על אף היותו מקור צמחי טבעי ממנו מופקים מוצרים רפואיים רבים, צמח הקנאביס הוגדר כבלתי-חוקי במדינות רבות בעולם במשך שנים רבות – שנים בהן צמחו סביבו מיתוסים "מפחידים" שנועדו למנוע מהציבור הרחב שימוש במה שהיה מכונה אז "מריחואנה". מאז השימוש הרפואי בקנאביס התרחב לשלל התוויות רפואיות, אבל הסטיגמות שנלוות לו מסרבות להיעלם. כדי לעשות סדר – בין המיתוסים לסיכונים האמיתיים בצריכת קנאביס רפואי, הזמנו את רוני כץ-עמיחי, סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת "קרונוס".
אילו מיתוסים נפוצים בקרב מטופלי קנאביס חדשים?
"מידע מוטעה (מיסאינפורמציה) או חוסר ידע באופן כללי לגבי קנאביס או לגבי הטיפול בקנאביס רפואי הם נפוצים יחסית. יותר מכל, ניכרים שלושה חסמים מחשבתיים עיקריים שקיימים בקרב הציבור הכללי לגבי הנושא של קנאביס, ואלו גם בדרך כלל הראשונים שעולים לראשו של כל מטופל שמעולם לא התנסה בקנאביס ולא שמע על הטיפול מגורם מוסמך. שתי השאלות הראשונות שעולות הן "האם זה ממכר ואני עלול להגיע למצב שאני אצטרך את זה כל הזמן?" ו-"האם בגלל שזה ממסטל אני לא אוכל לתפקד בכלל?". אלו הן השאלות שאנו שומעים ותמיד שמענו לאורך שנים רבות של קשר ישיר שיש לנו עם המטופלים.
קנאביס - ממכר או לא?
נתחיל בנושא ההתמכרות, אשר לגביה נערכו עד היום לא מעט מחקרים, אפילו אפשר להגיד הרבה ביחס לנושאים אחרים שקשורים לקנאביס. ממצאי המחקרים מראים שבקרב צרכני קנאביס לא קיימת התמכרות פיזית כמו שקיימת למשל בקרב צרכני טבק או אלכוהול, אלא קיימת במקומה תחושה חיובית אותה 'מפחדים' המטופלים לאבד, המתבססת על ההצלחה של הקנאביס לשכך את הסימפטומים של המחלה מהם הם סובלים ולעזור להם לסגל חזרה את שגרת התפקוד וחיי היום יום שלהם.
את החשש מהמשך הטיפול ללא קנאביס אני מכירה דרך המון שיחות שהיו לי עם מטופלים לאורך השנים. אפשר להסביר אותו בעיקר בפחד לחזור מהשימוש בקנאביס לטיפול בכדורים ותרופות אופיואידיות (אופיאטים). מעולם לא נחשפתי למקרה של אשפוז כפוי לאחר צריכת קנאביס רפואי, בטח לא כזה שהוחלט עליו בשל התפתחות של תלות פיזית של המטופל בטיפול.
הסטיגמה המפורסמת ביותר
"בתשובה לשאלה השנייה, הסטיגמה של נושא ההתמסטלות היא סטיגמה אמיתית שנעשו עליה סרטים רבים לאורך השנים. כנראה בשל כך יש לאנשים מחשבה שהם עלולים "לראות פרות ורודות חגות במעגל" או משהו כזה, שמאוד לא ברור איך הם הגיעו אליו, ככל הנראה מדמיון מוגזם או סרטים שהלכו רחוק מדי ואפילו לקחו השראה מצריכת סמים קשים. קנאביס, לכל היותר, יכול ליצור מצב שבו יהיה אובדן חלקי של תחושת זמן, אולי קצת סחרחורות מוגברות לאורך כמה שניות שיהיו מלוות במעט תחושה של חוסר אוריינטציה פיזית במרחב, אבל כל זאת קורה לפעמים, לאורך שניות או דקות ספורות, ורק בתחילת הטיפול בקנאביס.
הדבר היחיד שצריך להחריג כאן הוא הנושא של נהיגה, שלגביה קובע החוק כי אסור לצרוך קנאביס ולנהוג לאחר מכן. מכיוון שהיציאה של החומרים הפעילים של הקנאביס היא נושא מורכב שמשתנה בין אדם לאדם, ויכול להשאיר חותם גם לאחר הרבה זמן, אפילו רשויות המשפט, הבריאות והרישוי כבר הבינו שמדובר בנושא מעט מורכב יותר ממה שקיים עבורו פתרון חוקי ממשי כרגע, אך בכל מקרה, אין לנהוג בסמיכות לאירוע הצריכה בשום צורה שהיא, ולו משם חובת הזהירות הכללית ולשון החוק הנוגעת לשימוש בקנאביס רפואי.
פוגע בזיכרון - או לא?
נושא מרכזי נוסף בו קיים בקרב הציבור הרחב חסם מחשבתי לגבי שימוש בקנאביס הוא כל נושא הפגיעה בזיכרון. מדובר בנושא שגם הוא נחקר לעומק במחקרים רבים יחסית לממוצע בעולם הקנאביס הרפואי. ישנה טענה מוטעה ששימוש בקנאביס, בעיקר לאורך זמן, גורם לפגיעה בזיכרון ארוך הטווח. יש מטופלים שאפילו חוששים "לשכוח את השם שלהם" או "לא לזכור מי הם", מה שמצביע שוב בדרך כלל על הבנה מוטעית לחלוטין של השפעתו של הקנאביס. על פי המחקרים, הדבר היחיד שמקשר היום בין שימוש בקנאביס לבין פגיעה במנגנוני הזיכרון השונים קשור בכלל ליכולת המוח ליצור, לשמור ולשלוף זיכרונות חדשים אשר נוצרו בסמוך לצריכת הקנאביס ותחת שיא השפעתו. וגם כאן - מדובר בנושא שעולם המחקר אינו מגבה באופן מוחלט אלא מעלה ראיות חלקיות לגביו, המצביעות על קשר אפשרי של השימוש בקנאביס לבין הורמונים מסוימים המעורבים בתהליך יצירת הזיכרונות.
היכולת של המוח לייצר ולשמור זיכרונות חדשים בטווח הקצר שלאחר השימוש בקנאביס עשויה להיות פחותה מעט, וכך גם היכולת לשלוף את אותם הזיכרונות באופן מודע - רק תחת שיא השפעתו של הקנאביס ולא לאחר מכן. אין שום קשר בין זה לבין שימור זיכרון לטווח הארוך, ומחקרים שבחנו את הנושא לא הצליחו לזהות שום קשר בין שימוש בקנאביס, אפילו לא שימוש קבוע לאורך עשרות שנים בקרב צרכני פנאי, לבין פגיעה בזיכרונות לטווח הארוך או בכל סוג של זיכרון אישי מהותי."
הפתרון – תיאום ציפיות, הדרכה והכנה
" לא נתקלתי במקרים בהם, צריכת קנאביס גרמה לתופעת לוואי חמורה, היא כן גרמה לכל מיני דברים קטנים כמו יובש בעיניים ובגרון, מעט סחרחורות, ירידה ברמת הסוכר בדם או בלחץ הדם ותופעות מינוריות שבסך הכל צריכים להכין את המטופל אליהם, כך שיידע שאם קורה לו כך או אחרת זה תקין וזה בסדר. כל זה יכול לקרות בצורה קלה ופשוטה אם המטופל מקבל הדרכה נכונה ועושה עם גורם מוסמך, תיאום ציפיות לפני תחילת הטיפול, במקום להסתמך על ידע שהוא מצא באינטרנט או מילה של חבר או בן משפחה.
בסופו של דבר הראיות בשטח מראות שמטופל שמקבל הכנה ראויה, לפחות בכך שמישהו מוסמך מסביר אודות השימוש בקנאביס רפואי ובין היתר גם מפרט בפניו את כל תופעות הלוואי, לא נבהל, לא נלחץ ולא יוצר לעצמו תחושות רעות מעצם החרדה שלו ממעט תופעות הלוואי שכן עלולות להתקיים בפועל. זה אולי נשמע כמו משהו שאפשר לדלג עליו, אבל לא כך הדבר, ולמעשה ההכנה הזו היא מה שעליו קם ונופל הטיפול. כל החשש הזה שקיים לפעמים אצל אנשים לא מאפשר להם לצרוך קנאביס וליהנות מטיפול מלכתחילה.
מעבר להכנה עצמה ולמידע החיוני שהיא כוללת, חשוב מאד מאיפה מקבלים אותה, כלומר חשוב מאד שזה יהיה גורם מוסמך כמו רופא או רוקח או אחות, שיודע שכל אדם עשוי לחוות את ההשפעות של הקנאביס מעט אחרת בשל הבדלים ביולוגיים וכימיים במערכת האנדוקנבינואידית שקיימת אצלו בגוף. המקורות המוסמכים הללו יודעים לספק למטופלים תשובה לכל השאלות שמבוססות על סטיגמות ומיתוסים שיוצרים חשש מיותר, וכך ההכנה מקבלת ערך מוסף של פתרון כל הבעיות הלא אמיתיות, שקיימות היום בדרך כלל רק אצל מי שלא שמע על הטיפול בקנאביס מהמקורות הראויים."