אלעד רון (45), בעלים של חברת דיג'ייז ומוזיקה לאירועים, וכמו רבים מהעסקים במדינת ישראל ובעולם, גם נפגע כלכלית ממשבר הקורונה ועד לרגע זה לא קיבל פיצוי מהמדינה. "אנחנו 7 דיג'ייז בחברה ויש עוד 2 עובדות משרד ועוד עובדי תפעול, החברה מפרנסת בערך 15 אנשים באופן קבוע", סיפר רון ל"חדשות הבוקר", "זו פגיעה מאוד קשה. מדובר על איזור ה-100 אירועים שפשוט בוטלו. צריך לזכור שאנחנו הראשונים שנכנסו למשבר הזה לפני כולם. כבר בפברואר, התחילו לבטל לנו מסיבות פורים ומשלחות מחו"ל הפסיקו להגיע לארץ. וגם כשהמשק חוזר לעבור אנחנו נהיה האחרונים שחוזרים. כי גם אם מדברים על ה-15 ביוני, זה לא תקף לגבינו, אף אחד לא יעשה אירוע עם דיג'יי. וזה יכול להמשיך גם על אמצע אוגוסט ככה שמדובר בפגיעה של חצי שנה".

מה הנזק הכלכלי?
"לחברה בסדר גודל כמו שלנו זה נזק של מאות אלפי שקלים. חייבים להבין שמדובר על בין שליש לחצי מהמחזור השנתי שהולך להיעלם לנו מהספרים".

ברמה האישית, איך זה משפיע שהעסק פתאום מתאפס? יש לך 2 ילדים, נכון?
"יש לי 2 ילדים בבית. אשתי גם לא עובדת, יש לה משרד אם חלקית והיא לא יכולה לעבוד כי אנחנו עם הילדים בביתת. כמובן שאני לא יכול למשוך משכורת ואני גם לא יכל לפרנס את כל האנשים שבעצם בעסק. מדובר על חוויה מאוד קשה וטראומטית".

קיבלת פיצויים?
"לא קיבלתי שקל".

למה?
"אני חייב להגיד לך שהדבר שהכי קשה שהיה לי בתור חוויה אישית, כשישבתי בבית ולא הייתי מסוגל לפרנס את המשפחה שלי ולא מסוגל לעבוד, הייתה תחושה שהמדינה שלי בעצם בגדה בי".

מילאת טפסים? יש לך אפס הכנסות, למה אתה לא זכאי לכסף?
"אני לא זכאי לכלום. פעימה ראשונה- אני לא זכאי, פעימה שניה- אני לא זכאי. אני מוגדר עצמאי בעל שליטה, יש לי חברה בע"מ ובתור זה שעובד בחברה מקבל ממנה משכורת, אבל משום מה המדינה החליטה שאנחנו לא צריכים להתפרנס או שאנחנו לא צריכים להתקיים. זה מאוד קשה, הפגיעה הכלכלית אנחנו נחיה איתה כי האירועים יחזרו ואנחנו נחזור ללשמח אנשים כמו שאנחנו ריגלים ואנחנו אוהבים. אבל התחושה הזו שהמדינה נתנה לי ולעוד מאות אלפי אנשים- שבעצם אמרו לנו יש לכם איזשהו הסכם איתנו, ואתה נותן ונותן, והם יקחו יקחו. במשך השנים אני שילמתי סכום לביטוח לאומי שיכולתי היום להיות איתו בעלים של דירה בתל אביב".