כיום ההנחה הרווחת היא שלפני שתיית יין צריך לתת לו "לנשום" כחצי שעה לפני. כשאומרים לנשום מתכוונים שלאחר פתיחת הבקבוק צריך להניח אותו מבלי לשתות כי זה אמור לשפר את הטעם שלו. אבל, האם ב-2019 זה באמת נכון? במגזין האמריקאי Mental Floss בדקו בשבילנו את הנושא והמסקנות חלוקות.
אבל לפני המסקנות, צריך לעשות קצת סדר. כל עניין הנשימה של היינות, במונחים היסטוריים, די חדש והגיע כנראה לאחר שבני האדם החלו לבקבק את היינות שלהם. במהלך הפקת היין משתמשים בגופרית על מנת לאפשר לבקבוק להחזיק למשך זמן רב יותר. אם טועים בכמות הגופרית, ליין יכול להיות ארומה מעניינת, וכשאנחנו אומרים מעניינת אנחנו מתכוונים לריח שמזכיר קצת ביצים רקובות. ברגע שהיין בא במגע עם חמצן, הריח מתמתן ולכן היו מעבירים את הנוזל מהבקבוק המקורי לדקנטר.
הרבה מומחי יינות היום מודים שאין באמת טעם להעמיד את הבקבוק לאחר שהוצאתם את פקק השעם, כי לא נכנס מספיק חמצן לתוך הבקבוק גם ככה. והאם מועיל למזוג את הבקבוק לדקנטר? טוב, זה כבר תלוי ביין שאתם שותים.
בימינו כבר לא ממש שותים יינות מיושנים. הרבה מהיינות שנסחרים בשוק הם יינות שהופקו לטווח הקצר (שנה פחות או יותר). יינות שעשירים בטאנינים לעומת זאת, יכולים להרוויח אם הם ינוחו בדקנטר. המגע עם חמצן יכול לעדן את הטעם החריף של היין.