השימוש במוצרי קנאביס עתירי CBD מתבצע עבור טיפול במגוון רחב של תסמינים רפואיים הכוללים בין היתר תסמינים של אפילפסיה, חרדה ומחלות מעי דלקתיות. בנוסף להשפעות הללו, חוקרים רבים סבורים כי ל-CBD השפעה נוספת שחלה על מטופלי קנאביס, במקרים רבים אפילו ללא ידיעתם: ההשפעה שיש לו על קנבינואיד פעיל מרכזי אחר, שקיים ברוב מוצרי הקנאביס הנמכרים למטופלים.
הקנבינואיד המדובר הוא THC, הרכיב הפסיכואקטיבי המרכזי בצמח הקנאביס. מדובר בחומר הקיים כמעט בכל מוצר קנאביס רפואי, ולפי ראיות מחקריות השפעתו קשורה בצורה ישירה לזו של CBD. זאת בשל העובדה ששניהם מחילים את השפעתם המנוגדת על אותו מנגנון עצבי בגוף האדם, העובר בין היתר בקולטנים האנדוקנבינואידים מסוג CB1. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שצריכת CBD בסמוך לצריכת THC, גם זמן קצר לפניה וגם זמן קצר לאחריה, גורמת לפי מודלי מחקר רבים להפחתה ניכרת ומדידה בעוצמת ההשפעה הפסיכואקטיבית המורגשת על ידי המטופל.
במסגרת סקירת מחקרים שבחנו את הקשר בין צריכת CBD לשינוי בהשפעתו של THC, נמצא כי קולטני המערכת האנדוקנבינואידית מהווים חלק ממסלול (Pathway) מרכזי של מעבר אותות עצביים בגוף הקרוי מסלול ה-'MAPK/ERK', ולפי הראיות שנמצאו במחקרים רבים עולה כי CBD ו-THC משפיעים על קולטנים אלו בצורה הפוכה ומנוגדת האחת לשניה, מה שגורם ל-CBD להפחית את השפעתו הפסיכואקטיבית של ה-THC.
במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience פורסם כי השפעתו של CBD על קולטנים עצביים במסלול 'ERK' היא השפעה של חסימת קיבולת מקסימלית. במילים פשוטות, משמעות הדבר היא שהשפעת ה-CBD מגבילה את יכולתם של הקולטנים להימצא בעומס-יתר של תעבורת מידע עצבי, ובכך היא חוסמת את יכולתו של המטופל להרגיש את השפעת ה-THC הפסיכואקטיבית מעבר לרף מקסימלי מסוים.
אפקט נוסף של CBD הוא האפקט המרגיע שמפחית תסמינים שליליים של חרדה ולחץ שעשויים לנבוע, בין השאר, מהשפעתו הפסיכואקטיבית של THC. בשל כך, חוקרים מציינים כי ל-CBD פוטנציאל להיות גורם "מאזן" למוצרי קנאביס עתירי THC, אשר עוזר לשפר את השפעתם על תסמינים רפואיים רבים ובמקביל גם מסייע לשכך את תופעות הלוואי הפוטנציאליות שלהם.
עדות נוספת להשפעה המשככת של CBD על המאפיינים הפסיכואקטיביים של THC היא בדיווחים עצמיים של מטופלי קנאביס רבים שהעידו כי CBD שיפר את הטיפול שלהם בהשוואה לטיפול במוצרי THC בלבד. באותם דיווחים מוסרים מטופלים רבים גם עדות לכך שהשפעתו של ה-CBD אכן מסוגלת לשכך את תופעות הלוואי האופייניות של THC, ובעיקר את תופעת הלוואי של תחושת חרדה מוגברת. הבעיה בנושא זה מתחילה כאשר מנסים לעבור ממודלי מחקר חלקיים ועדויות מטופלים לראיות קליניות מוצקות ומבוססות יותר.
הבעיה בממצאים: העדויות הקליניות קלושות ומנוגדות
עולם הקנאביס כולו נמצא כיום בשלב מוקדם של מחקר קליני איכותי, ולכן לא יהיה מפתיע לשמוע שגם בנושא הקשר בין CBD להשפעתו של ה-THC לא נערכו עד היום מספיק מחקרים קליניים מקיפים, אקראיים, כפולי-סמיות ומגובי קבוצת ביקורת ,שעומדים בכל לא מדויק יהיה להגיד שהתמונה המלאה "חסרה". יותר נכון להגיד שהיא משובשת ולא מדויקת, זאת מכיוון שבמחקרים קליניים שכן נערכו בנושא עלו תוצאות שבחלקן מנוגדות לגמרי לממצאים שעלו במודלי המחקר האחרים.
במחקרים קליניים אשר בחנו את ההשפעה של CBD ו-THC על בני אדם בכמויות משתנות, נמצאו כי במרבית המקרים המטופלים לא חשו ולא הציגו שום שינוי באפקט של THC בשל צריכה של כמות גדולה או קטנה יותר של CBD. גם במדדים פרמקולוגיים מדויקים יותר, הנוגעים לריכוזי החומר הפעיל בדם, לא חל שינוי בהשפעתו של ה-THC באופן שניתן לקשרו לצריכת CBD.
החוקרים סיכמו את המחקר הקליני באומרם כי "לא נמצאו שום ראיות לכך שהשפעתו של CBD יכולה לשכך את האפקטים השונים שנובעים מהשפעתו האקוטית של THC, בתחום הקוגניציה או בתחום תסמינים הקשורים לבריאות הנפש". הם הוסיפו כי "באופן דומה, לא נמצאו ראיות לכך שצריכת CBD שינתה באופן כלשהו את ההשפעה או ההנאה הסובייקטיבית שחשו המטופלים עקב צריכת ה-THC". בהמשך לכך, הוסיפו החוקרים כי משמעות התוצאות היא של-CBD לא אמורה להיות חשיבות מרובה בפיקוח ורגולציה שמוטלים על מוצרים שמכילים THC, זאת כיוון שלא נמצאו עדויות ממשיות ליכולתו להשפיע לטובה או לרעה על האפקט המורגש של צריכת THC.