בן שיף (36)

חובש, צוק איתן

בן שיף שירת בתפקיד חובש לוחם בסדיר. במילואים, הוא שירת במהלך מבצע צוק איתן, "הייתי בלא מעט מבצעים והכל היה בסדר, ללא שריטות מיוחדות", הוא מתאר. "מצוק איתן חזרתי שונה לחלוטין. היינו בסג'עיה בעזה, צירפו אותי לחבר'ה מבית ספר למ"כים, הם בני 18 ואני בן 28. בשלב הזה בחיים כבר הייתי נשוי, עדיין בלי ילדים.

"הייתי במרכז עזה והיה המון ירי, המון פיצוצים. עברנו בין הבתים, עשינו סריקות, ואחרינו חיל האוויר. טיפלתי בפצועים, היו ששרדו והיו שלא. הכל מאד אינטנסיבי, בזמן מאד קצר. כמו משחק מחשב. היינו שם כמה ימים וכמה לילות. מיד כשיצאנו חטפנו הפגזות, פלוגת גולני מלפנינו חטפה חזק על הנגמ"ש. הכל מסביב היה נורא".

מתי הבנת שאתה סובל מפוסט טראומה?
"חזרתי הביתה. הייתי במצב אחר. הסימנים היו מאד מובהקים. הפסקתי לישון, כשנרדמתי הייתי מתעורר בצרחות, בשלב מסוים ישנו במיטות נפרדות כי בעטתי תוך כדי שינה. המון כעסים, חוסר תיאבון, דיכאונות, מאניות. דברים שלא יכולתי להסביר בהתנהגות שלי, התבודדות. המעגל החברתי שלי צומצם לאפס. כל הזמן מתחתי את הגבול עם הסובבים אותי. כל הזמן הייתי באי שקט, דרוך, כל הזמן במצב לחימה. חיי היו לא חיים. לא הצלחתי לתפקד בהרבה מאד מובנים. עברתי ימים קשים. היו ימים שלא יצאתי מהמיטה. הפסיכיאטר נתן לי כדורים שריסקו אותי.

"אשתי, עם הרגישות שלה, מיד הבינה שאני מתנהג מאוד שונה מהאופי שלי, אבל עד שקישרנו את זה לפוסט טראומה לקח זמן. רק לפני שנתיים, אולי שלוש, קיבלתי את ההכרה ממשרד הביטחון, אחרי מלחמה מאד ארוכה. אם לא היה לי את אשתי שתעזור לי, לא הייתי עושה את זה. היום אני במצב שונה, אבל בשביל אדם במצבי להתעסק בכל הבירוקרטיה היה בלתי אפשרי". 

מתי הגעת לקנאביס?
"בהתחלה השגתי קנאביס בדרכים לא חוקיות. וזה מאד עזר לי. בזכות זה התחלתי לתפקד. קודם כל ישנתי, וכשהתעוררתי רענן יותר, יכולתי להיות מרוכז יותר ופחות עצבני. זה הרגיש לי כמו תרופת פלא. אף אחד לא דיבר איתי, אף אחד לא חשב שזה יסייע לי. לא סיפרתי שאני מעשן כי הרגשתי שאני עבריין.

ומה מצבך היום?
"היום יש לי רישיון לקנאביס. הקנאביס עוזר לי להירדם, אני מאוזן. אני לא מתמסטל, אני פשוט לוקח את מה שעקום ומיישר אותו. יש ימים טובים ורעים. זה כמו לרכב על אופנוע, אתה יכול לשמוע מוסיקה, אבל אסור לך להוריד את העיניים מהכביש בקלות. אני יכול להגיע למצבים לא טובים. תפסת אותי היום ביום טוב, וזה הרבה בזכות הקנאביס".

 

הכתבה היא חלק מפרויקט מיוחד של mako קנאביס לרגל יום הזיכרון: 

"מסך עשן: המלחמה נגמרה - אבל הם נשארו בשדה הקרב"