יתכן ששאלתם את עצמכם כיצד קיבלה תפרחת הקנאביס הרפואי שלכם את השם שלה. במקרה של "קוקואה קוקואה בומבה", זן חדש ומסקרן שמשווק בימים אלה בישראל תחת המותג Peace Naturals, זאת בהחלט שאלה מתבקשת. התשובה הקצרה היא שמדובר בקונספט שיווקי. הארוכה, לוקחת אותנו למסע ארוך ומורכב בעולם הפיתוח של תעשיית הקנאביס. "חלק מהתהליך של פיתוח זן בעולם הצומח הוא של זיהוי הפרופיל הארומטי של הצמח, למעשה ממה מורכבת הארומה", מסביר לנו ד"ר לאסה שולץ, ראש המחלקה למחקר ופיתוח בחברת הקנאביס העולמית קרונוס גרופ, בשיחת זום מטורונטו. "כשהתחלנו לפתח את קוקואה קוקואה בומבה, ערכנו על הצמח ניתוח של הארומות, והפאנלים של הבדיקה זיהו פרופיל ארומטי מובהק של שוקולד מתוק. את האינפורמציה הזאת העברנו למרקטינג, והם כבר הוסיפו עוד נדבך יצירתי".

ד"ר שולץ אוחז באחת המשרות המעניינות בתחום הקנאביס. הוא ד"ר לפיסיולוגיה וטוקסיקולוגיה של צמחים, מדען נלהב, ומאחוריו רקע עשיר בתחום האגרונומיה, הפרמקולוגיה והרפואה. כמנהל המחקר הראשי בקרונוס, הוא משלב את הידע והתשוקה שלו בין היתר כדי לפתח זנים חדשים ומשופרים של קנאביס לטובת המטופלים.

עלי קנאביס (צילום: Brandon Crawford, shutterstock)
עלי קנאביס | צילום: Brandon Crawford, shutterstock

פיתוח זן חדש מתחיל בבחירת צמחי "הורים", מהם יטופח ויהונדס. על מנת להיבחר, עוברים "ההורים" שורה ארוכה של בדיקות DNA. ל"קוקואה קוקואה בומבה", אגב, יש שני הורים די מבוקשים. "בבדיקות המקדימות שערכנו על ה"הורים" של "קוקו קוקואה בומבה" זיהינו שני זנים מאוד פופולאריים – לאבה קייק ודו-סי-דוס", מסביר שולץ. זהו זן היברידי והוא בעל  אחוז גבוה של THC. מבלי חלילה לתת המלצה כזו או אחרת, שולץ מסביר שמדובר בזן המציע קומבינציה טובה של השפעה פיזית נעימה וגם של השפעה על הראש, אבל הוא לא כבד ולכן מתאים לשימוש בכל שעות היום ועשוי לסייע במצבים רפואיים שונים.

איך מגיעים בעצם להחלטה לטפח זן חדש?
"אנחנו נמצאים בקשר קרוב מאוד עם הצוותים של קרונוס בישראל, וזו הייתה בעצם בקשה שלהם שנפתח זן עבור מטופלי הקנאביס בישראל. בשלב הראשון אנחנו מזהים מה קהל היעד מעדיף, ומזהים את תנאי הגידול שלכם. אנחנו בעצם מסתכלים על זה גם בעדשה רפואית וגם בעדשה עסקית-כלכלית. המטרה היא ליצור זן עמיד, יציב ועקבי, כלומר זהה לחלוטין בכל גידול, וגם כזה שהצרכנים אוהבים".

שולץ מסביר שהצרכנים בישראל שונים מעט מהשוק האמריקאי והקנדי, בעיקר בגלל שהשוק הישראלי רפואי ויש עליו גם מגבלות. "בישראל יש לנו מכסה של אחוזי THC שאי אפשר לעבור (24%), וזה מכריח אותנו כיצרנים לחפש תכונות אחרות ומעניינות שיכולות להיות לזנים מטופחים", הוא אומר. "אנחנו משתדלים שהזנים שלנו יהיו מאוד מובחנים משאר החברות שיש בשוק. דוגמה לזה היא העבודה עם טרפנים: כשניתחנו את ה"קוקואה קוקואה בומבה" ראינו שיש לו הרבה מאוד טרפנים נדירים. הקומפוזיציה של פרופיל הטרפנים שלו היא מאוד ייחודית, ואני חושב שזה משהו שהמטופלים הישראלים מאוד יעריכו".

איך נראה התהליך של פיתוח זן? אני מניחה שזה לוקח לא מעט זמן.
"יש לנו גישה קלאסית לפיתוח זנים. אנחנו מתחילים בבדיקה של תאי הנבט של הצמח שנושאים את גורמי התורשה (Germplasm), ובוחנים אילו מהם נושאים את התכונות המבוקשות. אחרי שמנתחים את התאים, אנחנו נכנסים יותר לעומק ובוחנים את פרופיל ה-DNA שלהם כדי שנוכל לבחור את "ההורים" הנכונים. לאחר מכן אנחנו מבצעים הכלאה בין שני "ההורים" בעלי הסיכויים הכי גבוהים להגיע להיות שובר הקופות שאנחנו רוצים. אחרי שביצענו את ההכלאה נתחיל לברור מתוך מאות רבות של זרעים מההכלאה הזאת, ונגדל אותם לחלוטין עד שיהיו לנו פרחים. הזן הסופי הוא בעצם תוצאה של מאות זרעים שהנבטנו, וזה עובד בשיטת המשפך – אנחנו מנפים ומנפים עד שמגיעים לתוצאה שאנחנו יודעים שאנשים אוהבים".

פרחי קנאביס (צילום: Soru Epotok, shutterstock)
תפרחות קנאביס | צילום: Soru Epotok, shutterstock

"כשמפתחים זן חדש, העקביות היא קריטית"

שלב ניפוי הזרעים אורך כשנה, ובמהלכו הם עוברים שלל בדיקות DNA וניתוחים כימיים, בדיקות לזיהוי הטרפנים בצמח וכו'. בסוף התהליך המאומץ נותרים חמישה זרעים שמהם ייבחר בסופו של דבר המנצח. את חמישיית הגמר משכפלים לפחות שלוש פעמים כדי להבטיח את אחד הדברים הקריטיים ביצירת זן של קנאביס רפואי – עקביות ויציבות. אבל עוד נגיע לזה.

איך בוחרים את הזן המנצח?
"יש לנו צוות של מומחים היודעים להבין את הארומה של הצמח, ואנחנו עושים בעצם פאנל סנסורי. המנצח נבחר בבדיקה עיוורת – הצוות מכסה את העיניים במהלך הבדיקה. אנחנו משתילים בבדיקה גם זנים של המתחרים שלנו כי אנחנו רוצים לוודא שהמוצר שאנחנו מוציאים הוא יותר טוב ממה שיש בשוק. אחרי הבדיקה העיוורת אנחנו יכולים לדרג איך החמישה האלה עובדים מול המתחרים. אחר כך עושים בדיקות ביצועים שונות לצמח, ואם הכל עובד לשביעות רצוננו, אנחנו משחררים אותו לצרכנים. כל התהליך לוקח בערך שנתיים, אבל זה שווה את זה".

אחד הדברים החשובים ביצירת זן חדש הוא עקביות, ושולץ מבהיר זאת פעם אחר פעם. "כשאנחנו מפתחים משהו עבור השוק הישראלי, שהוא שוק רפואי, הקונסיסטנטיות של הצמח היא קריטית. מה ששמנו לב אליו בחממות שלנו בקנדה, זה שהזן הזה מאוד עקבי – בין אם מגדלים אותו בקיץ חם מאוד כמו אצלכם או בחורף קר מאוד כמו שיש לנו בקנדה. המשכיות היא הדבר החשוב במעלה, מוצר שאפשר לסמוך עליו, במיוחד עבור צריכה רפואית".

קנאביס - שת"פ קרונוס
תפרחות קנאביס - קרונוס

מהבחינה הזאת, הוא אומר, הקנאביס הרפואי עשה שינויים עצומים בתעשייה, כשהדרמטי מכולם הוא שכל תהליך ההכלאה מבוסס על מחקר ומדע. "הרבה אנשים שהתעסקו בזה לא ממש הבינו מה זה תכונות נרכשות של זנים, ועשו הכלאות שמבוססות על העדפות אישיות וללא ביסוס מחקרי או עקרונות מדעיים. אנחנו צריכים להיות זהירים מאוד בתהליך הגידול".

"בעתיד נוכל לפתח דברים הרבה יותר מתוחכמים"

שולץ אוחז בגישה הוליסטית בנוגע למטופלים. "אני מאמין שעבור הרבה מטופלים שצורכים קנאביס להקלה על בעיות רפואיות יש גם אספקט של איכות החוויה. חלק מהריפוי הוא ההנאה שבצריכה, וחשוב לנו לכסות גם את זה. הרבה צרכנים לא רוצים להיות חלק מהפרמקולוגיה המסורתית שמציעה כדורים עם כל מיני תופעות לוואי. אנחנו רוצים מוצר שבשלב ראשון יהיה בטוח, שנבדק ללא הרף ומכל כיוון, ושהוא גם ייחודי, בעל פרופיל טרפנים מקורי, ושהמטופלים גם ייהנו לצרוך אותו".

איך אתה הגעת לתעשייה הזאת?
"הגעתי מרקע די מגוון בתעשיית החקלאות באפריקה ודרום מזרח אסיה, ובתחום הרפואה בכמה מבתי החולים הגדולים באונטריו. מה שתמיד עניין אותי היה מאיפה האוכל שלנו מגיע, ואיך הצמח והתרכובת שלו משפיעים על הבריאות שלנו. אני מאמין שאם אוכלים בריא, אם שמים לב למה אנחנו מכניסים לגוף שלנו, זה יכול למנוע הרבה מחלות.

גבר מגלגל ג'וינט (צילום: InnerVisionPRO, shutterstock)
צילום: InnerVisionPRO, shutterstock

"לתעשיית הקנאביס הגעתי לגמרי במקרה. כשעבדתי בבית החולים עברתי יום אחד על הצעות עבודה ונתקלתי בחברה שעוסקת באגרונומיה והכלאת צמחים למטרות רפואיות. לא היה לי מושג על איזה צמח הם עובדים, הייתי משועשע כשבדקתי וגיליתי שזה קנאביס. התשוקה שלי היא להתעסק במקורות של הצמח, בהשפעה של הטרפנים, במחקר על אינטראקציה בין חלקי הצמח. אני מאמין שבעתיד קבוצות כמו שלנו יפתחו דברים יותר מתוחכמים, ונוכל להכליא זנים חדשים עם פרופילים מעניינים שלא יבוססו רק על THC, אלא על טרפנים והאינטראקציה שלהם עם קנבינואידים"

החלק הכי שווה ומספק בעבודה, הוא אומר, הוא לקבל פידבקים. "אני אחראי גם על בקרת האיכות של המוצרים שלנו לשוק הקנדי, ועובד צמוד גם עם הצוותים שאחראים על הצרכנים והמטופלים, והם מספרים לי איך הדברים שאני יוצר עוזרים להם להתמודד מדי יום עם הכאב שלהם, עם החרדה שלהם, עם השינה שלהם. זה הפרס הגדול, לדעת שיש השפעה כל כך חשובה על החיים של אנשים, על איכות החיים שלהם, זה משהו שאני אוהב לומר לצוות שלי. זה אולי מאוד מייגע לגדל 500 זרעים, אבל זה האימפקט, זאת התוצאה שאנחנו שואפים אליה. זה משהו שלא תמיד זוכים לו בחיים המקצועיים".