Rumors, ליין המסיבות הבינלאומי של אחד האמנים הישראלים המצליחים בעולם, גיא גרבר, ינחת הערב בעיר הגדולה. סת' טרוקסלר, ניק פאנצ'ולי, אגוריה ודן מרציאנו עתידים לספק ערב שלם של מוזיקה אלקטרונית אקלקטית ובועטת, שתסמן את האירוע לדברי ההפקה כערב הגדול והמוגזם ביותר שידע הליין הזה מתחילת דרכו. רגע לפני שסוללת האמנים עושה את דרכה לתל אביב, הרמנו צלצול לגרבר כדי לשמוע מה נשמע. הדיג'יי שהספיק להפיק אלבום עם הראפר פי דידי, לשרוף את הגלובוס בהופעות חיות ולבסס את ליין המסיבות המחתרתי שלו כאיוונט נחשק ונוצץ בכל רחבי העולם, כבר לא עסוק ברדיפה אחר ההצלחה.
נראה שדווקא היא זו שרודפת אותו. גרבר עסוק היום בכלל בלמצוא את האדם שהיה לפני ההצלחה המסחררת. אז איפה מתחילים לחפש? ריו דה ז'נרו יכולה להיות אחלה של כיוון. את תל אביב הוא ישרוף כבר על הדרך. "עכשיו אני בריו, עברתי לפה בעקבות האהבה. נפגשנו בקרנבל לפני כמעט שנה ואני חי איתה כאן נכון לחורף הזה". 7 שנים חלפו מאז שנכנס למערכת זוגית כלשהי, לאחר הפרידה מארוסתו הספרדייה והיום הוא נמצא כבר בשלב אחר. רגוע יותר וניכר שבעיקר שלם יותר.
בפעם האחרונה יצא לך אלבום פרידה קלאבי בגלל אהבה נכזבת בסדרה של מועדון הפאבריק האגדי. רק שלא ייצא אלבום נוסף.
גרבר צוחק. "כמי שהסתובב בכל העולם אני יכול להגיד לך שברזיל היא אחת ויחידה. התאהבתי במדינה הזאת עוד לפני שהכרתי את בת הזוג. יש פה היסטוריה מוזיקלית עשירה, אנשים פה מקסימים ובכלל כולם לוקחים פה הכל בקלות. אני לא אדם כזה שלוקח דברים בקלות ולהיות מוקף בחברה כזאת זה עושה לי טוב. לפני כמה חודשים הייתי פה במסיבה, בלי דיג'ייז בכלל. מסיבה בוהמיינית עם כל מיני נגנים מהסיקסטיז, הרכב שנקרא טרופיקליה. עלו וירדו מהבמה זמרים מפורסמים של סמבה, בוסה נובה וג'אז עד 6 בבוקר".
מה מנגנים עד 6 בבוקר?
"באיזשהו שלב פשוט הפסיקה המוזיקה והרחבה התמלאה באנשים עם כלי נגינה מסקסופון ועד טרומבון, פתאום נכנסה מאמא כזאת עם תוף ענק. הם התחילו להריץ מוזיקת MTV בלייב כמו Psycho Killer ו-Say My Name והתחילו להתקדם לכיוון הרחוב. מפה לשם נבנתה תהלוכה מוזיקלית בה כולם הפוכים וצועדים כמו עדת מאמינים אחרי הנגנים, תהלוכה אליה מצטרפים עוד ועוד אנשים מהרחובות הסמוכים, ממגרש הכדורסל הסמוך, ומאיפה לא - עד 10 בבוקר. אני חושב שזה הבוקר הכי טוב שהיה לי בחיי".
אז יכול להיות שה-Rumors, ליין המסיבות שלך, שינחת אצלנו בחמישי הקרוב ימצא בית חם דווקא בדרום אמריקה?
"אני לא יודע לגבי הליין אבל בקרוב אני באמת מנגן בכל פנינות החוף האלה כמו ג'ריקואקוארה וטרנקוזו. למרות שזה לא קל עם הטיסות זה כיף לעשות פה מוזיקה, לנגן אבל בעיקר ליצור. יצרתי מוזיקה בהמון מקומות, אבל כאן בריו אני חווה משהו שלא חוויתי פה קודם, מה גם שהטיילת שלה הכי קרובה להיות זו של תל אביב, ובפעם האחרונה שביקרתי בישראל זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאני מתחיל להתגעגע".
View this post on Instagram
מה השתנה?
"המון שנים הייתי במירוץ. לקריירה המוזיקלית שלי נדבקו המון אלמנטים שלא קשורים ליצירה עצמה כמו תחרותיות ומאבקי אגו, אבל בשנים האחרונות הבנתי שזה לא באמת מה שחיפשתי ושזה לא עושה לי טוב, אז החלטתי לשנות כיוון. לשנות קצת את המוזיקה, לעבוד יותר עם מפיקים שונים (לאחרונה עם זה של אדל על מוזיקה שטרם יצאה) ואחרי שלוש שנות עבודה אפילו השקתי לאחרונה סדרה של יין רוזה בשם Rumors rose. השינויים האלה מרככים בי משהו. עברתי המון דרמות בחיים והיום אני נמצא במסע למצוא את האדם שהייתי לפני שכל זה התחיל. אז אני עובד בלי הפסקה, אבל ברגוע".
הליין של גרבר נולד באיביזה וללא עבודת שיווק אמיתית הפך לאירוע המלהיב של האי. אירוע אקסקלוסיבי שעובר מפה לאוזן. חוץ מהמסיבות הקבועות באיביזה הליין החל לנדוד בעולם, ולאחרונה החתים דרכון גם בוגאס, מיאמי, דובאי ואפילו היה האפטר פארטי לפסטיבל קאוצ'לה, בווילה ששוויה 50 מיליון דולר. אחרי סדר גודל כזה אמנים רבים היו יכולים להרגיש שישראל קטנה עליהם. לא מרגשת.
"בשנים האחרונות לא יצא לי לנגן יותר מדי בישראל ובוודאי לא עם הליין שלי", מודה גרבר, "אבל אני עוקב ומצליח למצוא את הריגוש משתי סיבות שונות. הראשונה היא שאני יודע שהמסיבות כאן הפכו למדהימות וכמו כל שאר ההפקות האדירות שהתקיימו בישראל בשנה האחרונה, אני בטוח שגם זו הקרובה תהיה מדהימה. תוסיף לזה את שיתוף הפעולה עם The Tripping מבית בלוסטון, אז זו תהיה לא רק לאחת המסיבות הטובות שהתקיימו בישראל אלה לאחת המסיבות הטובות שידע ליין ה- Rumors בכלל".
מה הסיבה השניה?
"האנשים. המסיבה הזאת היא הזדמנות בשבילי לפגוש המון אנשים מן העבר, דמויות שהתגעגעתי אליהן. קח למשל את אופיר חיים, המאמן של הפועל כפר סבא בכדורגל. שיחקנו יחד בקבוצת הנערים של מכבי תל אביב. היום פתחתי את הבוקר עם כתבה על ילדים אוטיסטים שבמסגרת פרויקט ספיישל אולימפיקס ניתנת להם האופציה לשחק. ראיתי אותו בתמונת השער מחובק עם בנו. התקשרתי אליו בהתרגשות וקבענו שיבוא להופעה. כשהתחלתי בעולם המועדונים לא פעם הרגשתי לבד, זה היה עולם עבור אנשים ספציפיים. היום הוא שייך לכולם ואני מרגיש שיש לי הזדמנות לסגור מעגל ולחגוג עם אנשים שתמיד רציתי לחגוג איתם. בסוף, למרות שאני לא גר בישראל תקופה ארוכה אני מרגיש הכי ישראלי שיש וישראלים אוהבים לחגוג".
View this post on Instagram
ב-2014 ציינת בראיון למשה קוטנר מעיתון הארץ שהקהל הגרמני הוא הטוב בעולם, כזה שמבין בדיוק מהי מוזיקת האוס. 5 שנים אחרי, אתה חושב שבחמישי הקרוב הקהל הישראלי יצליח להוכיח לך המקום הראשון שמור רק לו?
"5 שנים זה המון זמן, מספיק זמן כדי שיהיה לי צ'אנס לתקן, אז הנה: הקהל הגרמני באמת מבין את מה שהוא שומע, אבל הוא נופל בוייב מזה של הישראלי בכמה רמות. הקהל הישראלי רוקד, נותן אהבה. הוא נהנה אפילו סתם להקשיב לסאונד וללא שום צל של ספק ביסס את עצמו כאחד הקהלים הטובים ביותר שיש, אולי אפילו הטוב ביותר - אבל צריך לשים לב למגמת הטיפוס של הסצנה שעוד עלולה להרוג את עצמה".
מה זאת אומרת?
"יש בישראל המון מסיבות והן הפכו לנחלת הכלל. היו שנים שאיביזה איבדה את הקסם שלה בגלל זה. כל אירוע צריך למצוא את הדרך לייחד את עצמו, לדעת איזה קהל הוא מושך אליו, ובמקביל כל בליין צריך לדעת איזה אירוע באמת מדבר אליו, לא להצטרף לעדר. האירוע שלנו יהיה מיוחד ואני מאמין שהקהל שיגיע אליו יבין מה הוא מחפש. אנחנו ניתן לו כמובן למצוא".
נראה שהקו הטכנואידי, שהיה שמור למרתפים החשוכים, יצא לגמרי החוצה והפך למיינסטרים האולטימטיבי. מה השתנה?
"כשהתחלתי את Rumors היה לי חשוב לעשות משהו יותר בוהמייני וקליל, משהו על החוף הפתוח עם אנשים יפים ולא משהו אגרסיבי ורייבי לאלפי אנשים. לא בגלל שהייתי נגד זה אלא כי רציתי להציע אלטרנטיבה. המוזיקה הייתה יותר מרחפת, יותר מלודית. בעקבות ליינים כאלה, בעקבות ברנינג מן ובעקבות מסיבות החוף של טולום שהחלו לפני 7 שנים בערך, הסאונד של המון אמנים השתנה, נהיה פחות אגרסיבי ויותר נעים לעיכול".
View this post on Instagram
יותר נעים לעיכול לשאר הקהלים.
"זה פתח את האפשרות לקהלים נוספים שאינם משתייכים לעולמות המרתפים החשוכים לבוא ולנסות. רובם המכריע נהנה, נשאר וגם תיעד ברשת החברתית. זה יצר גל גדול ואני מברך על צמיחת הז'אנר האלקטרוני הזה שהפך ליותר אקלקטי. בדיעבד זה היה נכון לעשות את זה בדיוק כך".
משהו שהיית רוצה למסור לגיא גרבר הצעיר של תחילת הדרך?
"תעבוד קשה, תישמע רק כמו עצמך, אבל אם זה לא היום שלך, אל תיצור. סע לים. חבל על כל המוזיקה המצוינת שתצליח להרוס תוך ניסיון להמציא אותה מחדש. חבל, מחכה לך יום יפה בחוץ".