כשמדובר בקנאביס רפואי, כולם עסוקים באחוזי ה-THC וסגולותיו של ה-CBD, אבל הטרפנים נחשבים לפחות מוכרים. למעשה, סימן ההיכר של הקנאביס – הניחוח שלו, היא אחת התכונות הכי חשובות של הצמח. הוא חשוב לא רק לרושם ראשוני, אלא מעיד על איכות הצמח.

מדובר בעצם בקבוצה של חומרים שסוגי צמחים רבים מייצרים אותם על מנת להגן על עצמם והם אלו שנותנים את הארומה והטעם שהצמח מפיץ. בין היתר, ניתן למצוא את הטרפנים באורגנו, בזיליקום, מנטה, לבנדר ורוזמרין שמייצרים חומרים נדיפים שמתפזרים בקלות באוויר. 

לא רק ארומה

פרופ' סולימאן חטיב, מרצה במכללת תל-חי, משמש גם כראש קבוצת החוקרים במכון מיגל שחוקר את תחום הקנאביס. הוא מתאר מה גרם להם להתעניין ולחקור דווקא את הטרפנים. "רוב המחקרים כיום, אם לא כולם, מנתחים את הקנבואידים שמיוחדים לצמח הקנאביס ובעיקר את ה-THC ואחרים, אבל טרפנים שמסיימים משמעותית לחומר להיספג בגופו של האדם, התחילו רק לאחרונה להעסיק חוקרים בתחום. אצלנו במעבדה לחומרי טבע וכימיה אנליטית במכון מיגל, פיתחנו שיטה לזיהוי וכימות 35 טרפנים שעשויים להימצא בצמח. במקביל, פיתחנו גם שיטה לכימות וזיהוי של כ-17 קנבואידים ואנחנו למעשה, בוחנים את הסינרגיה שיש ביניהם".

הטרפנים נכללים בקבוצה של חומרים שמסונטזת על ידי צמחים כדי להגן על עצמם באמצעות פעילות אנטיבקטריאלית. כך למעשה, חרקים יירתעו מהניחוח ותימנע פגיעה בצמח. הפצת החומרים מתקיימת בעיקר כשהצמחים צמאים, כך שהפעולה מתבצעת כמנגנון הגנה.

"כשבודקים את מאות החומרים שהחומר מייצר, רואים קבוצות שונות של טרפנים", מסביר חטיב. "המיוחד בפרופיל הקנאביס הוא שיש בו טרפנים מיוחדים, ביניהם אלפא-פינן ומירצן, מהם מגיעה הארומה שאנחנו מריחים מהתפרחות. כשהצמח מתחמצן, למשל, על ידי קרינת האור, הוא מייצר טרפן ייחודי שקוראים לו חששן ומכאן נולד השם "חשיש" לאחת מתצורותיו השונות של הקנאביס".

עוד לפני הקנאביס, פרופ' חטיב פרסם קרוב ל-60 מחקרים פורצי דרך בכתבי עת בינלאומיים, בתחום מחלות הזקנה. זה בוודאי מסביר את הגילויים של הקבוצה בראשותו לגבי יכולות רפואיות והשפעות מדיקליות של הטרפנים. "לאחרונה מצאנו שאחד הטרפנים שנמצא בקנאביס שנקרא beta caryophyllene, נקשר לקנבואידcb2 ומפעיל אותו כחומר אנטי-דלקתי שעשוי להקל נגד כאב ולסייע בהרפיית שרירים ולטיפול נגד כאב. מצאנו גם שסוג אחר של טרפן - alpha Humulene מעכב אנזים שקשור לאלצהיימר, כך שבהחלט אפשר לומר שלטרפנים יש פוטנציאל רפואי לפעילויות מעניינות שממשיכות להתפתח. אם ניקח רק קנבואידים כדי לבדוק את יכולת ההשפעה שלהם, הפעילות תקטן לעומת מצב של שילוב יחד עם הטרפנים"

מעבר ליכולות הרפואיות בקרב בני אדם, מסתבר שלטרפנים עשויים להיות בעתיד שימושים נוספים, כפי שמגלה חטיב. "במחקר אחר, בדקנו איך מזיק מסוג אקריות (סוג של חרק תוקף), משפיע על תכולת הטרפנים. כלומר, כמות הטרפנים עלתה בקבוצת הצמחים שלעיהם התגלו חרקים, לעומת קבוצת הביקורת. זה אומר בעצם שבעתיד אולי נוכל להשתמש בטרפנים עבור חומרי הדברה ביולוגיים.

האם יש דרכים למצות את הטרפנים ליכולות מוצלחות יותר או מטרות אחרות?

"אחת הבעיות בטרפנים היא שמדובר בחומרים מאוד מתנדפים (הכוונה שהם עוברים בקלות לפאזה גזית). מסיבה זאת, קשה למצות אותם ולשמור עליהם. למרות זאת, אנחנו  מנסים מגוון שיטות מיצוי שבאמצעותן נוכל לשמור על הטרפנים בתוך התמצית, למשל בשילוב של co2 במיקרוגל. כאמור, עד היום בדקו בעיקר את ה-CBD ו-THC  אבל כיום אנחנו מנסים כל מיני שיטות ששומרות על הטרפנים בתוך השמן של הקנאביס ומשקיעים מאמץ באיפיון של פרופיל הטרפנים בתמציות שאנחנו מפיקים".

לכל זן של קנאביס, כפי שניתן להבין מדבריו של פרופ' חטיב יש פרופיל טרפנים ספציפי אליו שכולל עשרות סוגים במינונים שונים ועד היו זוהו בצמח מאות טרפנים שונים ומשונים. כמה מהם יתגלו בהמשך כבעלי סגולות ומגבירי הפעילות בקנבואידים הרפואיים? נמשיך לעקוב אחר המחקרים גם בתחום הזה.