפוצים יותר, ואותו אפקט מצליח להשתכפל גם במקרה של פרחים כתמתמים. בסופו של דבר, כמו גימיקים רבים אחרים של שיווק, מדובר במראה עיניים שיש בו יותר "וואו" מאשר בשר אמיתי. למעשה, מחקרים שנעשו בכל העולם מצאו כי באופן ממוצע, פרחי קנאביס המאופיינים בצבע אחר אך אינם בעלי ריח או טעם נבדלים, יהיו באותה רמת איכות כמו פרחים ירוקים רגילים או אפילו פחות טובים מהם.
הסיבה לכך טמונה במקור של הצבעים הסגולים וגוונים נוספים הנראים לעין האנושית ככחולים יותר, שהוא בעיקר הפיגמנט אנתוציאנין המשולב עם פיגמנטים אדומים נוספים, אשר בחסות הגוונים הירוקים של הכלורופילים הקיימים בפרחים, משווים להם צבע סגלגל-ירקרק עד כדי סגול כמעט לגמרי. פיגמנטים אלה אמנם נראים טוב לעין ומשווים לצמחים ולפרחים מראה ייחודי, אך אין להם השפעה מעשית על האפקט הטיפולי שיתקבל מצריכת אותם פרחים, בעיקר כיוון שאין להם השפעה על ריכוז החומרים הפעילים הקיימים בהם.
מקורם של הצבעים הכתומים שלעיתים מופיעים בפרחי קנאביס מסוימים, בעיקר כאלה ממשפחת המנגו והתפוז, טמון בהימצאותם של קרוטנואידים – פיגמנטים אורגניים שצבעם הטבעי נע בין כתום לצהוב. חלק מהפיגמנטים הללו מקושרים להימצאותם של חומרי טעם וריח טבעיים חזקים, המקנים לזנים כמו "מנגו קוש" את טעמם וריחם הייחודיים. לפיגמנטים עצמם, כאמור, אין השפעה על איכות הפרחים ועל ההשפעה הטיפולית שתתקבל בעקבות צריכתם.
ככלל אצבע לגבי פרחי קנאביס צבעוניים, כדאי לזכור כי הקיום של צבעים אלו אינו מקושר בצורה אחידה וברורה לריכוז החומרים הפעילים הקיימים בפרח ולפיכך גם לא לאיכות ההשפעה שלו. עם זאת, כן נמצא קשר בין צבעים סגולים וכחולים אלו לבין ריחות וטעמים חזקים יותר של הפרחים, הנובעים מכמות גדולה של חומרים הנקראים טרפנים ופלבנואידים אשר קיימים בהם. לכן, גם אם הצבע לא ממש יכול להעיד על האיכות הטיפולית של הפרחים, הוא ככל הנראה כן יכול להגיד משהו על האיכות הפוטנציאלית שתהיה לחוויית הצריכה שלהם, לפחות בכל הנוגע לטעמם וריחם.
פרחים בצבע לבן – מוטציה נדירה ומבוקשת שפרחה במקרה
צבע נוסף שקיים בזנים מסוימים מאד של קנאביס הוא הצבע הלבן, שמקורו הוודאי אינו ידוע אך רבים סבורים כי מקורו ביבולי הקנאביס הטבעיים הגדלים באזור הרי ההימאליה מהם מופק "ג'אראס" כבר מאות ואולי אפילו אלפי שנים. צבע זה אינו מעיד בהכרח על כמות גבוהה של חומרים פעילים, טרפנים או פלבנואידים, אך בצורה מסוימת יש לו אפקט עקיף המשפיע על רמות הריכוז בהם מופיעים חומרים אלו.
המקור העיקרי של גוון לבן חלבי בצמח הקנאביס בטבע הוא מוטציה גנטית של לבקנות, ולמרות שמדובר בגורם שיכול בתיאוריה להתקיים בטבע, לא נמצאו עד היום הוכחות מוצקות לכך שישנם יבולי קנאביס טבעיים לבנים הנמצאים בשדה הפתוח או בכל מקום אחר מחוץ למעבדות גידול מבוקרות באירופה ובארה"ב. בדרך כלל, צמחי קנאביס לבנים גדלו בצורה מפוקחת במקצועיות תחת ציוד מתקדם לגידול צמחים בחללים סגורים, וככאלה הם נדירים מאד, אפילו בשווקים החוקיים בארה"ב בהם קיימת תחרות גדולה של המוני מגדלים חוקיים המוכרים את מרכולתם לציבור הרחב.
למעשה, צבע לבן הוא נדיר כל כך בזני קנאביס מודרניים הקיימים בשוק הישראלי, האירופאי או האמריקאי שאין טעם לחפש אותם בצורה אקטיבית. אם במקרה נתקלתם בפרחים לבנים, מומלץ לנסות לוודא כי לא מדובר בפרחים אשר מכוסים בנבגי עובש, מה שתמיד יכול לקרות ואף להיות מסוכן לבריאות בצורה לא מבוטלת. אם הצבע הלבן הופיע באופן טבעי בפרחים באיכות גבוהה שאינם נגועים בעובש, ייתכן כי מדובר בתוצר גנטי נדיר שעשוי להיות בעל גנטיקה חזקה ועמידה.