תחום הקנאביס הרפואי מפותח כיום בישראל יותר מאי פעם. עשרות אלפי מטופלים כבר קיבלו את הרישיון הנכסף כטיפול עבור מחלות ובעיות רפואיות. על פי נתוני משרד הבריאות, מספרם עולה בכ-2,500 איש מדי חודש. על אף טווח היתרונות המוכחים של הקנאביס הרפואי, הסטיגמה החברתית עדיין רווחת ומטופלים רבים עדיין נרתעים ואחרים נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה מתסכלת ומערכת אטומה בדרך אל הטיפול המיוחל. במובן הזה, החלטת משרד הבריאות משנת 2014 להעניק רישיון לקנאביס רפואי למתמודדים עם הפרעת פוסט טראומה הוא ניצחון כפול על הבושה והדעות הקדומות.

הפנים שמאחורי הטראומה

ביום צילומים ייחודי ומרגש, התייצבו נפגעי פוסט טראומה לסשן צילומים בחוות בטר (better). שתיים מהן, זהר שכטמן וקסם תומאס, משתפות אותנו בסיפור הפגיעה שחוו. תהליך הריפוי שכלל טיפול ממושך והצריך מהם תעצומות נפש. ועוד עזרה מצמח חדש שנכנס לחייהם. 

יונתן שלומי זוהר פרוייקט תמונות  (צילום: הילה כדי)
יונתן עפגין, שלומי קלחי וזוהר שכטמן | צילום: הילה כדי

"הוזמנתי לצלם צילומי תדמית במשרדי חברת בטר (better) ובחוות הגידול שלה. לפני הצילומים, רציתי לדעת כמה שיותר על הצוות שאני הולכת לפגוש ונתקלתי בכתבה המרגשת של קובי מולכו ב'דוקותיים'" של 'כאן'", מספרת הילה כדי, צלמת ומי שיזמה וצילמה את הפרויקט. מולכו, מנכ"ל בטר, יצרנית ומשווקת של קנאביס רפואי מהגדולות במשק, מתמודד בעצמו עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), בעקבות השירות הצבאי. כמו פוסט טראומטיים רבים אחרים, גם מולכו לא אובחן במשך שנים רבות ולכן, גם לא חיפש אחר טיפול. בסרטון הדוקו הקצר בו התראיין, הוא מספר כיצד אפשר לו הטיפול בקנאביס רפואי למצוא מרחב של שקט ורגיעה ולנהל את הטראומה באופן מיטבי.  

"הבנתי שיש כאן משהו שראוי שייצא לאור.ההתמחות שלי היא בעיקר בתחום האופנה והסטיילינג ולרוב אני עושה צילומי תדמית שמדברים בעיקר זוהר וחיי לילה. ראיתי את הפרויקט הזה כהזדמנות לעשות משהו אחר, שגם בו יש לא מעט זוהר ויופי, אבל כזה שלרוב נותר מאחורי הקלעים ורק ממתין להתגלות. אחרי סיעור מוחות עם הצוות של החברה, גיבשנו את פרויקט 'מחושך לירוק'. 

יונתן פרוייקט תמונות (צילום: הילה כדי)
יונתן עפגין | צילום: הילה כדי

"לקחתי את הפרויקט הזה בשתי ידיים ופשוט רצתי איתו", מספרת הילה בהתרגשות. רציתי באמת להרים הפקה והגעתי עם צוות של ארט דיירקטורים, מאפרים, תאורנים – כל הסיפור. רציתי לשוות לכל הפרוייקט אווירה של הפקה ברמה הגבוהה ביותר ובו זמנית, לכוון למקום של כנות וחשיפת הפנים של המטופלים מול המצלמה. כדי לתת את התחושה העמוקה והקלאסית של פורטרט, צילמתי במגוון סוגי מצלמות ופילם ועשיתי שימוש בפורמט מדיום שאפשר לי באמת להצמיד לכל סיפור פנים". 

רובה פרוייקט תמונות (צילום: הילה כדי)
רובא חאסקיה | צילום: הילה כדי

 הכוח לחזור לעצמך

כצפוי, גיוס המשתתפים לא היה פשוט. הפניות נעשו בעיקר דרך אנשי קשר שמכירים את המתמודדים באופן אישי. עבור אדם החווה את הסיפור הקשה ביותר בחייו שוב ושוב על בסיס כמעט יום-יומי, העמידה החשופה מול המצלמה דורשת לא מעט כוחות ואומץ. לבסוף, התייצבו בחוות בטר כמה גיבורים של החיים וחוו יום שמוקדש כולו להם.

זוהר שכטמן פרוייקט תמונות (צילום: הילה כדי)
זוהר שכטמן | צילום: הילה כדי

"עד לפני כמה שנים, אין שום סיכוי שהייתי יכולה לעמוד ככה מול המצלמה", מספרת זוהר שכטמן, שהשתתפה ביום הצילומים. עבור זוהר, העמידה הזו מול המצלמה היא עוד ניצחון שהיא מסמנת בשנים האחרונות. לאחר שנים של טיפול, הבינה זוהר כי שיתוף בסיפור שלה הוא חלק מתהליך הריפוי ובמובנים רבים, היא רואה זאת גם כחובה מוסרית. היא חוותה התעללות מינית, שהתרחשה בבית הספר התיכון, במהלך שעות הלימודים. כאקט של שליחות, זוהר חוזרת לאותו המרחב בו נפגעה ומרצה בפני קבוצות נערות ונערים על שעברה. "לפעמים, מספיק צל שחולף על הקיר או צליל מסוים כדי להחזיר אותי לשם", היא משתפת. "לכן, לפני שאני עולה להרצות, אין מצב שלא אצרוך קודם קנאביס". 

"כדי להגיע למצב בו אוכל לחבק את מי שאני היום, גם אחרי הפגיעה, הייתי צריכה לעבור דרך ארוכה. בשלב כלשהו את מקבלת החלטה: אני לא אתן את העונג לאלו שפגעו בי בידיעה שהם הצליחו להרוס אותי. ככה, אחרי שנים ארוכות של כעס על מה שקרה לי ותיעוב של מה שהפכתי להיות, אני לומדת היום לקבל את עצמי ואפילו לאהוב את עצמי. דווקא בגלל זה יש משהו כל כך מרפא בהזדמנות הזו, לעמוד כאן ולספר את הסיפור שלי בגאווה".  

גם זוהר,כמו רבים אחרים המתמודדים עם טראומה, אובחנה בשלל אבחנות שגויות עד שהוכרה כנפגעת PTSD. את הרגע בו קיבלה את רישיון הקנאביס הרפואי, היא מתארת כמשנה חיים, לא פחות מזה. "אני מחלקת היום את החיים שלי למי שהייתי לפני הקנאביס ואחרי הקנאביס. אי אפשר בכלל להשוות את האופן בו יכולתי לנהל את הטראומה עם הקנאביס ובלעדיו. זה הרבה מעבר להרגעה. הקנאביס פותח איזה מרחב שמאפשר לי לשוב אל הכאן והעכשיו, מבלי שהתודעה שלי תברח אל הפלאשבקים. יש בהשפעה שלו משהו מאוד מעגן. ככל שהזמן עובר, אני לומדת לצרוך אותו בזמן, לפני שכבר אחווה טריגרים וניתוקים שישתקו את שגרת החיים שלי".

"הטיפול הזה עוטף אותי במין סוג של בועה", משתפת אותנו קסם תומאס, משתתפת נוספת ביום הצילומים. עבור קסם, מדובר בטיפול שמשיב במידה רבה את השליטה על החיים לידיים. ב-1 באוגוסט 2009, שהתה בברנוער בתל אביב לעוד יום של מפגש ובילוי, כשמפגע אלמוני התפרץ למקום, פצע ביריות 10 נערות ונערים ורצח נערה ומדריך. היום הזה, ממנו ניצלה, חקוק בה לנצח. "בשבילי כל יום עצמאות, או אירוע עם זיקוקים בכלל, הוא סיוט מתמשך. כולם נהנים ומבלים ולא מבינים בכלל מה עובר לי בראש". 

 קסם פרוייקט תמונות  (צילום: הילה כדי)
קסם תומאס | צילום: הילה כדי

"יש ימים שכל דבר מקפיץ אותי ופשוט פוגע בכל אפשרות לתפקד. אחרי שנים בהם חוויתי התקפי זעם קשים, שלא פעם גרמו לי מאוד להתבייש במעשים שלי, אני יכולה היום תחת השפעת קנאביס לקחת כמה צעדים אחורה ולבחון את הסיטואציה לפני שאני מגיבה. הבועה הזו מאפשרת לי לשאול מה קשור לכאן ועכשיו ומה פשוט מחזיר אותי לחוויה הטראומטית".

החוויה שמתארות קסם וזוהר תואמות לתוצאות מחקרים מהשנים האחרונות שמוכיחות כי צריכת קנאביס רפואי, לא רק מרגיעה סימפטומים כמו חרדה ודיכאון, אלא מאפשרת להשהות ולהפחית את מידת התגובה הטראומטית לטריגרים.

אחינועם 2 פרוייקט תמונות  (צילום: הילה כדי)
אחינועם כהן וקסם תומאס | צילום: הילה כדי

על פי מחקרים נוירולוגיים שבוצעו גם על נסיינים אנושיים, נמצא קשר הדוק בין פעילות המערכת הקנבינואידית ובין פעילות האמיגדלה, אזור קטנטן ופרימיטיבי במוח האחראי לתחושת הפחד והעוררות. בעוד שבמצבי חירום האמיגדלה ככל הנראה תציל את חיינו, פעילות יתר שלה תותיר אותנו במצב מתמיד של חרדה ועוררות יתר, תסמינים אופייניים של פוסט טראומה. איזון הפעילות של האמיגדלה באמצעות צריכת קנאביס, אם כן, יכול להביא להקלה משמעותית.

קסם וזוהר לא באמת מייחסות משמעות לדעות הקדומות סביב הקנאביס. "להיפך", זוהר צוחקת, "המודעות הזו לעובדה שההשפעה של הקנאביס היא כיפית גורמת לי לשאול את עצמי כל הזמן שאלות. למה עישנתי עכשיו? האם אני זקוקה לזה עכשיו או שאני מחפשת לפצות את עצמי? לברוח ממשהו? זו התמודדות מתמדת ומבחינתי זה חלק מהתהליך הטיפולי".

"דיברתי קודם על הבועה הזו שעוטפת אותך, ובאמת אני תמיד רואה אותה כמו מעין חיבוק של אמא. במינון הנכון הוא נותן לך ביטחון, הגנה ותחושת ערך, אבל אם הוא יתפוס יותר מדי מקום בחיים, אי אפשר לצמוח או להתמודד", מוסיפה קסם.

פורטרט של עוצמה

התמונות יהפכו בעתיד לתערוכה. הילה הצלמת יודעת שהיכולת של המטופלים לחשוף את עצמם היא זו שהשפיעה על אופי התמונות. "רציתי לאפשר למשתתפים להתגלות באופן השלם ביותר והתחלנו לחפש אחרי מתמודדים עם פוסט טראומה שיהיו מוכנים להיחשף מול המצלמה. שישתפו  בחוויות שלהם עם הטיפול החדש, מהמקום הכי כנה, אמיץ ופתוח". התמונות מדברות בעד עצמן. היום הם כבר לא מתחבאים בין הצללים, אלא אומרים בקול ברור, אנחנו. כאן.

אחינועם פרוייקט תמונות (צילום: הילה כדי)
אחינועם כהן | צילום: הילה כדי

שלומי פרוייקט תמונות (צילום: הילה כדי)
שלומי קלחי | צילום: הילה כדי

 

 אורית פייג - ארט דירקטורית | עמית מחפודה - איפור | אורי לשם - סטיילינג .