כל מי שנוטל או נוטלת תרופות באופן קבוע מעולם לא שאלו את עצמם אם לקחת את התרופה איתם כשהם יוצאים מהארץ. זה לא שמצבים כרוניים או מחלות נעלמים כשאנחנו עולים על טיסה. להפך – הרבה יותר מסובך להשיג תרופת מרשם חיונית כשאתם בחו"ל ולכן נדרשת אפילו זהירות יתר, ואולי הצטיידות יתר, לפני שממריאים למדינה זרה. אבל כשזה מגיע לקנאביס רפואי, שהוגדר כתרופה לכל דבר ועניין, יש הרבה חוסר ודאות וחששות, ומטופלים רבים לא מודעים לזכויותיהם. זה הרי נשמע לחלוטין בדיוני להעמיס את הקנאביס על הטרולי ולצאת לנתב"ג. אבל האמת היא שאחרי כמה פעולות קצרות, זה לחלוטין מה שאתם יכולים לעשות.

המסמך שמסדיר את נושא הסמים בין מדינות שונות הוא אמנה בינלאומית, עליה חתומות 271 מדינות בעולם, והיא גם הבסיס החוקי שעליו יכולים להסתמך מי שצריכים לצאת את גבולות המדינה עם קנאביס. האמנה שנקראת "האמנה היחידה לסמים נרקוטיים 1961" The single Convention on Narcotic Drugs)) מופיעה גם בפקודת הסמים המסוכנים הישראלית ומחייבת את ישראל וכל מדינה שחתומה עליה. האמנה איחדה את כל ההסכמים הבינלאומיים בדבר איסור סחר בסמים, והרחיבה את הפיקוח על גידול ועיבוד של צמחים שמשמשים לייצור סמים נרקוטיים. מלבד הגברת שיתוף הפעולה בין המדינות החתומות, האמנה מגבילה את ההחזקה, השימוש, הסחר, החלוקה, הייבוא, הייצוא, הייצור וההפקה של סמים לשימוש רפואי ומדעי בלבד ומגדירה את המנגנונים שעל כל מדינה להקים כדי לנהל מלאי סמים לצרכים רפואיים. הדבר שרלוונטי לציבור מטופלי הקנאביס הרפואי, הוא שהאמנה גם מסדירה את נושא שינוע הקנאביס הרפואי בין מדינות.

אריזות קנאביס (צילום: Atomazul, shutterstock)
תפרחות קנאביס ארוזות | צילום: Atomazul, shutterstock

"זה מנגנון להסדרת הזכויות שלכם בחו"ל, הרבה אנשים לא באמת יודעים מה לעשות", מסביר עו"ד יניב פרץ, מומחה למשפט פלילי ופעיל עסוק בתחום הקנאביס הרפואי. "זה בעצם כמו עם רישיון נהיגה, כשאנחנו טסים לחו"ל לטיול מותר לנו לנהוג עם הרישיון הישראלי שלנו, זה מתוקף חוקי של אמנות בינלאומיות. האמנה לגבי הסדרת נושא הסמים היא פשוט תחום יותר סקסי".

מה בעצם אומרת האמנה?
"שכל אחת מהמדינות שחתומות על האמנה מחויבת לכבד אותה, קרי – לאכוף את הסמים שמופיעים בה, לשמור עליהם במעברי גבול ולהגדיר אותם כסמים שמצריכים פיקוח מיוחד ומתן הוראות מיוחדות, ואיך מנגישים את אותו הסם לציבור. האמנה אף מחייבת כל מדינה לפקח וגם לשמור על הסמים המתוארים בה לצורך מחקר. היא בעצם מגדירה את הפיקוח על השימושים המסוימים שבסמים האלה".

המשמעות עבור מטופלי קנאביס המחזיקים ברישיון חוקי במדינת ישראל, היא שהם יוכלו להשתמש בתרופה שלהם גם במדינות שאליהן הם נוסעים לטייל. "יש כמה דברים שצריך לעשות לפני שיוצאים מהארץ על מנת שיהיה אפשר להשתמש בקנאביס בחו"ל", ממשיך עו"ד פרץ. "נדרש תרגום נוטריוני של הרישיון ושל המרשם בר התוקף שבו נעשה שימוש כדי לרכוש את הקנאביס".

עו"ד יניב פרץ (צילום: נווה בן שמואל)
עו"ד יניב פרץ | צילום: נווה בן שמואל

התהליך פשוט למדי: נוסעים לשגרירות של מדינת היעד שאליה טסים, מראים את הרישיון והמרשם, מחתימים בשגרירות על מסמך הצהרתי שהם אכן ראו את הרישיון והמרשם ושהם חוקיים וברי תוקף, וכך אפשר לטוס בלב שקט. חשוב מאוד להצהיר על הקנאביס במעברי הגבול ולהציג את המסמכים הרלוונטיים.

"נניח שאני נמצא באנגליה, יש לי רישיון בתוקף ואני נתפס עם קנאביס – האמנה מחייבת את הרשויות בבריטניה להכיר ברישיון שלי", אומר פרץ. "אם לא עשית את התהליך של האישור מול מדינת היעד לפני הנסיעה, תוכלי להציג את המסמכים בדיעבד, אבל עדיף שזה יהיה מסודר. האמנה הזו, יחד עם רישיון מתורגם תקף ומרשם תקף של אותו חודש, אמורים להוות יותר מחזקה חלוטה שאת פועלת ברישיון, בדיוק כמו עם רישיון נהיגה שאת מציגה. שוטר בחו"ל לא יכול לבדוק רישיון נהיגה במסוף שלו, זה אותו דבר, הוא לא יכול לעצור אותך".

מה קורה אם במדינה שאני טסה אליה קנאביס רפואי אינו חוקי?
"גם אם לא הוסדר שם שימוש בקנאביס רפואי, והמדינה שטסת אליה חתומה על האמנה, זה לא מוריד את התוקף של הרישיון, אלא רק מחדד את העובדה שלא הסדירו שם את העניינים. כל מדינה שלא תפעל ככה חשופה לתביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג".

מעשן קנאביס (צילום: guruXOX, shutterstock)
גבר מעשן קנאביס | צילום: guruXOX, shutterstock

לגבי העישון עצמו ביעד, צריך להתעדכן איפה מותר לעשן סיגריות ואיפה אסור, ולעקוב אחר ההוראות במקום. אם נמצאים במקום שבו אסור לעשן, אז זה תקף גם לקנאביס. "במרפסת חדר המלון שאתם נמצאים בו מותר לכם לעשן את התרופה שלכם", הוא מבהיר.

פרץ ממליץ בכל תוקף לנסוע עם הכמות המצוינת ברישיון ואת הקנאביס, להשאיר באריזתו המקורית, ולא בצנצנת או בבקבוק נטול תוויות. כמו כן חשוב לוודא שאתם עם עותק של הרישיון ושל ההיתרים המקוריים בשלוף ובמקום שלא יוכלו ללכת לאיבוד – אלה מסמכים יקרים שיהיה קשה לחדש. "מומלץ לא לוותר על השלב של הגישה לקונסוליה, ולא לוותר על ההצהרה על הסם במעברי הגבול. ובכל מקרה, בתוך שדה התעופה, עד שלא יצאתם מישראל, זה מותר לחלוטין".

יכול להיות שנמצא את עצמנו במדינה שלא חתומה על האמנה?
"אמנם נראה ש-271 זה רוב המדינות, אבל מומלץ מאוד לבדוק לפני. מצרים, למשל, לא חתומה על האמנה, וזה מאוד רלוונטי כשנוסעים לסיני. אם את מתכננת נסיעה, תלכי ותבדקי אם היעד מצוי בין אותן מדינות. הרי שעל בסיס האמנה ועם הרישיון המתורגם, ההצהרה והאישור בקונסוליה או השגרירות של מדינת היעד, הצהרה במעברי הגבול והצגת האישור – זה אמור להספיק עבור הרשויות".